Chullin 235

Kapitel 235

א יכול הנוגע כנגד בשר מאחוריו לא יהא טמא תלמוד לומר (ויקרא יא, כד) יטמא

1 Man könnte glauben, wer die Rückseite gegenüber dem Fleische berührt, sei nicht unrein, so heißt es: ist unrein. –

ב מאי קאמר אמר רבא ואמרי לה כדי חסורי מיחסרא והכי קתני בנבלתה ולא בעור שאין עליו כזית בשר ועור משלימו לכזית

2 Wie meint er es? Raba, nach anderen Kadi, erwiderte: Diese Lehre ist lückenhaft und muß wie folgt lauten: Sein Aas, nicht aber die Haut, an der keine Olive Fleisch ist, das aber durch die Haut zur Olivengröße ergänzt wird.

ג יכול שאני מוציא אף עור שיש עליו כזית בשר הנוגע כנגד בשר מאחוריו יכול לא יהא טמא ואפילו מעשה יד נמי לא עביד

3 Man könnte glauben, auch die Haut, an der eine Olive Fleisch ist, sei auszuschließen, daß, wer die Rückseite gegenüber dem Fleische berührt, nicht unrein sei, und sie nicht einmal als Stiel gelte,

ד תלמוד לומר יטמא

4 so heißt es: ist unrein.

ה תנן התם כל שהוא יד ולא שומר טמא ומטמא ואינו מצטרף

5 Dort haben wir gelehrt: Alles, was als Stiel und nicht als Schutzbalg dient, wird unrein, macht unrein und wird nicht vereinigt;

ו שומר ואע"פ שאינו יד טמא ומטמא ומצטרף לא יד ולא שומר לא טמא ולא מטמא

6 was als Schutzbalg dient, selbst wenn nicht als Stiel, wird unrein, macht unrein und wird vereinigt; was weder als Stiel noch als Schutzbalg dient, wird nicht unrein und macht nicht unrein. –

ז ידות היכא כתיבי דכתיב (ויקרא יא, לח) וכי יותן מים על זרע ונפל מנבלתם עליו טמא הוא לכם לכם לכל שבצרכיכם לרבות את הידות

7 Wo wird der Stiel in der Schrift genannt? – Es heißt: wenn Wasser auf Saat gekommen ist und etwas von ihrem Aase auf sie fällt, so ist sie für euch unrein, für euch, für all eure Verwendungen, dies schließt den Stiel ein.

ח וכתיב (ויקרא יא, לט) וכי ימות מן הבהמה אשר היא לכם לכם לכל שבצרכיכם לרבות את הידות יד להכניס ולהוציא

8 Ferner heißt es: und wenn vom Vieh, das euch zum Essen dient, eines verendet, euch, für all eure Verwendungen, dies schließt den Stiel ein; den Stiel beim Hineinbringen und den Stiel beim Herausbringen.

ט שומר להכניס ולהוציא לא צריך קרא ק"ו מיד אתי ומה יד שאינה מגינה מכנסת ומוציאה שומר לא כ"ש

9 Wegen des Schutzbalges beim Hineinbringen und beim Herausbringen ist ja kein Schriftvers nötig, dies ist ja [durch einen Schluß] vom Leichteren auf das Schwerere vom Stiele zu folgern: wenn der Stiel, der keinen Schutz gewährt, [die Unreinheit] hineinbringt und herausbringt, um wieviel mehr der Schutzbalg;

י שומר דכתב רחמנא למה לי ש"מ לצרף

10 da aber der Allbarmherzige dies dennoch vom Schutzbalge geschrieben hat, so deutet dies auf die Vereinigung. –

יא ואימא יד להכניס ולא להוציא שומר להכניס ולהוציא אבל יד להוציא ושומר לצרף לא

11 Vielleicht gilt dies beim Stiele nur vom Hineinbringen und nicht vom Herausbringen, und beim Schutzbalge vom Hineinbringen und vom Herausbringen, nicht aber vom Herausbringen beim Stiele und von der Vereinigung beim Schutzbalge!? –

יב יד להכניס ולא להוציא לא מצית אמרת השתא עיולי מעיילא אפוקי מיבעיא

12 Du kannst nicht sagen, daß dies beim Stiele nur vom Hineinbringen und nicht vom Herausbringen gelte; wenn er [die Unreinheit] hineinbringt, um wieviel mehr bringt er sie heraus. –

יג ואימא יד להוציא ולא להכניס שומר להוציא ולהכניס אבל יד להכניס ושומר לצרף לא

13 Vielleicht gilt dies beim Stiele nur vom Herausbringen und nicht vom Hineinbringen, und beim Schutzbalge vom Herausbringen und vom Hineinbringen, nicht aber vom Hineinbringen beim Stiele und von der Vereinigung beim Schutzbalge!? –

יד יד יתירא כתיב (ויקרא יא, לה) תנור וכירים יותץ וגו'

14 Hinsichtlich des Stieles ist ein überflüssiger Schriftvers vorhanden: Ofen und Herd sollen zertrümmert werden &c. euch,

טו לכם לכל שבצרכיכם לרבות את הידות

15 für all eure Verwendungen, dies schließt den Stiel ein. –

טז הי מינייהו מייתר

16 Welcher von ihnen ist überflüssig? –

יז לכתוב רחמנא בזרעים וליתו הנך מינייהו מה לזרעים שכן טומאתן מרובה

17 Der Allbarmherzige sollte es bei der Saat geschrieben haben, und man würde es von dieser hinsichtlich der anderen gefolgert haben. – [Man könnte erwidern:] wohl gilt dies bei der Saat, weil bei dieser die Unreinheit umfassender ist. –

יח לכתוב רחמנא בתנור וליתי הנך מיניה מה לתנור שכן מטמא מאוירו

18 Der Allbarmherzige sollte es beim Ofen geschrieben haben, und man würde es von diesem hinsichtlich der anderen gefolgert haben. – [Man könnte erwidern:] wohl gilt dies beim Ofen, der durch den Innenraum verunreinigend ist. –

יט לכתוב רחמנא בנבלה וליתי הנך מינה מה לנבלה שכן מטמאה אדם ומטמאה במשא וטומאה יוצאה מגופה

19 Der Allbarmherzige sollte dies beim Aase geschrieben haben, und man würde es von diesem hinsichtlich der anderen gefolgert haben. – [Man könnte erwidern:] wohl gilt dies beim Aase, da es Menschen verunreinigt, durch Tragen verunreinigend ist und die Unreinheit aus diesem selbst kommt. –

כ חדא מחדא לא אתיא תיתי חדא מתרתי

20 Wenn es auch hinsichtlich des einen von einem nicht zu folgern ist, so ist ja aber hinsichtlich des einen von zweien zu folgern!? –

כא הי תיתי לא לכתוב רחמנא בזרעים ותיתי מהנך מה להנך שכן מטמאין שלא בהכשר תאמר בזרעים שאין מטמאין אלא בהכשר

21 Hinsichtlich wessen sollte es gefolgert werden? – Sollte der Allbarmherzige es nicht bei der Saat geschrieben, und man würde es hinsichtlich dessen von jenen gefolgert haben. – [Man könnte erwidern:] wohl gilt dies bei jenen, da sie ohne Befähigung unrein werden, während die Saat nur durch Befähigung unrein wird.

כב אמר רב הונא בריה דרב יהושע פירות שלא הוכשרו כתנור שלא נגמרה מלאכתו דמי

22 R. Hona, Sohn des R. Jehošua͑, entgegnete: Unbefähigte Früchte gleichen ja einem unfertigen Ofen!? –

כג אלא פריך הכי מה להנך שכן מטמאין שלא בנגיעה תאמר בזרעים שאין מטמאין אלא בנגיעה

23 Vielmehr könnte man folgendes erwidern: wohl gilt dies bei jenen, da sie ohne Berührung unrein werden, während die Saat nur durch Berührung unrein wird. –

כד לא לכתוב רחמנא בתנור ותיתי מהנך מה להנך שכן אוכל

24 Der Allbarmherzige sollte es nicht beim Ofen geschrieben haben, und man würde es hinsichtlich dessen von jenen gefolgert haben. – [Man könnte erwidern:] wohl gilt dies bei jenen, die Speisen sind. –

כה לא לכתוב רחמנא בנבלה ותיתי מהנך (אין הכי נמי אלא) יד דנבלה למה לי אם אינו ענין ליד נבלה תנהו ענין ליד דעלמא

25 Der Allbarmherzige sollte es nicht beim Aase geschrieben haben, und man würde es von jenen gefolgert haben. – Dem ist auch so. Die Nennung des Stieles beim Aas, die hinsichtlich dessen nicht nötig ist, ist vielmehr auf den Stiel in anderen Fällen zu beziehen,

כו יד להכניס יד להוציא שומר לצרף

26 somit gilt dies beim Stiele vom Hineinbringen und vom Herausbringen [der Unreinheit] und beim Schutzbalge von der Vereinigung. –

כז ואכתי יד דנבלה אצטריך דאי לא כתב רחמנא בנבלה הוה אמינא דיו לבא מן הדין להיות כנדון מה הנך לא מטמא אדם אף נבלה לא מטמאה אדם

27 Aber die Nennung des Stieles beim Aase ist ja nötig, denn hätte der Allbarmherzige ihn beim Aas nicht genannt, so würde man gesagt haben, es genüge, wenn das, was gefolgert wird, dem gleicht, wovon gefolgert wird: wie jene einen Menschen nicht unrein machen, ebenso mache auch das Aas einen Menschen nicht unrein!? –

כח אלא יד דנבלה מיצרך צריך ושומר דנבלה הוא דלא צריך למאי הלכתא כתביה רחמנא אי לאיצטרופי אמרת לא מצטרף ולהוציא קל וחומר מיד אתי

28 Vielmehr, die Nennung des Stieles beim Aase ist nötig, und überflüssig ist die Nennung des Schutzbalges beim Aase. Wozu hat der Allbarmherzige dies geschrieben: wenn wegen der Vereinigung, so sagst du ja, er werde nicht vereinigt, wenn wegen des Herausbringens [der Unreinheit], so ist dies ja [durch einen Schluß] vom Leichteren auf das Schwerere vom Stiele zu folgern?

כט אלא אם אין ענין לשומר דנבלה תנהו ענין ליד דנבלה ואם אינו ענין ליד דנבלה תנהו ענין ליד דעלמא יד להוציא יד להכניס ושומר לצרף

29 Vielmehr ist es, da es auf den Schutzbalg beim Aase nicht zu beziehen ist, auf den Stiel beim Aase zu beziehen, und da es auch vom Stiele beim Aase nicht nötig ist, so ist es auf den Stiel in anderen Fällen zu beziehen, somit gilt dies beim Stiele vom Herausbringen und vom Hineinbringen [der Unreinheit] und beim Schutzbalge von der Verunreinigung. –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel