Menachot 131

Kapitel 131

א הרי הוא אומר תספור לך ספירה תלויה בבית דין יצתה שבת בראשית שספירתה בכל אדם

1 es heißt: sollst du dir zählen, die Zählung ist dem Gerichte überlassen, ausgenommen ist der Šabbath der Schöpfung, wobei die Zählung jedermann überlassen ist.

ב רבי יוסי אומר ממחרת השבת ממחרת יום טוב אתה אומר ממחרת יו"ט או אינו אלא ממחרת שבת בראשית אמרת וכי נאמר ממחרת השבת שבתוך הפסח והלא לא נאמר אלא ממחרת השבת דכל השנה כולה מלאה שבתות צא ובדוק איזו שבת

2 R. Jose sagte: Am Tage nach dem Šabbath, am Tage nach dem Feste. Du sagst, am Tage nach dem Feste, vielleicht ist dem nicht so, sondern am Tage nach dem Šabbath der Schöpfung? Ich will dir sagen, es heißt ja nicht: am Tage nach dem Šabbath der Pesaḥ[woche], sondern nur: am Tage nach dem Šabbath, und da das ganze Jahr voll Šabbathe ist, so gehe man und untersuche, welcher Šabbath gemeint sei.

ג ועוד נאמרה שבת למטה ונאמרה שבת למעלה מה להלן רגל ותחילת רגל אף כאן רגל ותחילת רגל

3 Ferner wird unten der Šabbath genannt undoben der Šabbath genannt, wie es dort das Fest ist, und zwar der Beginn des Festes, ebenso ist auch hier das Fest, der Beginn des Festes.

ד רבי שמעון בן אלעזר אומר כתוב אחד אומר (דברים טז, ח) ששת ימים תאכל מצות וכתוב אחד אומר (שמות יב, טו) שבעת ימים מצות תאכלו הא כיצד מצה שאי אתה יכול לאוכלה שבעה מן החדש אתה יכול לאוכלה ששה מן החדש

4 R. Šimo͑n b. Elea͑zar sagte: Ein Schriftvers lautet: sechs Tage sollst du Ungesäuertes essen, und ein anderer lautet:sieben Tage sollt ihr Ungesäuertes essen, wie ist dies nun zu erklären? Kannst du auch das Ungesäuerte keine sieben Tage vom neuen [Getreide] essen, so kannst du es sechs Tagevom neuen essen.

ה (ויקרא כג, טו) מיום הביאכם תספרו יכול יקצור ויביא ואימתי שירצה יספור

5 Vom Tage eures Bringens &c. sollt ihr zählen; man könnteglauben, man mähe und bringe sie, und beginne die Zählung nach Belieben,

ו תלמוד לומר (דברים טז, ט) מהחל חרמש בקמה תחל לספור אי מהחל חרמש תחל לספור יכול יקצור ויספור ואימתי שירצה יביא תלמוד לומר מיום הביאכם

6 so heißt es:wenn die Sichel an die Halme gelegt zu werden beginnt, sollst du zu zählen beginnen. Aus [den Worten:] wenn die Sichel [an die Halme] gelegt zu werden beginnt, sollst du zu zählen beginnen, könnte man entnehmen, man mähe und zähle, und bringe sie nach Belieben, so heißt es: vom Tage eures Bringens.

ז אי מיום הביאכם יכול יקצור ויספור ויביא ביום תלמוד לומר (ויקרא כג, טו) שבע שבתות תמימות תהיינה אימתי אתה מוצא שבע שבתות תמימות בזמן שאתה מתחיל לימנות מבערב

7 Aus [den Worten:] vom Tage eures Bringens, könnte man entnehmen, man mähe, zähle und bringe sie am Tage, so heißt es:sieben volle Wochen sollen es sein, sieben volle Wochen ergeben sich nur dann, wenn man abendszu zählen beginnt.

ח יכול יקצור ויביא ויספור בלילה תלמוד לומר מיום הביאכם הא כיצד קצירה וספירה בלילה והבאה ביום

8 Man könnte glauben, man mähe, bringe sie und zähle nachts, so heißt es: am Tage eures Bringens. Wie ist dies nun zu erklären? Das Mähen und das Zählen erfolgen nachts, das Bringen am Tage.

ט אמר רבא כולהו אית להו פירכא בר מתרתי תנאי בתראי בין במתניתא קמייתא בין במתניתא בתרייתא דלית להו פירכא

9 Raba sagte: Allekönnen widerlegt werden, ausgenommen die beiden letzten Autoren sowohl in der ersten Lehre als auch in der anderen Lehre, die nicht zu widerlegen sind.

י אי מדרבן יוחנן בן זכאי דלמא כדאביי דאמר אביי מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי

10 Gegen R. Joḥanan b. Zakkaj [ist zu erwidern:] vielleicht deutet diesauf die Lehre Abajjes, denn Abajje sagte, es sei Gebot sowohl die Tage als auch die Wochen zu zählen.

יא אי מדרבי אליעזר ורבי יהושע ממאי דביום טוב ראשון קאי דלמא ביו"ט אחרון קאי

11 Gegen R. Elie͑zer und R. Jehošua͑ [ist zu erwidern:] woher, daß vom ersten Festtage gesprochenwird, vielleicht vom letzten Festtage.

יב דרבי ישמעאל ור' יהודה בן בתירא לית להו פירכא

12 Aber [die Beweise] des R. Jišma͑él und des R. Jehuda b. Bethera sind nicht zu widerlegen.

יג אי מדרבי יוסי בר' יהודה הוה אמינא דלמא חמשין לבר מהני שיתא

13 Ferner ist gegen R. Jose b. R. Jehuda [zu erwidern:] vielleicht fünfzig außer jenen.

יד אי מדר' יהודה בן בתירא ממאי דביו"ט ראשון קאי דלמא ביו"ט אחרון קאי

14 Gegen R. Jehuda b. Bethera [ist zu erwidern:] woher, daß vom ersten Festtage gesprochen wird, vielleicht vom letzten Festtage.

טו ר' יוסי נמי חזי ליה פירכא והיינו דקאמר ועוד

15 Dieser Einwand ist auch gegen R. Jose zu erheben, deshalb sagt er ‘ferner’.

טז גופא אמר אביי מצוה למימני יומי ומצוה למימני שבועי רבנן דבי רב אשי מנו יומי ומנו שבועי אמימר מני יומי ולא מני שבועי אמר זכר למקדש הוא:

16 Der Text. Abajje sagte: Es ist Gebot, sowohl die Tage als auch die Wochen zu zählen. Die Jünger der Schule R. Ašis zählten die Tage und zählten die Wochen. Amemar zählte die Tage und nicht die Wochen; er sagte, dies sei nur eine Erinnerung an den Tempel.

יז <big>מתני׳</big> קצרוהו ונתנוהו בקופות הביאוהו לעזרה והיו מהבהבין אותו באור כדי לקיים בו מצות קלי דברי רבי מאיר וחכמים אומרים בקנים ובקולחות חובטין אותו כדי שלא יתמעך

17 MAN MÄHTE [DIE ÄHREN], TAT SIE IN KÖRBE, BRACHTE SIE IN DEN TEMPELHOF UND SENGTE SIE AM FEUER, UM DAS GEBOT, GERÖSTETES [ZU BRINGEN], ZU ERFÜLLEN – SO R. MEÍR; DIE WEISEN SAGEN, MAN KLOPFTE SIE [VORHER] MIT ROHR UND STRÜNKEN, DAMIT [DIE KÖRNER] NICHT ZERDRÜCKT WERDEN,

יח נתנוהו לאבוב ואבוב היה מנוקב כדי שיהא האור שולט בכולו שטחוהו בעזרה והרוח מנשבת בו נתנוהו לריחים של גרוסות והוציאו ממנו עשרון שהוא מנופה בשלש עשרה נפה והשאר נפדה ונאכל לכל אדם וחייב בחלה ופטור מן המעשר ר' עקיבא מחייב בחלה ובמעשרות:

18 UND TAT SIE IN DAS RÖSTEROHR. DAS RÖSTEROHR WAR DURCHLÖCHERT, DAMIT DAS FEUER SIE ÜBERALLHIN ERFASSE. HIERAUF BREITETE MAN SIE IM TEMPELHOFE AUS, DAMIT DER WIND ÜBER SIE FAHRE, TAT SIE IN EINE GRAUPENMÜHLE UND ZOG DARAUS EIN DURCH DREIZEHN SIEBE GEBEUTELTES I͑SARON [MEHL] AB; DAS ÜBRIGE WURDE AUSGELÖST UND DURFTE VON JEDERMANN GEGESSEN WERDEN. DIESES WAR ZUR TEIGHEBE PFLICHTIG UND VOM ZEHNTENBEFREIT, NACH R. A͑QIBA ABER ZUR TEIGHEBE UND ZUM ZEHNTEN PFLICHTIG.

יט <big>גמ׳</big> תנו רבנן אביב זה אביב קלוי באש מלמד שהיו ישראל מהבהבין אותו באש כדי לקיים בו מצות קלי דברי ר' מאיר וחכמים אומרים

19 GEMARA. Die Rabbanan lehrten:Reife Ähren, dem Wortlaute gemäß; am Feuer geröstet, dies lehrt, daß die Jisraéliten sie am Feuer rösteten, um das Gebot, Geröstetes [zu bringen], zu erfüllen – so R. Meír. Die Weisen sagen:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel