Gittin 120

Kapitel 120

א ופרשת שתויי יין ופרשת נרות ופרשת פרה אדומה

1 der Abschnitt vom Weintrinken, der Abschnitt von den Lichtem und der Abschnitt von der roten Kuh.

ב א"ר אלעזר תורה רוב בכתב ומיעוט על פה שנא' (הושע ח, יב) אכתוב לו רובי תורתי כמו זר נחשבו ור' יוחנן אמר רוב על פה ומיעוט בכתב שנא' (שמות לד, כז) כי על פי הדברים האלה

2 R. Elea͑zar sagte: Die Tora ist größtenteils schriftlich und kleinstenteils mündlich verliehen worden, denn es heißt: ich schrieb ihm das meiste meines Gesetzes, wie fremd sind sie geachtet. R. Joḥanan sagte: Größtenteils mündlich und kleinstenteils schriftflich, denn es heißt: denn durch den Mund dieser Worte. –

ג ואידך נמי הכתיב אכתוב לו רובי תורתי ההוא אתמוהי קא מתמה אכתוב לו רובי תורתי הלא כמו זר נחשבו

3 Und jener, es heißt ja: ich schrieb ihm das meiste meines Gesetzes!? – Dies ist als Frage zu verstehen: schrieb ich ihm das meiste meines Gesetzes? Wie fremd sind sie geachtet. –

ד ואידך נמי הכתיב כי על פי הדברים האלה ההוא משום דתקיפי למיגמרינהו

4 Und der andere, es heißt ja: denn durch den Mund dieser Worte!? – Dies, weil sie schwer zu erlernen sind.

ה דרש רבי יהודה בר נחמני מתורגמניה דרבי שמעון בן לקיש כתיב (שמות לד, כז) כתוב לך את הדברים האלה וכתיב (שמות לד, כז) כי ע"פ הדברים האלה הא כיצד דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרן על פה דברים שבעל פה אי אתה רשאי לאומרן בכתב דבי רבי ישמעאל תנא אלה אלה אתה כותב ואי אתה כותב הלכות

5 R. Jehuda b. Naḥmani, der Dolmetsch des R. Šimo͑n b. Laqiš, trug vor: Es heißt: schreibe dir diese Worte, und es heißt: durch den Mund dieser Worte; wie ist dies zu erklären? Die Worte der Schrift darfst du nicht mündlich vortragen und die mündlichen Worte darfst du nicht niederschreiben. In der Schule R. Jišma͑éls wurde gelehrt: Diese, diese schreibe nieder, nicht aber darfst du Halakhoth niederschreiben.

ו א"ר יוחנן לא כרת הקב"ה ברית עם ישראל אלא בשביל דברים שבעל פה שנאמר (שמות לד, כז) כי על פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת ישראל:

6 R. Joḥanan sagte: Der Heilige, gepriesen sei er, schloß einen Bund mit Jisraél nur wegen der mündlichen Worte, denn es heißt: denn durch den Mund dieser Worte habe ich mit dir und mit Jisraél einen Bund geschlossen.

ז מערבין בבית ישן מפני דרכי שלום: מאי טעמא אילימא משום כבוד והא ההוא שיפורא דהוה מעיקרא בי רב יהודה ולבסוף בי רבה ולבסוף בי רב יוסף ולבסוף בי אביי ולבסוף בי רבא

7 MAN LEGE DEN E͑RUB IM ALTEN HAUSE NIEDER, DES FRIEDENS WEGEN. Aus welchem Grunde: wenn wegen der Ehrung, so befand sich ja die Spendenbüchse zuerst im Hause R. Jehudas, später im Hause Rabbas, später im Hause R. Josephs, später im Hause Abajjes und später im Hause Rabas!? –

ח אלא משום חשדא:

8 Vielmehr, wegen der Verdächtigung.

ט בור שהוא קרוב לאמה וכו': איתמר בני נהרא רב אמר תתאי שתו מיא ברישא ושמואל אמר עילאי שתו מיא ברישא

9 DER DEM TEICHE NÄCHSTE BRUNNEN &C. Es wurde gelehrt: Von den Anliegern des Teiches bewässern, wie Rabh sagt, die unteren zuerst, und wie Šemuél sagt, die oberen zuerst [ihre Felder],

י בדמיזל כולי עלמא לא פליגי כי פליגי במיסכר ואשקויי שמואל אמר עילאי שתו מיא ברישא דאמרי אנן מקרבינן טפי ורב אמר תתאי שתו מיא ברישא דאמרי נהרא כפשטיה ליזיל

10 Über einen laufenden streiten sie nicht, sie streiten nur über einen, der zur Bewässerung abgesperrt wird. Šemuél sagt, die oberen bewässern zuerst, denn sie können sagen, sie seien ihm näher, und Rabh sagt, die unteren bewässern zuerst, denn sie können sagen, man lasse dem Teiche seinen freien Lauf. –

יא תנן בור הקרוב לאמה מתמלא ראשון מפני דרכי שלום תרגמה שמואל אליבא דרב באמה המתהלכת ע"פ בורו

11 Es wird gelehrt: Der dem Teiche nächste Brunnen werde zuerst gefüllt, des Friedens wegen!? Šemuél erklärte es nach Rabh: Wenn der Teich über seinen Brunnen fließt. –

יב אי הכי מאי למימרא מהו דתימא מצי אמרי ליה סכר מיסכר ואשקי בהינדזא קמ"ל

12 Wozu braucht dies demnach gelehrt zu werden!?– Man könnte glauben, die anderen können verlangen, daß er [seinen Brunnen] verstopfe und nach Verhältnis bewässere, so lehrt er uns.

יג אמר רב הונא בר תחליפא השתא דלא איתמר הלכתא לא כמר ולא כמר כל דאלים גבר

13 R. Hona b. Taḥlipha sagte: Da nun die Halakha weder wie der eine noch wie der andere entschieden wird, so entscheidet die Mannesstärke.

יד רב שימי בר אשי אתא לקמיה דאביי אמר ליה לותבן מר בעידנא אמר ליה אית לי עידנא לדידי ולותבן מר בליליא א"ל אית לי מיא לאשקויי א"ל אנא משקינא ליה למר מיא ביממא ולותבן מר בליליא א"ל לחיי

14 Einst kam R. Šimi b. Aši vor Abajje und sprach zu ihm: Möge mir der Meister eine Unterrichtsstunde gewähren. Dieser erwiderte: Ich brauche meine Zeit für mich. – So möge sie mir der Meister nachts gewähren. Dieser erwiderte: Dann muß ich [die Felder] bewässern. Jener sprach: Ich will für den Meister am Tage [die Felder] bewässern, und der Meister gewähre mir nachts eine Unterrichtsstunde. Dieser erwiderte: Gut.

טו אזל לעילאי אמר להו תתאי שתו מיא ברישא אזל לתתאי אמר להו עילאי שתו מיא ברישא אדהכי סכר מיסכר ואשקי כי אתא לקמיה דאביי אמר ליה כבי תרי עבדת לי ולא טעמינהו אביי לפירי דההיא שתא

15 Alsdann ging jener zu den oberen und sagte ihnen, die unteren bewässern zuerst, und hierauf ging er zu den unteren und sagte ihnen, die oberen bewässern zuerst. Währenddessen sperrte er [das Wasser] ab und bewässerte [das Feld]. Als er hierauf zu Abajje kam, sprach dieser zu ihm: Du hast mir nach beiden entschieden! Abajje aber kostete nicht von den Früchten jenes Jahres.

טז הנהו בני בי חרמך דאזול כרו ברישא דשנוותא ואהדרוה ושדיוה בשילהי נהרא אתו עילאי לקמיה דאביי אמרו ליה קא מתקיל לנהרין אמר להו כרו בהדייהו טפי פורתא אמרו ליה קא יבשי פירין אמר להו זילו סליקו נפשייכו מהתם:

16 Einst gruben die Leute von Be Ḥermakh am Kopfe des [Flusses] Šanvata und leiteten [den Graben] in das Ende des Flusses. Hierauf kamen die oberen [Anlieger] zu Abajje und sprachen zu ihm: Sie verderben uns den Fluß. Da erwiderte er ihnen: Grabt ihr ihn etwas tiefer. Sie entgegneten: Sodann würden die Graben austrocknen. Hierauf sprach er zu jenen: Geht, entfernt euch von da.

יז מצודות חיה ועופות ודגי' יש בהן וכו': באוזלי ואוהרי

17 BEI TIER-, VOGEL- UND FISCHFALLEN HAT &C. Über Netz und Reuse

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel