Menachot 132

Kapitel 132

א אין אור לשון קלי אלא דבר אחר (הא כיצד וכו') אין לשון קלי אלא דבר (אחר) קליל הא כיצד אבוב של קליות היה שם והיה מנוקב ככברה כדי שתהא האור שולטת בכולו

1 Unter geröstet ist nicht das Rösten[am offenen Feuer] zu verstehen, sondern ein anderes Verfahren. Da befand sich nämlich ein Rösterohr, das wie ein Sieb durchlöchert war, damit das Feuer sie überallhin erfasse.

ב אביב קלוי גרש איני יודע אם אביב קלוי אם גרש קלוי כשהוא אומר באש הפסיק הענין

2 Ähren geröstet Schrot: ich würde nicht gewußt haben, ob geröstete Ähren oder geröstetes Schrot, da es aber im Feuerheißt, so tritt eine Teilung ein.

ג כרמל רך ומל וכן הוא אומר (מלכים ב ד, מב) ואיש בא מבעל שלישה ויבא לאיש האלהים לחם ביכורים ועשרים לחם שעורים וכרמל בצקלונו ויאמר תן לעם ויאכלו בא ויצק לנו ואכלנו ונוה היה

3 Frische Frucht, weichund zerreibbar. Ebensoheißt es:Da erschien ein Mann aus Baa͑l Šališa und brachte dem Gottesmanne Erstlingsbrot, zwanzig Gerstenbrote und frische Frucht in seinem ‘Sacke’. Und er sprach: Gib den Leuten, daß sie essen; [diesbedeutet:] er kam, goß uns ein und wir aßen, und schön war es.

ד ואומר (משלי ז, יח) נתעלסה באהבים נשא ונתן ונעלה ונשמח ונתחטא באהבים

4 Ebenso auch:In Liebe ‘ergötzen’; [diesbedeutet:] uns unterhalten, besteigen, belustigen und uns in Liebe ergehen.

ה ואומר (איוב לט, יג) כנף רננים נעלסה נושא עולה ונתחטא

5 Ebenso auch:Des Straußenweibchens Fittig schlägt ‘lustig’ an; [diesbedeutet:] es trägt, steigt hinauf und entledigtsich. Ebenso auch:

ו ואומר (במדבר כב, לב) כי ירט הדרך לנגדי יראתה ראתה נטתה

6 Der Weg ist für mich ‘verkehrt’; [dies bedeutet:] sie fürchtete, sah und neigte ab.

ז דבי רבי ישמעאל תנא כרמל כר מל:

7 In der Schule R. Jišma͑éls wurde gelehrt: Frische Frucht, das Polstervoll.

ח ור"ע מחייב בחלה ובמעשרות: אמר רב כהנא אומר היה ר"ע מירוח הקדש אינו פוטר

8 NACH R. A͑QIBA ABER ZUR TEIGHEBE UND ZUM ZEHNTEN PFLICHTIG. R. Kahana sagte: R. A͑qiba ist der Ansicht, das Worfelnin Heiligkeit befreienicht.

ט מתיב רב ששת מותר שלש סאין הללו מה היו עושין בו נפדה ונאכל לכל אדם וחייב בחלה ופטור מן המעשרות ר' עקיבא מחייב בחלה ובמעשרות אמרו לו פודה מיד גזבר יוכיח שחייב בחלה ופטור מן המעשרות

9 R. Šešeth wandte ein: Was geschah mit dem, was von den drei Seá zurückblieb? Es wurde ausgelöst und durfte von jedermann gegessen werden; dieses war zur Teighebe pflichtig und vom Zehnten befreit, nach R. A͑qiba aber zur Teighebe und zum Zehnten pflichtig. Sie sprachen zu ihm: Das aus dem Besitze des Schatzmeisters Ausgelöstebeweist ja [das Entgegengesetzte]: es ist zur Teighebe pflichtig und vom Zehnten befreit.

י ואם איתא דמירוח הקדש אינו פוטר מאי קאמרי ליה היא היא

10 Was ist dies für eine Erwiderung, wenn man sagen wollte, das Worfeln in Heiligkeit befreie nicht, es ist ja derselbeFall!?

יא ועוד איתיביה רב כהנא בר תחליפא לרב כהנא (בר מתתיה) ר' עקיבא מחייב בחלה ובמעשרות לפי שלא ניתנו מעות אלא לצורך להן

11 Ferner wandte R. Kahana b. Taḥlipha gegen R. Kahana b. Matathja ein: Nach R. A͑qiba aber zur Teighebe und zum Zehnten pflichtig, weil das Geldnur das Erforderliche erfaßt!?

יב אלא אמר ר' יוחנן תלמוד ערוך הוא בפיו של ר' עקיבא שלא ניתנו מעות אלא לצורך להן

12 Vielmehr, sagte R. Joḥanan, war es eine bekannte Lehre im Munde R. A͑qibas, das Geld erfasse nur das Erforderliche.

יג אמר רבא פשיטא לי דמירוח הקדש פוטר ואפילו ר' עקיבא לא קא מחייב התם אלא שלא ניתנו מעות אלא לצורך להן אבל מירוח הקדש בעלמא פוטר

13 Raba sagte: Es ist mir entschieden, daß das Worfeln in Heiligkeit befreie, und selbst nach R. A͑qiba ist es in jenem Falle nur deshalb pflichtig, weil das Geld nur das Erforderliche erfaßt, während in anderen Fällen das Worfeln in Heiligkeit befreit.

יד מירוח העובד כוכבים תנאי היא דתניא תורמין משל ישראל על של ישראל ומשל עובדי כוכבים על של עובדי כוכבים ומשל כותיים על של כותיים ומשל כל על של כל דברי רבי מאיר ורבי יהודה

14 Über das Worfeln [im Besitze] eines Nichtjuden [streiten] Tannaím, denn es wird gelehrt: Man darf die Hebe absondern vom [Getreide] eines Jisraéliten für das eines Jisraéliten, von dem eines Nichtjudenfür das eines Nichtjuden, von dem eines Samaritaners für das eines Samaritaners und von dem des einen für das eines anderen– so R. Meír und R. Jehuda.

טו רבי יוסי ורבי שמעון אומרים תורמין משל ישראל על של ישראל ומשל עובדי כוכבים על של כותיים ומשל כותיים על של עובדי כוכבים אבל לא משל ישראל על של עובדי כוכבים ושל כותיים ולא משל עובדי כוכבים ושל כותיים על [של] ישראל

15 R. Jose und R. Šimo͑n sagen, man sondere die Hebe ab von dem eines Jisraéliten für das eines Jisraéliten, von dem eines Nichtjuden für das eines Samaritaners und von dem eines Samaritaners für das eines Nichtjuden, nicht aber von dem eines Jisraéliten für das eines Nichtjudenoder eines Samaritaners, und von dem eines Nichtjuden oder eines Samaritaners für das eines Jisraéliten.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel