Berakhot 96

Kapitel 96

א טבל עמהם אלא בציר ולא אכל עמהם אלא גרוגרת אחת מצטרף ולהוציא את הרבים ידי חובתם אינו מוציא עד שיאכל כזית דגן אמר רב חנא בר יהודה משמיה דרבא הלכתא אכל עלה ירק ושתה כוס של יין מצטרף להוציא אינו מוציא עד שיאכל כזית דגן

1 mit ihnen nur etwas in Tunke eintaucht oder mit ihnen nur eine Feige ißt, wird man mitgerechnet, aber die Mehrheit [beim Segen] vertreten kann man nur dann, wenn man von einer Getreidespeise in Olivengröße gegessen hat. R. Ḥana b. Jehuda sagte im Namen Rabas: Die Halakha ist: hat man ein Krautblatt mitgegessen oder einen Becher Wein getrunken, so wird man mitgerechnet, aber [beim Segen] vertreten kann man nur dann, wenn man von einer Getreidespeise in Olivengröße mitgegessen hat.

ב אמר רב נחמן משה תקן לישראל ברכת הזן בשעה שירד להם מן יהושע תקן להם ברכת הארץ כיון שנכנסו לארץ דוד ושלמה תקנו בונה ירושלים דוד תקן על ישראל עמך ועל ירושלים עירך ושלמה תקן על הבית הגדול והקדוש הטוב והמטיב ביבנה תקנוה כנגד הרוגי ביתר דאמר רב מתנא אותו היום שניתנו הרוגי ביתר לקבורה תקנו ביבנה הטוב והמטיב הטוב שלא הסריחו והמטיב שניתנו לקבורה:

2 R. Naḥman sagte: Moše ordnete für Jisraél den Segen ‘Der da ernährt’ an, als ihnen das Manna herabfiel. Jehošua͑ ordnete ihnen den Segen über das Land an, als sie in das Land eingezogen waren. David und Šelomo ordneten [den Segen] ‘Der Jerušalem erbaut’ an. David ordnete an: ‘Über dein Volk Jisraél und über deine Stadt Jerušalem’; Šelomo ordnete an: ‘Über das große und heilige Haus’. [Den Segen] ‘Der Gute und Gütige’ ordnete man in Jabne an, ob der Erschlagenen zu Bitther. R. Mathna sagte nämlich: An dem Tage, an dem die Erschlagenen zu Bitther zum Begräbnis freigegeben wurden, ordnete man in Jabne [den Segen] ‘Der Gute und Gütige’ an; der Gute: daß sie nicht verwesten, der Gütige: daß sie zum Begräbnis freigegeben wurden.

ג תנו רבנן סדר ברכת המזון כך היא ברכה ראשונה ברכת הזן שניה ברכת הארץ שלישית בונה ירושלים רביעית הטוב והמטיב ובשבת מתחיל בנחמה ומסיים בנחמה ואומר קדושת היום באמצע רבי אליעזר אומר רצה לאומרה בנחמה אומרה בברכת הארץ אומרה בברכה שתקנו חכמים ביבנה אומרה וחכמים אומרים אינו אומרה אלא בנחמה בלבד

3 Die Rabbanan lehrten: Folgendes ist die Reihenfolge des Tischsegens. Der erste Segensspruch ist der Segen ‘Der da ernährt’, der zweite ist der Segen über das Land, der dritte ist ‘Der Jerušalem erbaut’, der vierte ist ‘Der Gute und Gütige’. Am Šabbath beginne man mit Trost, schließe mit Trost und erwähne der Weihe des Tages in der Mitte. R. Elie͑zer sagt, wenn man ihrer im Trostsegen erwähnen will, erwähne man, wenn im Segen über das Land, erwähne man, wenn im Segen, den die Weisen in Jabne angeordnet haben, erwähne man. Die Weisen sagen, man erwähne ihrer nirgends als im Trostsegen. –

ד חכמים היינו תנא קמא איכא בינייהו דיעבד:

4 Die Weisen sagen ja dasselbe, was der erste Tanna!? – Einen Unterschied gibt es zwischen ihnen, wenn bereits geschehen.

ה תנו רבנן מנין לברכת המזון מן התורה שנאמר (דברים ח, י) ואכלת ושבעת וברכת זו ברכת הזן את ה' אלהיך זו ברכת הזמון על הארץ זו ברכת הארץ הטובה זו בונה ירושלים וכן הוא אומר (דברים ג, כה) ההר הטוב הזה והלבנון אשר נתן לך זו הטוב והמטיב אין לי אלא לאחריו לפניו מנין אמרת קל וחומר כשהוא שבע מברך כשהוא רעב לא כל שכן

5 Die Rabbanan lehrten: Wo ist der Tischsegen aus der Tora zu entnehmen? – Es heißt: wenn du gegessen und dich gesättigt hast, sollst du preisen, dies ist der Segen ‘Der da ernährt; den Herrn, deinen Gott, dies ist der Vorbereitungssegen; für das Land, dies ist der Segen über das Land; das gute, dies ist [der Segen] ‘Der Jerušalem erbaut’, denn es heißt: dieses gute Gebirge und der Lebanon; das er dir gegeben hat, dies ist [der Segen] ‘Der Gute und Gütige’. Ich weiß dies [vom Segen] nachher, woher, daß auch vorher? Es ist [durch einen Schluß] vom Leichteren auf das Schwerere zu folgern: wenn man einen Segensspruch satt spricht, um wieviel mehr hungrig.

ו רבי אומר [אינו צריך] ואכלת ושבעת וברכת זו ברכת הזן אבל ברכת הזמון (תהלים לד, ד) מגדלו לה' אתי נפקא על הארץ זו ברכת הארץ הטובה זו בונה ירושלים וכן הוא אומר ההר הטוב הזה והלבנון הטוב והמטיב ביבנה תקנוה אין לי אלא לאחריו לפניו מנין תלמוד לומר אשר נתן לך משנתן לך

6 Rabbi sagte: Wenn du gegessen und dich gesättigt hast, sollst du preisen, dies ist der Segen ‘Der da ernährt’; der Vorbereitungssegen (aber) geht hervor aus: verherrlicht den Herrn mit mir; für das Land, dies ist der Segen über das Land; das gute, dies ist [der Segen] ‘Der Jerušalem erbaut’, denn es heißt: dieses gute Gebirge und der Lebanon; [den Segen] ‘Der Gute und Gütige’ hat man in Jabne angeordnet. Ich weiß [vom Segen] nachher, woher, daß auch vorher? Es heißt: das er dir gegeben hat, sobald er dir gegeben hat.

ז רבי יצחק אומר אינו צריך הרי הוא אומר (שמות כג, כה) וברך את לחמך ואת מימיך אל תקרי ובירך אלא וברך ואימתי קרוי לחם קודם שיאכלנו

7 R. Jiçhaq sagte: Dies ist nicht nötig; es heißt: er wird dein Brot und dein Wasser segnen, und man lese nicht ‘er wird segnen’, sondern ‘du sollst segnen’, und Brot heißt es, bevor man es gegessen hat.

ח ר' נתן אומר אינו צריך הרי הוא אומר (שמואל א ט, יג) כבאכם העיר כן תמצאון אותו בטרם יעלה הבמתה לאכול כי לא יאכל העם עד באו כי הוא יברך הזבח אחרי כן יאכלו הקרואים

8 R. Nathan sagte: Dies ist nicht nötig; es heißt: wenn ihr in die Stadt kommt, findet ihr ihn, bevor er zur Höhe hinauf steigt, zu essen, denn das Volk speist nicht, ehe er kommt, da er den Segen über das Opfer spricht; nachher speisen die Geladenen. –

ט וכל כך למה לפי שהנשים דברניות הן ושמואל אמר כדי להסתכל ביפיו של שאול דכתיב (שמואל א ט, ב) משכמו ומעלה גבוה מכל העם ורבי יוחנן אמר לפי שאין מלכות נוגעת בחברתה אפי' כמלא נימא

9 Wozu [erzählten sie] dies alles? – Weil die Frauen geschwätzig sind. Šemuél sagte: Um die Schönheit Šaúls betrachten zu können, denn es heißt: von seiner Schulter an überragte er das ganze Volk. R. Joḥanan sagte: Weil die eine Regierung die andere nicht um ein Haar verdrängt.

י ואין לי אלא ברכת המזון ברכת התורה מנין אמר ר' ישמעאל ק"ו על חיי שעה מברך על חיי עוה"ב לא כ"ש רבי חייא בר נחמני תלמידו של רבי ישמעאל אומר משום רבי ישמעאל אינו צריך הרי הוא אומר (דברים ח, י) על הארץ הטובה אשר נתן לך ולהלן הוא אומר (שמות כד, יב) ואתנה לך את לחות האבן והתורה והמצוה וגו'

10 Ich weiß dies nur vom Segensspruche über Speisen, woher dies aber vom Segensspruche über die Tora? – R. Jišmaél sagte: Dies ist [durch einen Schluß] vom Leichteren auf das Schwerere zu folgern: wenn man über das, was zeitliches Leben gewährt, einen Segen spricht, um wieviel mehr über das, was das zukünftige ewige Leben gewährt. R. Ḥija b. Naḥmani, Schüler R. Jišmaéls, sagte im Namen R. Jišmaéls: Dies ist nicht nötig; es heißt: für das gute Land, das [er] dir gegeben hat, und dort heißt es: ich will dir geben die Steintafeln, die Lehre und das Gebot &c.

יא ר"מ אומר ומנין שכשם שמברך על הטובה כך מברך על הרעה ת"ל אשר נתן לך ה' אלהיך דיינך בכל דין שדנך בין מדה טובה ובין מדה פורענות

11 R. Meír sagte: Woher, daß man, wie man für das Gute preist, auch für das Schlechte preisen muß? Es heißt: das dir gegeben hat der Herr, dein Gott; er ist dein Richter bei jedem Urteil, das er über dich verhängt, sei es mit dem Maße der Güte, sei es mit dem Maße der Vergeltung.

יב רבי יהודה בן בתירה אומר אינו צריך הרי הוא אומר טובה הטובה טובה זו תורה וכן הוא אומר (משלי ד, ב) כי לקח טוב נתתי לכם הטובה זו בנין ירושלים וכן הוא אומר ההר הטוב הזה והלבנון:

12 R. Jehuda b. Bethera sagte: Dies ist nicht nötig; es heißt: gutes und das gute. ‘Gutes’ bezeichnet die Tora, denn es heißt: eine gute Belehrung habe ich euch gegeben; ‘das gute’ bezeichnet [den Segen über die] Erbauung Jerušalems, denn es heißt das gute Gebirge und der Lebanon.

יג תניא רבי אליעזר אומר כל שלא אמר ארץ חמדה טובה ורחבה בברכת הארץ ומלכות בית דוד בבונה ירושלים לא יצא ידי חובתו נחום הזקן אומר צריך שיזכור בה ברית רבי יוסי אומר צריך שיזכור בה תורה פלימו אומר צריך שיקדים ברית לתורה שזו נתנה בשלש בריתות

13 Es wird gelehrt: R. Elie͑zer sagte: Wer im Segen über das Land nicht gesagt hat ‘das köstliche, gute und weite Land’, und im [Segen] ‘Der Jerušalem erbaut’ nicht gesagt hat ‘[über] das Reich des Hauses David’, hat seiner Pflicht nicht genügt. Naḥum der ältere sagte: Man muß darin des [Beschneidungs-]Bündnisses erwähnen. R. Jose sagte: Man muß darin der Tora erwähnen. Pelemo sagte: Man soll des [Beschneidungs-]Bündnisses vor der Tora erwähnen, denn diese wurde mit drei ‘Bündnissen’ verliehen,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel