Chullin 272

Kapitel 272

א דלא כר' אלעאי

1 vertritt nicht die Ansicht R. Elea͑js. –

ב אי מה תרומה ממין על שאינו מינו לא אף ראשית הגז ממין על שאינו מינו לא

2 Sollte doch, wie die Hebe nicht von einer Art für eine andere Art zu entrichten ist, auch die Erstschur nicht von einer Art für eine andere Art entrichtet werden!? –

ג וגבי תרומה מנלן דתניא היו לו שני מיני תאנים שחורות ולבנות וכן שני מיני חטין אין תורמים ומעשרים מזה על זה ר' יצחק אומר משום ר' אלעאי ב"ש אומרים אין תורמין וב"ה אומרים תורמין אף ראשית הגז ממין על שאינו מינו לא

3 Woher dies von der Hebe? – Es wird gelehrt: Wer zwei Arten Feigen hat, schwarze und weiße, und ebenso zwei Arten Weizen, darf die Hebe und den Zehnten nicht von der einen für die andere entrichten. R. Jiçḥaq sagte im Namen R. Elea͑zars: Die Schule Šammajs sagt, er dürfe nicht entrichten, und die Schule Hillels sagt, er dürfe wohl entrichten. Ebenso sollte die Erstschur nicht von einer Art für eine andere entrichtet werden!? –

ד אין והתנן היו לו ב' מינים שחופות ולבנות מכר לו שחופות אבל לא לבנות זה נותן לעצמו וזה נותן לעצמו

4 Dem ist auch so, denn wir haben gelehrt: Wenn er zwei Arten hat, dunkle und weiße, und ihm die dunkle und nicht die weiße verkauft hat, so entrichte sie der eine besonders und der andere besonders. –

ה אלא מעתה סיפא דקתני זכרים אבל לא נקבות זה נותן לעצמו וזה נותן לעצמו הכי נמי משום דתרי מיני נינהו

5 Demnach erfolgt dies im Schlußsatze, in dem gelehrt wird, wenn er ihm die der Männchen und nicht die der Weibchen [verkauft hat], entrichte sie der eine besonders und der andere besonders, ebenfalls aus dem Grunde, weil es zwei Arten sind!?

ו אלא עצה טובה קמ"ל דליתיב ליה מהאי דרכיך ומהאי דאשון הכא נמי עצה טובה קמ"ל דליתיב להו מתרוייהו

6 Er lehrt vielmehr einen guten Rat, daß er ihm von der weichen und von der harten gebe, ebenso lehrt er auch in jenem Falle einen guten Rat, daß er ihm von beidem gebe. –

ז הא אוקימנא למתניתין דלא כר' אלעאי

7 Wir haben ja erklärt, unsre Mišna vertrete nicht die Ansicht R. Elea͑js. –

ח אי מה תרומה בעינן ראשית ששיריה ניכרין אף ראשית הגז ששיריה ניכרין אין

8 Sollte doch, wie bei der Hebe ein ‘Erstes’ erforderlich ist, wobei das Zurückbleibende kenntlich ist, auch bei der Erstschur ein ‘Erstes’ erforderlich sein, wobei das Zurückbleibende kenntlich ist!? – Dem ist auch so.

ט והתנן האומר כל גרני תרומה וכל עיסתי חלה לא אמר כלום הא כל גזיי ראשית דבריו קיימין ותניא אידך לא אמר כלום

9 Es wird gelehrt, wenn jemand sagt, seine ganze Tenne möge Hebe sein, oder sein ganzer Teig möge Teighebe sein, seien seine Worte nichtig. Demnach sind, wenn [er gesagt hat], seine ganze Schur möge Erstschur sein, seine Worte gültig, und dem widersprechend lehrt ein Anderes, seine Worte seien nichtig.

י אלא לאו שמע מינה הא רבי אלעאי והא רבנן שמע מינה

10 Wahrscheinlich eines nach R. Elea͑jund eines nach den Rabbanan. Schließe hieraus.

יא אמר רב נחמן בר יצחק האידנא נהוג עלמא כהני תלת סבי כר' אלעאי בראשית הגז דתניא רבי אלעאי אומר ראשית הגז אינו נוהג אלא בארץ

11 R. Naḥman b. Jiçḥaq sagte: Jetzt verfährt das Volk nach folgenden drei Greisen. Nach R. Elea͑j inbetreff der Erstschur, denn es wird gelehrt: R. Elea͑j sagt, die Erstschur habe Geltung nur im [Jisraél]lande.

יב וכר' יהודה בן בתירה בדברי תורה דתניא ר' יהודה בן בתירה אומר אין דברי תורה מקבלין טומאה

12 Nach R. Jehuda b. Bethera inbetreff der Worte der Tora, denn es wird gelehrt: R. Jehuda b. Bethera sagt, Worte der Tora seien für die Unreinheit nicht empfänglich.

יג וכר' יאשיה בכלאים דתניא רבי יאשיה אומר לעולם אין חייב עד שיזרע חטה ושעורה וחרצן במפולת יד:

13 Und nach R. Jošija inbetreff der Mischsaat, denn es wird gelehrt: R. Jošija sagt, man sei nur dann schuldig, wenn man Weizen, Gerste und Weinbeerkerne mit einem Handwurfe gesät hat.

יד חומר בזרוע [וכו']: וליתני חומר בראשית הגז שנוהג בטרפות מה שאין כן במתנות

14 STRENGER IST DAS GESETZ VOM BUG &C. Sollte er doch lehren: strenger ist es bei der Erstschur, denn sie hat Geltung bei Tot verletztem, was aber bei den Priestergaben nicht der Fall ist!? –

טו אמר רבינא הא מני ר' שמעון היא דתניא ר' שמעון פוטר את הטרפות מראשית הגז מאי טעמא דר' שמעון יליף נתינה נתינה ממתנות מה מתנות טרפה לא אף ראשית הגז נמי טרפה לא

15 Rabina erwiderte: Hier ist die Ansicht R. Šimo͑ns vertreten, denn es wird gelehrt, R. Šimo͑n befreie das Totverletzte von der Erstschur, – Was ist der Grund R. Šimo͑ns? – Er folgert dies durch [das Wort] geben von den Priestergaben; wie die Priestergaben nicht von Totverletztem, ebenso die Erstschur nicht von Totverletztem. –

טז ואי יליף נתינה נתינה ממתנות לילף נתינה נתינה מתרומה מה תרומה בארץ אין בחו"ל לא אף ראשית הגז נמי בארץ אין בחו"ל לא אלמה תנן ראשית הגז נוהג בארץ ובחוצה לארץ

16 Wenn er durch [das Wort] geben von den Priestergaben folgert, so sollte er durch [das Wort] geben auch von der Hebe folgern; wie die Hebe nur im [Jisraél]lande und nicht außerhalb des Landes, ebenso auch die Erstschur nur im [Jisraél]lande und nicht außerhalb des Landes, während gelehrt wird, die Erstschur habe Geltung sowohl im [Jisraél]lande als auch außerhalb des Landes!? –

יז אלא היינו טעמא דר"ש דיליף צאן צאן ממעשר מה מעשר טרפה לא אף ראשית הגז טרפה לא

17 Vielmehr, folgendes ist der Grund R. Šimo͑ns: er folgert durch [das Wort] Schaf vom Zehnten; wie der Zehnt nicht von Totverletztem, ebenso die Erstschur nicht von Totverletztem.

יח והתם מנלן דכתיב (ויקרא כז, לב) כל אשר יעבור תחת השבט פרט לטרפה שאינה עוברת ולילף צאן צאן מבכור מה בכור אפי' טרפה אף ראשית הגז אפי' טרפה

18 Woher dies von jenem? – Es heißt: alles, was unter dem Stab durchgeht, ausgenommen das Totverletzte, das nicht durchgeht. – Sollte er doch durch [das Wort] Schaf von der Erstgeburt folgern, wie bei der Erstgeburt auch das Totverletzte, ebenso die Erstschur auch von Totverletztem!? –

יט מסתברא ממעשר הוה ליה למילף שכן זכרים טמאין

19 Es ist einleuchtend, daß es vom Zehnten zu folgern sei, denn [sie gleichen einander inbezug auf] Männchen, Unreines,

כ במרובין מרחם

20 Vielheit, Mutterschoß,

כא אדם פשוט לפני הדבור

21 Menschen, Gewöhnliches und [die Zeit] vor der Gesetzgebung. –

כב אדרבה מבכור הוה ליה למילף שכן יתום שלקחו

22 Im Gegenteil, es sollte ja von der Erstgeburt gefolgert werden, denn [sie gleichen einander inbezug auf] Verwaistes, Gekauftes,

כג בשותפות נתנו בפני כהן

23 Gemeinschaftliches und Geschenktes, Bestehen [des Tempels], Priester,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel