Eruvin 91

Kapitel 91

א כל שכן דהוו להו נולד דאסירי
1 So sollte es erst recht verboten sein, da [das Wasser erst am Šabbath] entstanden ist? —
ב אלא מיא בעבים מינד ניידי השתא דאתית להכי אוקיינוס נמי לא ליקשו לך מיא באוקיינוס נמי מינד ניידי ותניא נהרות המושכין ומעיינות הנובעין הרי הן כרגלי כל אדם
2 Vielmehr, das Wasser bewegt sich in den Wolken fort. — Jetzt nun, wo du darauf gekommen bist, ist auch vom Ocean nichts einzuwenden, weil das Wasser im Ocean sich fortbewegt, und es wird gelehrt, fließende Ströme und sprudelnde Quellen gleichen den Füssen jedermanns.
ג אמר רבי יעקב בר אידי אמר רבי יהושע בן לוי הלכה כרבי יוחנן בן נורי אמר ליה רבי זירא לרבי יעקב בר אידי בפירוש שמיע לך או מכללא שמיע לך אמר ליה בפירוש שמיע לי
3 R.Ja͑qob b. Idi sagte im Namen des R.Jehošua͑ b. Levi: Die Halakha ist wie R.Joḥanan b. Nuri. R.Zera fragte R.Ja͑qob b.Idi: Hast du dies ausdrücklich gehört oder aus einem Schlüsse gefolgert? Dieser erwiderte: Ich habe dies ausdrücklich gehört. —
ד מאי כללא דאמר רבי יהושע בן לוי הלכה כדברי המיקל בעירוב
4 Was ist dies für ein Schluß? — R.Jehošua͑ b.Levi sagte, beim E͑rub sei die Halakha nach dem Erleichternden zu entscheiden. —
ה ותרתי למה לי
5 Wozu beides?
ו אמר רבי זירא צריכי דאי אשמעינן הלכה כר' יוחנן בן נורי הוה אמינא בין לקולא ובין לחומרא קמ"ל הלכה כדברי המיקל בעירוב
6 R.Zera erwiderte: Dies ist nötig. Würde er nur gesagt haben, die Halakha sei wie R.Joḥanan b. Nuri, so könnte man glauben, sowohl erleichternd als auch erschwerend, daher lehrte er uns, daß beim E͑rub die Halakha nach dem Erleichternden zu entscheiden sei. —
ז ולימא הלכה כדברי המיקל בעירוב הלכה כרבי יוחנן בן נורי למה לי
7 Sollte er nur sagen, die Halakha sei beim E͑rub nach dem Erleichternden zu entscheiden, wozu sagte er auch, die Halakha sei wie R.Joḥanan b.Nuri? —
ח איצטריך ס"ד אמינא הני מילי יחיד במקום יחיד ורבים במקום רבים אבל יחיד במקום רבים אימא לא
8 Dies ist nötig; man könnte glauben, nur wenn ein einzelner gegen einen einzelnen oder mehrere gegen mehrere streiten, nicht aber, wenn ein einzelner gegen mehrere streitet.
ט אמר ליה רבא לאביי מכדי עירובין דרבנן מה לי יחיד במקום יחיד ומה לי יחיד במקום רבים
9 Raba sprach zu Abajje: Merke, das [Gesetz] vom E͑rub ist ja rabbanitisch, somit ist es ja einerlei, ob ein einzelner gegen einen einzelnen oder ein einzelner gegen mehrere!?
י אמר ליה רב פפא לרבא ובדרבנן לא שני לן בין יחיד במקום יחיד ליחיד במקום רבים
10 R.Papa entgegnete Raba: Unterscheidest du denn bei einem rabbanitischen [Gesetze] nicht zwischen einem einzelnen gegen einen einzelnen und einem einzelnen gegen mehrere,
יא והתנן רבי אלעזר אומר כל אשה שעברו עליה שלש עונות דייה שעתה
11 wir haben ja gelernt, R.Elie͑zer sagt, wenn einer Frau drei Perioden verstrichen sind, habe sie an ihrer Zeit genug,
יב ותניא מעשה ועשה רבי כר' אלעזר לאחר שנזכר אמר כדי הוא רבי אלעזר לסמוך עליו בשעת הדחק
12 und hierzu wird gelehrt, daß Rabbi einst nach R.Elie͑zer entschieden hatte, und nachdem er sich erinnerte, gesagt habe, R.Elie͑zer verdiene es, daß man sich in einem Notfalle auf ihn stütze.
יג מאי לאחר שנזכר אילימא לאחר שנזכר דאין הלכה כרבי אלעזר אלא כרבנן בשעת הדחק היכי עביד כוותיה
13 Woran erinnerte er sich: wollte man sagen, er erinnerte sich, daß die Halakha nicht wie R.Elie͑zer, sondern wie die Rabbanan sei, wieso durfte er im Notfalle nach seiner Ansicht entscheiden!?
יד אלא דלא איתמר הלכתא לא כרבי אלעזר ולא כרבנן לאחר שנזכר דלאו יחיד פליג עליה אלא רבים פליגי עליה אמר כדי הוא רבי אלעזר לסמוך עליו בשעת הדחק
14 Vielmehr, die Halakha war weder nach R.Elie͑zer noch nach den Rabbanan entschieden worden, und er erinnerte sich, daß nicht ein einzelner, sondern mehrere gegen ihn streiten; er sagte dann, R.Elie͑zer verdiene es, daß man sich in einem Notfalle auf ihn stütze.
טו אמר רב משרשיא לרבא ואמרי לה רב נחמן בר יצחק לרבא ובדרבנן לא שני בין יחיד במקום יחיד בין יחיד במקום רבים
15 R.Mešaršeja sprach zu Raba, und wie manche sagen, R. Naḥman b.Jiçḥaq zu Raba: Unterscheidet man denn bei einem rabbanitischen [Gesetze] nicht zwischen einem einzelnen gegen einen einzelnen und einem einzelnen gegen mehrere,
טז והתניא שמועה קרובה נוהגת שבעה ושלשים רחוקה אינה נוהגת אלא יום אחד
16 es wird ja gelehrt: Wegen einer unverspäteten Todesnachricht ist die siebentägige und die dreißigtägige Trauer abzuhalten, wegen einer verspäteten ist nur eine eintägige Trauer abzuhalten.
יז ואי זו היא קרובה ואיזו היא רחוקה בתוך שלשים קרובה לאחר שלשים רחוקה דברי רבי עקיבא וחכמים אומרים אחת שמועה קרובה ואחת שמועה רחוקה נוהגת שבעה ושלשים
17 Welche heißt unverspätete und welche heißt verspätete? Innerhalb dreißig Tagen heißt sie unverspätet, nach dreißig Tagen heißt sie verspätet — so R.A͑qiba. Die Weisen sagen, sowohl wegen der unverspäteten Todesnachricht als auch wegen der verspäteten sei die siebentägige und die dreißigtägige Trauer abzuhalten.
יח ואמר רבה בר בר חנה אמר רבי יוחנן כל מקום שאתה מוצא יחיד מיקל ורבים מחמירין הלכה כדברי המחמירין המרובים חוץ מזו שאע"פ שרבי עקיבא מיקל וחכמים מחמירין הלכה כדברי רבי עקיבא
18 Hierzu sagte Rabba b. Bar Ḥana im Namen R.Joḥanans: Wenn sonst ein einzelner erleichternd ist und mehrere erschwerend sind, ist die Halakha wie die mehreren Erschwerenden, ausgenommen ist es hierbei: obgleich R.A͑qiba erleichternd ist und die Weisen erschwerend sind, ist die Halakha wie R.A͑qiba.
יט וסבר לה כשמואל דאמר שמואל הלכה כדברי המיקל באבל
19 Er ist nämlich der Ansicht Šemuéls, welcher sagt, bei der Trauer sei die Halakha nach dem Erleichternden zu entscheiden.
כ באבילות הוא דאקילו בה רבנן אבל בעלמא אפילו בדרבנן שני בין יחיד במקום יחיד בין יחיד במקום רבים
20 Die Rabbanan haben es nur bei der Trauer erleichtert, sonst aber ist auch bei einem rabbanitischen [Gesetze] zwischen einem einzelnen gegen einen einzelnen und einem einzelnen gegen mehrere zu unterscheiden!?
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel