Kiddushin 43

Kapitel 43

א תמותות שחוטות ואל יאכלו בשר תמותות נבילות (דברים כא, יא) וחשקת אע"פ שאינה נאה בה ולא בה ובחברתה

1 als Fleisch von verendeten Siechlingen. Und du begehrst, auch wenn sie nicht schön ist; nach ihr, nicht aber nach ihr und ihrer Genossin.

ב ולקחת ליקוחין יש לך בה לך לאשה שלא יקח שתי נשים אחת לו ואחת לאביו אחת לו ואחת לבנו (דברים כא, יב) והבאתה מלמד שלא ילחצנה במלחמה:

2 Und nimmst sie, bei diesen gibt es ein Nehmen. Dir zur Frau, man darf nicht zwei Frauen nehmen, eine für sich und eine für seinen Vater, eine für sich und eine für seinen Sohn. Und bringst sie, dies lehrt, daß man sie nicht auf dem Kriegsplatze zwingen dürfe.

ג ת"ר (שמות כא, ה) אם אמר יאמר עד שיאמר וישנה אמר בתחילת שש ולא אמר בסוף שש אינו נרצע שנאמר (שמות כא, ה) לא אצא חפשי עד שיאמר בשעת יציאה

3 Die Rabbanan lehrten: Wenn sagen wird sagen, nur wenn er es gesagt und wiederholt hat. Wenn er es bei Beginn der sechs [Jahre] und nicht am Schlusse derselben gesagt hat, so wird er nicht angebohrt, denn es heißt: ich will nicht frei ausgehen; nur wenn er es beim Ausgehen gesagt hat.

ד אמר בסוף שש ולא אמר בתחילת שש אינו נרצע שנאמר אם אמר יאמר העבד עד שיאמר כשהוא עבד

4 Wenn er es am Schlusse der sechs [Jahre] und nicht bei Beginn gesagt hat, so wird er nicht angebohrt, denn es heißt: wenn der Sklave sagt, nur wenn er es als Sklave gesagt hat.

ה אמר מר אמר בתחילת שש ולא אמר בסוף שש אינו נרצע שנאמר לא אצא חפשי מאי איריא מלא אצא חפשי תיפוק ליה דבעינן (שמות כא, ה) אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני וליכא

5 Der Meister sagte: Wenn er es bei Beginn der sechs [Jahre] und nicht am Schlusse derselben gesagt hat, so wird er nicht angebohrt, denn es heißt: ich will nicht frei ausgehen. Wozu die Folgerung aus [den Worten:] ich will nicht frei ausgehen, dies geht ja hervor schon aus: ich liebe meinen Herrn, meine Frau und meine Kinder, was hierbei nicht der Fall ist!?

ו ותו אמר בסוף שש ולא אמר בתחילת שש אינו נרצע שנאמר העבד אטו סוף שש לאו עבד הוא אמר רבא מאי בתחילת שש בתחילת פרוטה אחרונה ומאי בסוף שש בסוף פרוטה אחרונה:

6 Und wieso heißt es ferner, wenn er es am Schlusse der sechs [Jahre] und nicht bei Beginn derselben gesagt hat, werde er nicht angebohrt, weil es der Sklave heißt, ist er denn am Schlusse der sechs [Jahre] kein Sklave!? Raba erwiderte: Darunter ist der Beginn der letzten Peruṭa und das Ende der letzten Peruṭa zu verstehen.

ז ת"ר לו אשה ובנים ולרבו אין אשה ובנים אינו נרצע שנאמר (דברים טו, טז) כי אהבך ואת ביתך לרבו אשה ובנים ולו אין אשה ובנים אינו נרצע שנאמר אהבתי את אדוני את אשתי ואת בני

7 Die Rabbanan lehrten: Wenn er Frau und Kinder hat und sein Herr nicht Frau und Kinder hat, so wird er nicht angebohrt, denn es heißt: denn er liebt dich und dein Haus; wenn sein Herr Frau und Kinder hat und er nicht Frau und Kinder hat, so wird er nicht angebohrt, denn es heißt:

ח הוא אוהב את רבו ורבו אינו אוהבו אינו נרצע שנאמר (דברים טו, טז) כי טוב לו עמך רבו אוהבו והוא אינו אוהב את רבו אינו נרצע שנאמר כי אהבך הוא חולה ורבו אינו חולה אינו נרצע שנאמר כי טוב לו עמך רבו חולה והוא אינו חולה אינו נרצע שנאמר עמך

8 ich liebe meinen Herrn, meine Frau und meine Kinder. Wenn er seinen Herrn liebt, sein Herr aber ihn nicht liebt, so wird er nicht angebohrt, denn es heißt: weil ihm wohl ist bei dir. Wenn sein Herr ihn liebt, er aber seinen Herrn nicht liebt, so wird er nicht angebohrt, denn es heißt: denn er liebt dich. Wenn er krank und sein Herr nicht krank ist, so wird er nicht angebohrt, denn es heißt: weil ihm wohl ist bei dir. Wenn sein Herr krank und er nicht krank ist, so wird er nicht angebohrt, denn es heißt: bei dir.

ט בעי רב ביבי בר אביי שניהם חולין מאי עמך בעינן והא איכא או דילמא כי טוב לו עמך בעינן והא ליכא תיקו:

9 R. Bebaj b. Abajje fragte: Wie ist es, wenn beide krank sind: kommt es auf [das Wort] bei dir an, was hierbei der Fall ist, oder aber, es heißt: weil ihm wohl ist bei dir, was hierbei nicht der Fall ist? – Dies bleibt unentschieden.

י ת"ר כי טוב לו עמך עמך במאכל עמך במשתה שלא תהא אתה אוכל פת נקיה והוא אוכל פת קיבר אתה שותה יין ישן והוא שותה יין חדש אתה ישן על גבי מוכין והוא ישן על גבי תבן מכאן אמרו כל הקונה עבד עברי כקונה אדון לעצמו

10 Die Rabbanan lehrten: Weil ihm wohl ist bei dir, bei dir beim Essen und bei dir beim Trinken. Du darfst nicht feines Brot und er grobes Brot essen; du [darfst nicht] alten Wein und er neuen Wein trinken; du [darfst nicht] auf Polstern und er auf Stroh schlafen. Hieraus folgerten sie, wenn jemand einen hebräischen Sklaven kauft, sei es ebenso, als würde er einen Herrn über sich kaufen.

יא ת"ר (ויקרא כה, מא) ויצא מעמך הוא ובניו עמו א"ר שמעון אם הוא נמכר בניו ובנותיו מי נמכרים מכאן שרבו חייב במזונות בניו כיוצא בדבר אתה אומר אם בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו א"ר שמעון אם הוא נמכר אשתו מי נמכרה מכאן שרבו חייב במזונות אשתו

11 Die Rabbanan lehrten: Dann gehe er von dir aus, er und seine Kinder mit ihm. R. Šimo͑n sagte: Werden denn, wenn er verkauft wird, auch seine Söhne und seine Töchter verkauft!? Hieraus ist zu entnehmen, daß sein Herr zur Ernährung seiner Kinder verpflichtet ist. Desgleichen heißt es: Wenn er eine Frau hat, so gehe seine Frau mit ihm aus. R. Šimo͑n sagte: Wird denn, wenn er verkauft wird, auch seine Frau verkauft!? Hieraus ist zu entnehmen, daß sein Herr zur Ernährung seiner Frau verpflichtet ist.

יב וצריכא דאי אשמועינן בניו משום דלא בני מיעבד ומיכל נינהו אבל אשתו דבת מיכל ומיעבד היא אימא תעביד ותיכול

12 Und beides ist nötig. Würde er es nur von seinen Kindern gelehrt haben, so könnte man glauben, weil sie nicht für das Essen zu arbeiten brauchen, seine Frau aber, die für das Essen arbeiten muß, arbeite und esse dafür.

יג ואי אשמעינן אשתו דלאו דירכה להדורי אבל בניו דדירכייהו להדורי אימא לא צריכא

13 Und würde er es nur von seiner Frau gelehrt haben, so könnte man glauben, weil das Umherwandern für sie unschicklich ist, nicht aber gelte dies von seinen Kindern, für die das Umherwandern nicht unschicklich ist. Daher ist beides nötig.

יד ת"ר

14 Die Rabbanan lehrten:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel