Menachot 102

Kapitel 102

א מנחה הבאה עשרון וכו':

1 man folgere hinsichtlich eines Speisopfers, das aus einem I͑saron &c. AUS WESSEN MITTELN WURDE ESDARGEBRACHT,

ב <big>מתני׳</big> לא מינו כהן אחר תחתיו משל מי היתה קריבה ר"ש אומר משל ציבור ר' יהודה אומר משל יורשין ושלימה היתה קריבה:

2 WENN AN SEINER STELLE KEIN ANDERER PRIESTER EINGESETZT WORDEN IST? R. ŠIMO͑N SAGT, AUS DENEN DER GEMEINDE; R. JEHUDA SAGT, AUS DENEN DER ERBEN. DANN WURDE EIN GANZESDARGEBRACHT.

ג <big>גמ׳</big> ת"ר כ"ג שמת ולא מינו כהן אחר תחתיו מנין שתהא מנחתו קריבה משל יורשין ת"ל (ויקרא ו, טו) והכהן המשיח תחתיו מבניו יעשה אותה

3 GEMARA. Die Rabbanan lehrten: Woher, daß, wenn der Hochpriester gestorben ist und an seiner Stelle kein anderer Priester eingesetzt worden ist, sein Speisopfer von den Erben darzubringen ist? Es heißt:und der Priester, der seinerstatt von seinen Söhnen gesalbt wird, richte es her;

ד יכול יקריבנה חצאין ת"ל אותה כולה ולא חציה דברי רבי יהודה

4 man könnte glauben, sie bringen halbedar, so heißt es es, das ganze, nicht aber die Hälfte – so R. Jehuda.

ה ר"ש אומר (ויקרא ו, יא) חק עולם משל עולם (ויקרא ו, טו) כליל תקטר שתהא כולה בהקטרה

5 R. Šimo͑n sagte:Eine Satzung für ewig, von dem der Gemeinde. Vollständig ist es aufzuräuchern, es ist ganz zur Aufräucherungbestimmt. –

ו והאי הכהן המשיח להכי הוא דאתא

6 Deuten denn [die Worte] der gesalbte Priester hierauf,

ז האי מיבעי ליה לכדתניא (ויקרא ו, יג) זה קרבן אהרן ובניו אשר יקריבו לה' ביום המשח אותו יכול יהו אהרן ובניו מקריבין קרבן אחד ת"ל אשר יקריבו לה' אהרן בפני עצמו ובניו בפני עצמן בניו אלו כהנים הדיוטות

7 sie sind ja für folgende Lehre nötig!?Dies ist das Opfer Ahrons und seiner Söhne, das sie dem Herrn darbringen sollen am Tage, an dem er gesalbt wird; man könnte glauben, Ahron und seine Söhnebringen zusammen ein Opfer dar, so heißt es: das sie dem Herrn darbringen sollen, Ahron besonders und seine Söhne besonders. Seiner Söhne, das sind die gemeinenPriester.

ח אתה אומר כהנים הדיוטות או אינו אלא כהנים גדולים כשהוא אומר והכהן המשיח תחתיו מבניו הרי כ"ג אמור הא מה אני מקיים בניו אלו כהנים הדיוטות

8 Du sagst, die gemeinen Priester, vielleicht ist dem nicht so, sondern die Hochpriester? Wenn es heißt: und der Priester, der von seinen Söhnen seinerstatt gesalbt wird, so wird ja schon vom Hochpriester gesprochen, somit sind unter Söhne gemeine Priester zu verstehen. –

ט א"כ לכתוב קרא הכהן המשיח תחתיו בניו יעשה מאי מבניו שמעת מינה תרתי

9 Es könnte ja heißen: der Priester, der seinerstatt gesalbt wird, seine Söhne, wenn es aber von seinen Söhnen heißt, so ist beides zu entnehmen. –

י ור"ש האי אותה מאי עביד ליה מיבעי ליה לכ"ג שמת ומינו אחר תחתיו שלא יביא חצי עשרון מביתו ולא חצי עשרון של ראשון

10 Wofür verwendet R. Šimo͑n das es? – Hieraus entnimmt er, daß, wenn der Hochpriester gestorben ist und ein anderer an seiner Stelle eingesetzt worden ist, er weder ein halbes I͑saron vom Hause noch das halbe I͑saron seines Vorgängers bringe. –

יא ותיפוק ליה מן ומחציתה וי"ו לא דריש

11 Dies geht ja hervor aus: und seine Hälfte!? – Er legt das und nicht aus. –

יב ורבי יהודה האי חק עולם מאי עביד ליה חוקה לעולם תהא

12 Wofür verwendet R. Jehuda [die Worte] Satzung für ewig!? –

יג כליל תקטר למה לי מיבעי ליה לכדתניא אין לי אלא עליונה מנחת כ"ג בכליל תקטר ותחתונה מנחת כהן הדיוט בלא תאכל

13 Daß die Satzung ewig bestehe. – Wozu heißt es: vollständig ist es auf zuräuchern? – Dies deutet auf folgende Lehre: Ich weiß nur vom ersteren, dem Speisopfer des Hochpriesters, daß es vollständig aufgeräuchert werde, und vom anderen, dem Speisopfer eines gemeinen Priesters, daß es nicht gegessen werde,

יד מנין ליתן את האמור של זה בזה ואת האמור של זה בזה ת"ל כליל כליל לגזירה שוה נאמר כאן כליל ונאמר להלן כליל

14 woher, daß auch das vom ersteren Gesagte auf das andere, und das vom anderen Gesagte auf das erstere zu beziehen ist? Es heißt zweimal vollständig, für [einen Schluß durch] Wortanalogie: beim ersteren heißt es vollständig und beim anderen heißt es vollständig,

טו מה כאן בכליל תקטר אף להלן בכליל תקטר ומה להלן ליתן לא תעשה על אכילתו אף כאן ליתן לא תעשה על אכילתה

15 wie das erstere vollständig auf zuräuchern ist, ebenso ist auch das andere vollständig aufzuräuchern, und wie beim anderen das Essen mit einem Verbote belegt ist, ebenso ist auch beim ersteren das Essen mit einem Verbote belegt. –

טז וסבר ר"ש משל ציבור דאורייתא

16 Ist R. Šimo͑n denn der Ansicht, es sei nach der Tora aus Gemeindemitteln darzubringen, wir haben ja gelernt:

יז והתנן אר"ש שבעה דברים התקינו ב"ד וזה אחד מהן עובד כוכבים ששלח עולתו ממדינת הים שלח עמה נסכים קריבה משלו ואם לאו קריבין משל ציבור

17 R. Šimo͑n sagte: Sieben Bestimmungen traf das Gericht, und diesist eine von diesen. Wenn ein Nichtjude aus überseeischen Ländernein Brandopfer schickt, so wird das Gußopfer, wenn er auch diesesgeschickt hat, von seinem dargebracht, wenn aber nicht, so wird es aus Gemeindemitteln dargebracht.

יח וכן גר שמת והניח זבחים יש לו נסכים קריבין משלו ואם לאו קריבין משל ציבור

18 Desgleichen auch, wenn ein Proselyt gestorben ist und Schlachtopfer hinterlassen hat; sind auch Gußopfer vorhanden, so werden sie von seinem dargebracht, wenn aber nicht, so werden sie aus Gemeindemitteln dargebracht.

יט ותנאי ב"ד הוא כ"ג שמת ולא מינו כהן אחר תחתיו שתהא מנחתו קריבה משל ציבור

19 Ferner ist es eine Gerichtsbestimmung, daß, wenn der Hochpriester gestorben ist und kein anderer an seiner Stelle eingesetzt worden ist, sein Speisopfer aus Gemeindemitteln dargebrachtwerde.

כ א"ר אבהו שני תקנות הוו

20 R. Abahu erwiderte: Diesbezüglich wurden zweimal Bestimmungen getroffen.

כא דאורייתא מדציבור כיון דחזו דקא מידחקא לישכה תקינו דלגבי מיורשים כיון דחזו דקא פשעי בה אוקמוה אדאורייתא

21 Nach der Tora ist es von Gemeindemitteln darzubringen; als man aber sah, daß Mangel in der Tempelkasse war, verfügte man, es von den Erben einzufordern; und als man später sah, daß sie dagegen verstießen, beließ man es bei der Bestimmung der Tora.

כב ועל פרה שלא יהא מועלין באפרה דאורייתא היא דתניא (במדבר יט, ט) חטא' היא מלמ' שמועלין בה היא בה מועלין

22 Daßes bei der Asche der [roten] Kuh keine Veruntreuung gebe. Dies ist ja aus der Tora!? Es wird nämlich gelehrt:[Es ist ein] Sündopfer, dies lehrt, daß es bei dieser eine Veruntreuung gebe;

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel