Ketubot 221

Kapitel 221

א (ירמיהו כז, כב) בבלה יובאו ושמה יהיו עד יום פקדי אותם נאם ה' ורבי זירא ההוא בכלי שרת כתיב

1 nach Babel sollen sie gebracht werden und daselbst bleiben, bis zum Tage, da ich ihrer denke, Spruch des Herrn. – Und R. Zera!? – Dies gilt von den Dienstgeräten. –

ב ורב יהודה כתיב קרא אחרינא (שיר השירים ב, ז) השבעתי אתכם בנות ירושלים בצבאות או באילות השדה וגו'

2 Und R. Jehuda!? – Es gibt noch einen anderen Schriftvers:ich beschwöre euch, Töchter Jerušalems, bei den Gazellen oder den Hinden der Flur &c. –

ג ורבי זירא ההוא שלא יעלו ישראל בחומה ורב יהודה השבעתי אחרינא כתיב

3 Und R. Zera!? – Dies besagt, daß Jisraél nicht geschlossenhinaufziehe. – Und R. Jehuda!? – Es heißt nochmals: ich beschwöre. –

ד ורבי זירא ההוא מיבעי ליה לכדרבי יוסי ברבי חנינא דאמר ג' שבועות הללו למה אחת שלא יעלו ישראל בחומה ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את ישראל שלא ימרדו באומות העולם ואחת שהשביע הקדוש ברוך הוא את העובדי כוכבים שלא ישתעבדו בהן בישראל יותר מדאי

4 Und R. Zera!? – Dies ist wegen einer Lehre des R. Jose b. R. Ḥanina nötig, welcher sagte: Wozu diese dreiSchwüre? Einer, daß Jisraél nicht geschlossen hinaufziehe, einer, daß der Heilige, gepriesen sei er, Jisraél beschwor, sich nicht gegen die weltlichen Völker aufzulehnen, und einer, daß der Heilige, gepriesen sei er, die weltlichen Völker beschwor, Jisraél nicht übermäßig zu knechten. –

ה ורב יהודה (שיר השירים ב, ז) אם תעירו ואם תעוררו כתיב

5 Und R. Jehuda!? – Es heißt:daß ihr nicht weckt noch aufregt. –

ו ורבי זירא מיבעי ליה לכדרבי לוי דאמר שש שבועות הללו למה תלתא הני דאמרן אינך שלא יגלו את הקץ ושלא ירחקו את הקץ ושלא יגלו הסוד לעובדי כוכבים

6 Und R. Zera!? – Dies ist wegen einer Lehre R. Levis nötig, welcher sagte: Wozu diese sechsSchwüre? Drei, wie wir bereits erklärt haben, und die übrigen, daß sie das Endenicht offenbaren, daß sie das Ende nicht hinausschieben, und daß sie den weltlichen Völkern das Geheimnisnicht offenbaren sollen.

ז (שיר השירים ב, ז) בצבאות או באילות השדה אמר רבי אלעזר אמר להם הקב"ה לישראל אם אתם מקיימין את השבועה מוטב ואם לאו אני מתיר את בשרכם כצבאות וכאילות השדה

7 Bei den Gazellen oder den Hinden der Flur. R. Elea͑zar sagte: Der Heilige, gepriesen sei er, sprach zu Jisraél: Wollt ihr den Schwur halten, so ist es recht, wenn aber nicht, so gebe ich euer Fleisch frei, wie die Gazellen und Hinden der Flur.

ח אמר רבי אלעזר כל הדר בארץ ישראל שרוי בלא עון שנאמר (ישעיהו לג, כד) ובל יאמר שכן חליתי העם היושב בה נשוא עון א"ל רבא לרב אשי אנן בסובלי חלאים מתנינן לה

8 R. Elea͑zar sagte: Wer im Jisraéllande wohnt, weilt ohne Sünde, denn es heißt:und kein Bewohner sage, er sei krank; dem Volke, das da wohnt, ist seine Schuld erlassen. Raba sprach zu R. Aši: Wir beziehen dies auf die mit Krankheiten Belasteten.

ט אמר רב ענן כל הקבור בארץ ישראל כאילו קבור תחת המזבח כתיב הכא (שמות כ, כד) מזבח אדמה תעשה לי וכתיב התם (דברים לב, מג) וכפר אדמתו עמו

9 R. A͑nan sagte: Wer im Jisraéllande begraben ist, ist wie unter dem Altar begraben. Daheißt es: einen Altar aus Erde sollst du mir machen, und dort heißt es:und es versöhnt seine Erde, sein Volk.

י עולא הוה רגיל דהוה סליק לארץ ישראל נח נפשיה בחוץ לארץ אתו אמרו ליה לרבי אלעזר אמר אנת עולא (עמוס ז, יז) על אדמה טמאה תמות אמרו לו ארונו בא אמר להם אינו דומה קולטתו מחיים לקולטתו לאחר מיתה

10 U͑la pflegte oft nach dem Jisraéllande zu gehen, jedoch kehrte seine Seele zur Ruhe ein außerhalb des Landes. Als man dies R. Elea͑zar erzählte, sprach er: Du U͑la, [von dir heißt es:]auf einem unreinen Boden sollst du sterben! Hierauf berichtete man ihm, sein Sarg sei angekommen; da sprach er: Anders ist es, wenn es einen bei Lebzeiten aufnimmt, als wenn es ihn nach dem Tode aufnimmt.

יא ההוא גברא דנפלה ליה יבמה בי חוזאה אתא לקמיה דר' חנינא א"ל מהו למיחת וליבמה

11 Einst fiel einem eine Schwägerin in Ḥozäa zu, und er kam zu R. Ḥanina und fragte ihn, ob er hinabgehenund die Schwagerehe vollziehen dürfe.

יב א"ל אחיו נשא כותית ומת ברוך המקום שהרגו והוא ירד אחריו

12 Da sprach er: Sein Bruder heiratete eine Nichtjüdinund starb; Preis Gott, daß er ihn getötet hat, und dieser will ihm nachfolgen!

יג אמר רב יהודה אמר שמואל כשם שאסור לצאת מארץ ישראל לבבל כך אסור לצאת מבבל לשאר ארצות רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו אפילו מפומבדיתא לבי כובי ההוא דנפק מפומבדיתא לבי כובי שמתיה רב יוסף ההוא דנפק מפומבדיתא לאסתוניא שכיב אמר אביי אי בעי האי צורבא מרבנן הוה חיי

13 R. Jehuda sagte im Namen Šemuéls: Wie es verboten ist, aus dem Jisraéllande nach Babylonien zu ziehen, ebenso ist es verboten, aus Babylonien nach anderen Ländern zu ziehen. Rabba und R. Joseph sagten beide: Nicht einmal aus Pumbeditha nach Be Kube. Einst zog jemand aus Pumbeditha nach Be Kube, und R. Joseph tat ihn in den Bann. Einst zog jemand aus Pumbeditha nach Astonja, und er starb. Da sprach Abajje: Wenn dieser Jünger wollte, würde er leben geblieben sein.

יד רבה ורב יוסף דאמרי תרוייהו כשרין שבבבל א"י קולטתן כשרין שבשאר ארצות בבל קולטתן למאי אילימא ליוחסין והאמר מר כל הארצות עיסה לארץ ישראל וארץ ישראל עיסה לבבל אלא לענין קבורה

14 Rabba und R. Joseph sagten beide: Die MakellosenBabyloniens nimmt das Jisraélland auf, die Makellosen anderer Länder nimmt Babylonien auf. In welcher Hinsicht, wollte man sagen, hinsichtlich der Herkunft, so sagte ja der Meister, alle Länder gelten als Gemischgegenüber dem Jisraéllande und das Jisraélland als Gemisch gegenüber Babylonien!? – Vielmehr, hinsichtlich der Bestattung.

טו אמר רב יהודה כל הדר בבבל כאילו דר בארץ ישראל שנאמר (זכריה ב, יא) הוי ציון המלטי יושבת בת בבל אמר אביי נקטינן בבל לא חזיא חבלי דמשיח תרגמה אהוצל דבנימין וקרו ליה קרנא דשיזבתא

15 R. Jehuda sagte: Wenn jemand in Babylonien wohnt, so ist es ebenso, als würde er im Jisraéllande wohnen, denn es heißt:O Çijon, rette dich, Tochter Babyloniens. Abajje sagte: Es ist uns überliefert, daß Babylonien die messianischen Leidennicht sehen werde. Man bezog dies auf Huçal (in Binjamin), das man Zufluchtsecke nennen wird.

טז א"ר אלעזר מתים שבחוץ לארץ אינם חיים שנאמר (יחזקאל כו, כ) ונתתי צבי בארץ חיים ארץ שצביוני בה מתיה חיים שאין צביוני בה אין מתיה חיים

16 R. Elea͑zar sagte: Die Toten außerhalb des Landes werden nicht auferstehen, denn es heißt:ich gebe Lust im Lande der Lebenden; die Toten des Landes, an dem ich Lust habe, werden leben, die Toten des Landes, an dem ich keine Lust habe, werden nicht leben.

יז מתיב ר' אבא בר ממל (ישעיהו כו, יט) יחיו מתיך נבלתי יקומון מאי לאו יחיו מתיך מתים שבא"י נבלתי יקומון מתים שבחוץ לארץ ומאי ונתתי צבי בארץ חיים אנבוכד נצר הוא דכתיב דאמר רחמנא מייתינא עלייהו מלכא דקליל כי טביא

17 R. Abba b. Mamal wandte ein:Aufleben sollen deine Toten, meine Leichen erstehen; dies heißt wohl: aufleben sollen deine Toten, die Toten im Jisraéllande, meine Leichen erstehen, die Toten außerhalb des Landes!? Und [die Worte:] ich gebe Lust [çebi] dem Lande der Lebenden, beziehen sich auf Nebukhadneçar, denn der Allbarmherzige sprach: Ich bringe über sie einen König, der leicht ist wie eine Gazelle [çebi].

יח א"ל רבי מקרא אחר אני דורש (ישעיהו מב, ה) נותן נשמה לעם עליה ורוח להולכים בה ואלא הכתיב נבלתי יקומון ההוא בנפלים הוא דכתיב

18 Jener erwiderte: Meister, ich lege einen anderen Schriftvers aus:der Odem gibt dem Volke auf ihr, Lebenshauch denen, die darauf wandeln. – Es heißt ja aber: meine Leichen erstehen!? – Dies bezieht sich auf die Fehlgeburten. –

יט ורבי אבא בר ממל האי נותן נשמה לעם עליה מאי עביד ליה מיבעי ליה לכדרבי אבהו דאמר ר' אבהו אפילו שפחה כנענית שבא"י מובטח לה שהיא בת העולם הבא כתיב הכא לעם עליה וכתיב התם (בראשית כב, ה) שבו לכם פה עם החמור עם הדומה לחמור

19 Wofür verwendet R. Abba b. Mamal [den Schriftvers]: der Odem gibt dem Volke auf ihr!? – Diesen verwendet er für eine Lehre R. Abahus, denn R. Abahu sagte: Selbst eine Sklavin im Jisraéllande ist dessen sicher, daß sie der zukünftigen Welt teilhaftig wird, denn hier heißt es: dem Volke auf ihr, und dortheißt es: wartet hier mit [i͑m] dem Esel, ein Volk [a͑m], das dem Esel gleicht.

כ ורוח להולכים בה א"ר ירמיה בר אבא א"ר יוחנן כל המהלך ארבע אמות בארץ ישראל מובטח לו שהוא בן העולם הבא

20 Lebenshauch denen, die darauf wandeln. R. Jirmeja b. Abba sagte im Namen R. Joḥanans: Wer vier Ellen im Jisraéllande wandelt, ist dessen sicher, daß er der zukünftigen Welt teilhaftig wird. –

כא ולר' אלעזר צדיקים שבחוץ לארץ אינם חיים אמר רבי אילעא ע"י גלגול מתקיף לה ר' אבא סלא רבא גלגול לצדיקים צער הוא אמר אביי מחילות נעשות להם בקרקע

21 Sollten denn nach R. Elea͑zar die Frommen außerhalb des Landes nicht auferstehen!? R. Ila erwiderte: Durch Wanderung. R. Abba Sala der Große wandte ein: Die Wanderung ist ja für die Frommen eine Qual!? Abajje erwiderte: Es werden ihnen in der Erde Höhlen errichtet.

כב (בראשית מז, ל) ונשאתני ממצרים וקברתני בקבורתם אמר קרנא דברים בגו יודע היה יעקב אבינו שצדיק גמור היה ואם מתים שבחוצה לארץ חיים למה הטריח את בניו שמא לא יזכה למחילות

22 Führe mich aus Miçrajim und begrabe mich in ihrem Begräbnisse. Qarna sagte: Da ist etwas [dahinter]. Unser Vater Ja͑qob wußte ja, daß er ein vollkommen Frommer war, und da [auch] die Toten außerhalb des Landes auferstehen, wozu belästigte er demnach seine Söhne? Vielleicht sollten ihm die Höhlen nicht beschieden sein.

כג כיוצא בדבר אתה אומר (בראשית נ, כה) וישבע יוסף את בני ישראל וגו' א"ר חנינא דברים בגו יודע היה יוסף בעצמו שצדיק גמור היה ואם מתים שבחוצה לארץ חיים למה הטריח את אחיו ארבע מאות פרסה שמא לא יזכה למחילות

23 Desgleichen heißt es:und Joseph beschwor die Söhne Jisraéls &c. R. Ḥanina sagte: Da ist etwas [dahinter], Joseph wußte ja von sich, daß er ein vollkommen Frommer war, und da [auch] die Toten außerhalb des Landes aufstehen, wozu belästigte er seine Brüder vierhundert Parasangen? Vielleicht sollten ihm die Höhlen nicht beschieden sein.

כד שלחו ליה אחוהי לרבה יודע היה יעקב שצדיק גמור היה וכו' אילפא מוסיף בה דברים מעשה באחד שהיה מצטער על אשה אחת וביקש לירד כיון ששמע כזאת גלגל בעצמו עד יום מותו

24 Seine Brüder sandten Rabba[den Vortrag:] Unser Vater Ja͑qob wußte ja, daß er ein vollkommen Frommer &c. Ilpha fügt noch folgendes hinzu. Einst sehnte sich jemand nach einem Weibeund wollte [zu ihr] hinabziehen; als er aber dies hörte, quälte er sich ab bis zu seinem Todestage.

כה אף על פי שחכם גדול אתה אינו דומה לומד מעצמו ללומד מרבו וא"ת אין לך רב יש לך רב ומנו רבי יוחנן

25 Wenn du auch ein großer Gelehrter bist, so ist immerhin, der selber lernt, nicht mit dem zu vergleichen, der von einem Lehrer lernt. Wenn du aber glaubst, du hast [hier] keinen Lehrer, so hast du einen, nämlich R. Joḥanan.

כו ואם אין אתה עולה הזהר בשלשה דברים אל תרבה בישיבה שישיבה קשה לתחתוניות ואל תרבה בעמידה שעמידה קשה ללב ואל תרבה בהליכה שהליכה קשה לעינים אלא שליש בישיבה שליש בעמידה שליש בהילוך

26 Wenn du aber trotzdem nicht heraufkommen willst, achte auf drei Dinge: sitze nicht zuviel, denn das Sitzen verursacht Unterleibschmerzen; stehe nicht zuviel, denn das Stehen ist dem Herzen schädlich, und gehe nicht zuviel, denn das Gehen ist den Augen schädlich. Vielmehr, ein Drittel sitzen, ein Drittel stehen und ein Drittel gehen.

כז כל ישיבה שאין עמה סמיכה עמידה נוחה הימנה עמידה ס"ד והאמרת עמידה קשה ללב אלא ישיבה

27 Lieber stehen als sitzen ohne zu lehnen. – Wieso stehen, du sagtest ja, das Stehen sei dem Herzen schädlich!? – Vielmehr, lieber

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel