Menachot 145

Kapitel 145

א תלמוד לומר (ויקרא ז, ט) וכל המנחה אשר תאפה בתנור לכל בני אהרן תהיה איש כאחיו

1 Es heißt:und jedes Speisopfer, das im Ofen gebacken wird &c., soll allen Söhnen Ahrons gehören, einem wie dem anderen.

ב יכול לא חלקו מנחות כנגד זבחים שלא קמו תחתיהן בדלות אבל יחלקו מנחות כנגד עופות שהרי קמו תחתיהן בדלות תלמוד לומר (ויקרא ז, ט) וכל נעשה במרחשת לכל בני אהרן תהיה

2 Man könnte glauben, man dürfe nur Speisopfer gegen Schlachtopfer nicht teilen, da sie bei Armut nicht an deren Stelletreten, wohl aber Speisopfer gegen Geflügelopfer, da sie bei Armut an deren Stelle treten, so heißt es: alles, das im Tiegel bereitet wird &c., soll allen Söhnen Ahrons gehören.

ג יכול לא יחלקו מנחות כנגד עופות שהללו מיני דמים והללו מיני קמחים יחלקו עופות כנגד זבחים שהללו והללו מיני דמים תלמוד לומר (ויקרא ז, ט) ועל מחבת לכל בני אהרן תהיה

3 Man könnte glauben, man dürfe nur Speisopfer gegen Geflügel nicht teilen, weil diese Blutopfer und jene Mahlopfer sind, wohl aber Geflügel gegen Schlachtopfer, denn die einen wie die anderen sind Blutopfer, so heißt es: und auf der Pfanne &c. soll allen Söhnen Ahrons gehören.

ד יכול לא יחלקו עופות כנגד זבחים שהללו עשייתן ביד והללו עשייתן בכלי אבל יחלקו מנחות כנגד מנחות שאלו ואלו עשייתן ביד תלמוד לאמר (ויקרא ז, י) וכל מנחה בלולה בשמן לכל בני אהרן תהיה

4 Man könnte glauben, man dürfe nur Geflügel gegen Schlachtopfer nicht teilen, weil die einen mit der Handund die anderen mit einem Geräte hergerichtet werden, so heißt es: und jedes mit Öl gemengte Speisopfer &c. soll allen Söhnen Ahrons gehören.

ה יכול לא יחלקו מחבת כנגד מרחשת ומרחשת כנגד מחבת שזו מעשיה קשין וזו מעשיה רכין אבל יחלקו מחבת כנגד מחבת ומרחשת כנגד מרחשת תלמוד לומר (ויקרא ז, י) וחרבה לכל בני אהרן תהיה

5 Man könnte glauben, man dürfe nur ein Pfannenopfer gegen ein Tiegelopfer oder ein Tiegelopfer gegen ein Pfannenopfer nicht teilen, da das eine hart und das andere weich hergerichtet wird, wohl aber ein Pfannenopfer gegen ein Pfannenopfer oder ein Tiegelopfer gegen ein Tiegelopfer, so heißt es: oder trockne soll allen Söhnen Ahrons gehören.

ו יכול לא יחלקו בקדשי קדשים אבל יחלקו בקדשים קלים תלמוד לומר (ויקרא ז, י) איש כאחיו ואם על תודה כשם שאין חולקין בקדשי קדשים כך אין חולקים בקדשים קלים

6 Man könnte glauben, man dürfe nur bei Hochheiligem nicht teilen, wohl aber bei Minderheiligem, so heißt es: einem wie dem anderen &c.wenn als Dank; wie man bei Hochheiligem nicht teilen darf, ebenso darf man bei Minderheiligem nicht teilen.

ז איש איש חולק ואפילו בעל מום ואין קטן חולק ואפילו תם

7 Mann, ein Mann erhält einen Anteil, auch ein Fehlerbehafteter, nicht aber ein Minderjähriger, selbst fehlerfrei. – Dies geht aus [dem Worte] jedes hervor. –

ח ההוא מכל נפקא והא אפיקתיה לכדרבי יוסי ברבי יהודה אלא ההוא מוכל

8 Dieses ist ja für die Lehre des R. Jose b. R. Jehudaverwandt worden!? – Vielmehr, dies geht aus [dem Worte] und jedes hervor.

ט רבינא אמר אתיא מדתני לוי דתני לוי (במדבר יח, ט) לכל קרבנם ולכל מנחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם

9 Rabina erklärte: Diesist aus einer Lehre Levis zu entnehmen, denn Levi lehrte:All ihre Opfer, all ihre Speisopfer, all ihre Sündopfer und all ihre Schuldopfer.

י כל קרבנם לרבות לוג שמן של מצורע סלקא דעתך אמינא (במדבר יח, ט) מן האש כתב רחמנא קמ"ל

10 All ihre Opfer, dies schließt das Log Öl des Aussätzigen ein. Man könnte glauben, der Allbarmherzige sagt javom Feuer, so lehrt er uns.

יא לכל מנחתם לרבות מנחת העומר ומנחת קנאות סלקא דעתך אמינא (שמות כט, לג) ואכלו אותם אשר כופר בהם אמר רחמנא והאי להתיר קא אתיא ואידך נמי לברר קא אתיא קמ"ל

11 All ihre Speisopfer, dies schließt das Speisopfer der Schwingegarbe und das Eifersuchts-Speisopfer ein. Man könnte glauben, der Allbarmherzige sagt ja:sie sollen das verzehren, womit die Sühne vollzogen wurde, während bei diesen das eine zur Erlaubtmachungund das andere zur Aufklärung [der Sünde] dargebracht wird, so lehrt er uns.

יב (במדבר יח, ט) לכל חטאתם לרבות חטאת העוף סלקא דעתך אמינא נבילה היא קמ"ל

12 All ihre Sündopfer, dies schließt das Geflügel-Sündopfer ein. Man könnte glauben, es seiAas, so lehrt er uns.

יג (במדבר יח, ט) לכל אשמם לרבות אשם נזיר ואשם מצורע אשם מצורע בהדיא כתיב ביה (ויקרא יד, יג) כי כחטאת האשם הוא לכהן

13 All ihre Schuldopfer, dies schließt das Schuldopfer des Nazirs und das Schuldopfer des Aussätzigen ein, – Vom Schuldopfer des Aussätzigen heißt es ja ausdrücklich:denn gleich dem Sündopfer gehört das Schuldopfer dem Priester!? –

יד אלא לרבות אשם נזיר כאשם מצורע סלקא דעתך אמינא להכשיר קא אתי קמ"ל

14 Vielmehr, dies schließt das Schuldopfer des Nazirs ein, daß es dem Schuldopfer des Aussätzigen gleiche. Man könnte glauben, dieses wird ja nur zur Tauglichmachungdargebracht, so lehrt er uns.

טו (במדבר יח, ט) אשר ישיבו זה גזל הגר (במדבר יח, ט) לך היא ולבניך שלך היא ולבניך אפילו לקדש בו את האשה

15 Das sie mir erstatten, das ist das einem Proselyten Geraubte. Es gehört dir, es ist dein Eigentum, sogar zur Antrauung einer Frau.

טז אמר רב הונא

16 R. Hona sagte:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel