Berakhot 24

Kapitel 24

א רב ששת כי כרע כרע כחיזרא כי קא זקיף זקיף כחיויא:

1 Wenn R. Šešeth sich bückte, bückte er sich wie ein Dornenstock, und wenn er sich aufrichtete, richtete er sich wie eine Schlange auf.

ב ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל השנה כולה אדם מתפלל האל הקדוש מלך אוהב צדקה ומשפט חוץ מעשרה ימים שבין ראש השנה ויום הכפורים שמתפלל המלך הקדוש והמלך המשפט

2 Ferner sagte Rabba, Sohn Ḥenana des Greisen, im Namen Rabhs: Das ganze Jahr hindurch sage man im Gebete ‘heiliger Gott’ und ‘Gerechtigkeit und Recht liebender König’, ausgenommen die zehn Tage zwischen Neujahr und Versöhnungstag, während welcher man im Gebete ‘heiliger König’ und ‘König des Rechtes’ sage.

ג ורבי אלעזר אמר אפילו אמר האל הקדוש יצא שנאמר (ישעיהו ה, טז) ויגבה ה' צבאות במשפט והאל הקדוש נקדש בצדקה אימתי ויגבה ה' צבאות במשפט אלו עשרה ימים שמר"ה ועד יוה"כ וקאמר האל הקדוש

3 R. Elea͑zar sagte: Auch wenn man ‘heiliger Gott’ gesagt hat, hat man seiner Pflicht genügt, denn es heißt: erhaben ist der Herr der Heerscharen im Rechte, und der heilige Gott wird durch Gerechtigkeit geheiligt. Wann ist der Herr der Heerscharen im Rechte erhaben? – in den zehn Tagen zwischen Neujahr und Versöhnungstag, und es heißt: der heilige Gott. –

ד מאי הוה עלה

4 Was bleibt damit? –

ה אמר רב יוסף האל הקדוש ומלך אוהב צדקה ומשפט רבה אמר המלך הקדוש והמלך המשפט והלכתא כרבה:

5 R. Joseph sagt, [man sage] ‘heiliger Gott’ und ‘Gerechtigkeit und Recht liebender König’, und Rabba sagt, [man sage] ‘heiliger König’ und ‘König des Rechtes’. Die Halakha ist wie Rabba.

ו ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל שאפשר לו לבקש רחמים על חבירו ואינו מבקש נקרא חוטא שנאמר (שמואל א יב, כג) גם אנכי חלילה לי מחטא לה' מחדול להתפלל בעדכם

6 Ferner sagte Rabba, Sohn Ḥenana des Greisen, im Namen Rabhs: Wer für seinen Nächsten um Barmherzigkeit bitten kann und nicht bittet, wird ein Sünder genannt, denn es heißt: auch sei es mir fern, mich gegen den Herrn zu versündigen, daß ich unterließe, für euch zu beten.

ז אמר רבא אם ת"ח הוא צריך שיחלה עצמו עליו

7 Raba sagte: Ist es ein Schriftgelehrter, so muß man sich für ihn abhärmen. –

ח מ"ט אילימא משום דכתיב (שמואל א כב, ח) ואין חולה מכם עלי (ואין) [ו] גולה את אזני דילמא מלך שאני אלא מהכא (תהלים לה, יג) ואני בחלותם לבושי וגו':

8 Woher dies, wollte man sagen, weil es heißt: niemand von euch härmt sich für mich, und niemand offenbart es meinem Ohre, so ist es vielleicht bei einem König anders!? – Vielmehr hieraus: Ich aber, wenn sie krank waren, legte einen Sack an.

ט ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו מוחלין לו על כל עונותיו שנאמר (יחזקאל טז, סג) למען תזכרי ובשת ולא יהיה לך עוד פתחון פה מפני כלמתך בכפרי לך לכל אשר עשית נאם ה' אלהים

9 Ferner sagte Rabba, Sohn Ḥenana des Greisen, im Namen Rabhs: Wer eine Sünde begangen hat und sich dessen schämt, dem vergibt man all seine Sünden, denn es heißt: damit du daran denkst und dich schämst, und vor Schamgefühl nicht mehr deinen Mund auftust, wenn ich dir alles vergebe, was du getan hast, spricht Gott, der Herr. –

י דילמא צבור שאני אלא מהכא (שמואל א כח, טו) ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אותי ויאמר שאול צר לי מאד ופלשתים נלחמים בי וה' סר מעלי ולא ענני עוד גם ביד הנביאים גם בחלומות ואקראה לך להודיעני מה אעשה ואילו אורים ותומים לא קאמר

10 Vielleicht aber ist es bei einer Gemeinschaft etwas anderes!? – Vielmehr hieraus: Und Šemuél sprach zu Šaúl: Warum hast du mich beunruhigt, mich emporbringen zu lassen? Šaúl sprach: Ich bin sehr bedrängt, die Pelištim kämpfen gegen mich, und der Herr ist von mir gewichen; er gab mir keine Antwort, weder durch die Propheten noch durch Träume; daher ließ ich dich rufen, mich wissen zu lassen, was ich tun soll. – Das Orakelschild nannte er aber nicht!? –

יא משום דקטליה לנוב עיר הכהנים

11 Weil er [die Bewohner der] Priesterstadt Nob hingemordet hatte. –

יב ומנין דאחילו ליה מן שמיא שנא' (שמואל א כח, יט) (ויאמר שמואל אל שאול) [ו] מחר אתה ובניך עמי וא"ר יוחנן עמי במחיצתי

12 Woher, daß ihm vom Himmel vergeben wurde? – Es heißt: (Šemuél sprach zu Šaúl:) morgen bist du samt deinen Söhnen bei mir, und R. Joḥanan erklärte: bei mir, in meinem Abteil.

יג ורבנן אמרי מהכא (שמואל ב כא, ו) והוקענום לה' בגבעת שאול בחיר ה' יצתה בת קול ואמרה בחיר ה'

13 Die Rabbanan entnehmen dies aus folgendem: Wir wollen sie vor dem Herrn aufhängen, am Hügel Šaúls, des Auserwählten Gottes. Eine Hallstimme rief ihnen zu: Er ist ein Auserwählter Gottes.

יד אמר ר' אבהו בן זוטרתי אמר רב יהודה בר זבידא בקשו לקבוע פרשת בלק בקריאת שמע ומפני מה לא קבעוה משום טורח צבור

14 R. Abahu b. Zuṭarti sagte im Namen des R. Jehuda b, Zebida: Sie hatten die Absicht, auch den Balaq-Abschnitt dem Šema͑ anzufügen, sie unterließen es aber wegen der Belästigung der Gemeinde. –

טו מ"ט אילימא משום דכתיב בה (במדבר כג, כב) אל מוציאם ממצרים לימא פרשת רבית ופרשת משקלות דכתיב בהן יציאת מצרים

15 Aus welchem Grunde: wollte man sagen, weil es darin heißt: der Gott, der sie aus Miçrajim geführt hat, so könnte man ja ebensogut die Abschnitte vom Wucher und von den Gewichten anfügen, in denen ebenfalls der Auszug aus Miçrajim erwähnt wird!? –

טז אלא אמר ר' יוסי בר אבין משום דכתיב בה האי קרא (במדבר כד, ט) כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו

16 Vielmehr sagte R. Jose b. Abin, weil darin folgender Vers steht: er kauert, liegt wie ein Löwe, wie eine Löwin, wer schreckt ihn auf. –

יז ולימא האי פסוקא ותו לא

17 So sollte man nur diesen einen Vers lesen!? –

יח גמירי כל פרשה דפסקה משה רבינו פסקינן דלא פסקה משה רבינו לא פסקינן

18 Es ist überliefert, daß wir den Abschnitt teilen, den unser Meister Moše geteilt, jedoch keinen teilen, den unser Meister Moše nicht geteilt. –

יט פרשת ציצית מפני מה קבעוה

19 Warum wurde der Abschnitt von den Çiçith hinzugesetzt?

כ א"ר יהודה בר חביבא מפני שיש בה חמשה דברים מצות ציצית יציאת מצרים עול מצות ודעת מינים הרהור עבירה והרהור ע"ז

20 R. Jehuda b. Ḥabiba erwiderte: Weil darin fünf Dinge vorkommen: das Çiçithgebot, der Auszug aus Miçrajim, das Joch der Gesetze, die Häresie und die Sünden- und Götzendienstgedanken. –

כא בשלמא הני תלת מפרשן עול מצות דכתיב (במדבר טו, לט) וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' ציצית דכתיב ועשו להם ציצית וגו' יציאת מצרים דכתיב אשר הוצאתי וגו' אלא דעת מינים הרהור עבירה והרהור ע"ז מנלן

21 Allerdings werden die [ersten] drei ausdrücklich genannt: das Joch der Gesetze, denn es heißt: ihr sollt es ansehen und euch an alle Gebote des Herrn erinnern, das Çiçithgebot, denn es heißt: sie sollen sich Çiçith machen &c.; der Auszug aus Miçrajim, denn es heißt: das ich herausgeführt habe &c., wieso aber die Häresie und die Sünden- und Götzendienstgedanken? –

כב דתניא אחרי לבבכם זו מינות וכן הוא אומר (תהלים יד, א) אמר נבל בלבו אין אלהים אחרי עיניכם זה הרהור עבירה שנאמר (שופטים יד, ג) ויאמר שמשון אל אביו אותה קח לי כי היא ישרה בעיני אתם זונים זה הרהור ע"ז וכן הוא אומר (שופטים ח, לג) ויזנו אחרי הבעלים:

22 Es wird gelehrt: Nach euerem Herzen, das ist die Häresie, denn es heißt: der Ruchlose spricht in seinem Herzen: es gibt keinen Gott; nach eueren Augen, das sind die Sündengedanken, denn es heißt: und Šimšon sprach zu seinem Vater: Nimm mir diese, denn sie ist gefällig in meinen Augen; denen ihr nachbuhlt, das sind die Götzendienstgedanken, denn es heißt: und sie buhlten nach den Baa͑lgötzen.

כג <big>מתני׳</big> מזכירין יציאת מצרים בלילות א"ר אלעזר בן עזריה הרי אני כבן שבעים שנה ולא זכיתי שתאמר יציאת מצרים בלילות עד שדרשה בן זומא

23 MAN ERWÄHNE DEN AUSZUG AUS MIÇRAJIM [AUCH] NACHTS. R. ELEA͑ZAR B. A͑ZARJA SPRACH: ICH BIN BEREITS WIE EIN SIEBZIGJÄHRIGER, DENNNOCH KONNTE ICH [MEINE ANSICHT] NICHT DURCHSETZEN, DASS MAN DEN [ABSCHNITT VOM] AUSZUG AUS MIÇRAJIM AUCH NACHTS LESE; BIS BEN ZOMA KAM UND DIES AUS DER SCHRIFT DEUTETE.

כד שנא' (דברים טז, ג) למען תזכור את יום צאתך מארץ מצרים כל ימי חייך ימי חייך הימים כל ימי חייך הלילות

24 ES HEISST: damit du des Tages deines Auszuges aus Miçrajim alle Tage deines Lebens gedenkest; DIE TAGE DEINES LEBENS, DAS SIND DIE TAGE, ALLE TAGE DEINES LEBENS, DAS SIND DIE NÄCHTE.

כה וחכ"א ימי חייך העוה"ז כל להביא לימות המשיח:

25 DIE WEISEN ABER SAGEN: DIE TAGE DEINES LEBENS, DAS IST DIESE WELT; ALLE TAGE DEINES LEBENS, DIES SCHLIESST DIE MESSIANISCHEN TAGE EIN.

כו <big>גמ׳</big> תניא אמר להם בן זומא לחכמים וכי מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח והלא כבר נאמר (ירמיהו כג, ז) הנה ימים באים נאם ה' ולא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם

26 GEMARA. Es wird gelehrt: Ben Zoma sprach zu den Weisen: Wird man denn in den messianischen Tagen des Auszuges aus Miçrajim gedenken, es heißt ja: siehe, Tage kommen, spricht der Herr, und man wird nicht mehr sagen: so wahr der Herr lebt, der die Kinder Jisraél aus Miçrajim geführt hat, sondern: so wahr der Herr lebt, der die Kinder Jisraél aus dem Nordlande und aus allen Landen, wohin ich sie verstoßen habe, herausgeführt und hergebracht hat.

כז אמרו לו לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה אלא שתהא שעבוד מלכיות עיקר ויציאת מצרים טפל לו

27 Sie erwiderten ihm: Nicht etwa, daß die Erwähnung des Auszuges aus Miçrajim ganz abgeschafft werden wird, vielmehr wird die [Erlösung aus der] Knechtschaft der Regierungen Hauptsache, der Auszug aus Miçrajim Nebensache sein.

כח כיוצא בו אתה אומר (בראשית לה, י) לא יקרא שמך עוד יעקב כי אם ישראל יהיה שמך

28 Desgleichen findest du: dein Name soll nicht mehr Ja͑qob sein, Jisraél soll dein Name sein;

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel