Kiddushin 74

Kapitel 74

א ביאה ומושב כתיב בהו ה"ק ללמד שכל מקום שנאמר ביאה ומושב אינו אלא לאחר ירושה וישיבה דברי ר' ישמעאל

1 Er meint es wie folgt: dies lehrt, daß überall, wo es ‘kommen’ und ‘Wohnort’ heißt, der Besitz und die Eingesessenheit zu verstehen ist – so R. Jišma͑él. –

ב אי הכי אמר לו ר"ע הרי שבת שנאמר בו מושבות וא"ל שבת ק"ו היא נימא ליה אנא ביאה ומושב קאמינא חדא ועוד קאמר ליה חדא דאנא ביאה ומושב קאמינא ועוד דקא אמרת הרי שבת שנאמר בו מושבות שבת ק"ו היא

2 Wieso erwiderte er demnach auf den Einwand R. A͑qibas, beim Šabbath heiße es ‘Wohnort’, hinsichtlich des Šabbath[gesetzes] werde dies [durch einen Schluß] vom Leichteren auf das Schwerere gefolgert, sollte er ihm doch erwidert haben: ich spreche von [den Worten] ‘kommen’ und ‘Wohnort’!? – Er erwiderte ihm das eine und noch ein anderes: erstens spreche ich von [den Worten] ‘kommen’ und ‘Wohnort’, und zweitens ist gegen deine Einwendung, beim Šabbath[gesetz] heiße es ‘Wohnort’, [zu erwidern:] hinsichtlich des Šabbath[gesetzes] wird dies [durch einen Schluß] vom Leichteren auf das Schwerere gefolgert. –

ג במאי קמיפלגי בקירבו נסכים במדבר קא מיפלגי ר' ישמעאל סבר לא קירבו נסכים במדבר ור"ע סבר קירבו נסכים במדבר

3 Worin besteht ihr Streit? – Sie streiten darüber, ob in der Wüste Gußopfer dargebracht worden sind. R. Jišma͑e͑l ist der Ansicht, in der Wüste seien keine Gußopfer dargebracht worden, und R. A͑qiba ist der Ansicht, in der Wüste seien Gußopfer dargebracht worden.

ד אמר אביי האי תנא דבי ר' ישמעאל מפיק מאידך תנא דבי ר' ישמעאל

4 Abajje sagte: Dieser Autor der Schule R. Jišma͑éls folgert es aus der Lehre eines anderen Autors der Schule R. Jišma͑éls.

ה דתנא דבי ר' ישמעאל הואיל ונאמרו ביאות בתורה סתם ופרט לך הכתוב באחד מהן לאחר ירושה וישיבה אף כל לאחר ירושה וישיבה

5 In der Schule R. Jišma͑éls wurde nämlich gelehrt: Da in der Tora oft das Kommen schlechthin erwähnt wird, und an einer Stelle die Schrift dies mit Besitz und Eingesessenheit erklärt, so ist darunter auch überall Besitz und Eingesessenheit zu verstehen. –

ו ואידך משום דהוה מלך וביכורים שני כתובים הבאים כאחד וכל שני כתובים הבאים כאחד אין מלמדין

6 Und jener!? – Vom Könige und von den Erstlingen lehren zwei Schriftverse dasselbe, und wenn zwei Schriftverse dasselbe lehren, so ist von diesen nichts zu folgern. –

ז ואידך צריכי דאי כתב רחמנא מלך ולא כתב ביכורים הוה אמינא ביכורים דקא מיתהני לאלתר ואי כתב ביכורים ולא כתב מלך הוה אמינא מלך דדרכו לכבש לאלתר

7 Und der andere? – Beide sind nötig. Würde der Allbarmherzige es nur beim Könige und nicht bei den Erstlingen geschrieben haben, so könnte man glauben, die Erstlinge, die einen Genuß gewähren, beginnen sofort. Und würde er es nur bei den Erstlingen und nicht beim Könige geschrieben haben, so könnte man glauben, der König könne die Eroberung sofort beginnen. –

ח ואידך נכתוב רחמנא מלך ולא בעי ביכורים ואנא אמינא ומה מלך דלכבש לאחר ירושה וישיבה ביכורים לא כל שכן

8 Und jener!? – Sollte der Allbarmherzige es beim Könige und nicht bei den Erstlingen geschrieben, und ich würde gefolgert haben: wenn [das Gesetz] vom Könige, der die Eroberung sofort beginnen kann, erst nach der Besitznahme und der Eingesessenheit gilt, um wieviel mehr das der Erstlinge. –

ט ואידך אי כתב הכי הוה אמינא מידי דהוה אחלה קמ"ל

9 Und der andere!? – Wenn der Allbarmherzige es [nur bei jenem] geschrieben hätte, könnte man glauben, diese gleichen der Teighebe, so lehrt er uns.

י והשתא דאמרת חובת הגוף נוהגת בין בא"י בין בח"ל מושב דכתב רחמנא גבי שבת ל"ל איצטריך ס"ד אמינא הואיל ובענינא דמועדות כתיבא תיבעי קידוש כי מועדות קמ"ל

10 Wozu schrieb der Allbarmherzige, wenn du sagst, alles, wobei die Person pflichtig ist, gelte sowohl im Jisraéllande als auch außerhalb des Landes, [das Wort] ‘Wohnort’ beim Šabbathgesetze]!? – Dies ist nötig; man könnte glauben, [der Šabbath] benötige, da es im Abschnitte von den Festen geschrieben ist, der Weihung gleich den Festen, so lehrt er uns. –

יא מושב דכתב רחמנא גבי חלב ודם למה לי איצטריך סד"א הואיל ובענינא דקרבנות כתיבי בזמן דאיכא קרבן ניתסר חלב ודם בזמן דליכא קרבן לא קמ"ל

11 Wozu schrieb der Allbarmherzige [das Wort] ‘Wohnort’ beim [Gesetze] von Talg und Blut? – Dies ist nötig; da es im Abschnitte von den Opfern geschrieben ist, so könnte man glauben, zur Zeit, wo die Opfer[gesetze] gelten, seien auch Talg und Blut verboten, nicht aber zur Zeit, wo die Opfer[gesetze] nicht gelten, so lehrt er uns. –

יב מושב דכתב רחמנא גבי מצה ומרור למה לי איצטריך סד"א הואיל וכתיב (במדבר ט, יא) על מצות ומרורים יאכלוהו בזמן דאיכא פסח אין בזמן דליכא פסח לא קמ"ל

12 Wozu schrieb der Allbarmherzige [das Wort] ‘Wohnort’ [beim Gesetze] vom Ungesäuerten und dem Bitterkraute? – Dies ist nötig; da es heißt: <i>mit Ungesäuertem und Bitterkraut sollen sie es essen</i>, so könnte man glauben, nur wenn das Pesaḥopfer dargebracht wird, nicht aber, wenn das Pesaḥopfer nicht dargebracht wird, so lehrt er uns. –

יג ביאה דכתב רחמנא גבי תפילין ופטר חמור למה לי ההוא מיבעי ליה לכדתנא דבי ר' ישמעאל עשה מצוה זו שבשבילה תיכנס לארץ

13 Wozu schrieb der Allbarmherzige [das Wort] ‘kommen’ beim [Gesetze] von den Tephillin? – Dies ist wiegen einer Lehre der Schule R. Jišma͑éls nötig: Übe dieses Gebot, denn wegen dessen kommst du in das Land. –

יד בשלמא למ"ד מושב כל מקום שאתם יושבים משמע היינו דכתיב (יהושע ה, יא) ויאכלו מעבור הארץ ממחרת הפסח ממחרת הפסח אכול מעיקרא לא אכול אלמא

14 Erklärlich ist nach demjenigen, welcher sagt, unter ‘Wohnort’ sei jeder Ort, in dem ihr wohnt, zu verstehen, der Schriftvers: <i>sie aßen vom Ertrage des Landes vom folgenden Tage des Pesaḥs an;</i> sie aßen vom folgenden Tage des Pesaḥs an, während sie vorher nicht gegessen hatten,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel