Menachot 146

Kapitel 146

א שלמי העובדי כוכבים עולות איבעית אימא קרא ואיבעית אימא סברא איבעית אימא סברא עובד כוכבים לבו לשמים

1 Das Heilsopfer eines Nichtjuden ist ein Brandopfer. Wenn du willst, aus einem Schriftverse zu entnehmen, und wenn du willst, zu begründen. Wenn du willst, zu begründen: weil ein Nichtjude an den Himmeldenkt;

ב ואיבעית אימא קרא (ויקרא כב, יח) אשר יקריבו לה' לעולה כל דמקרבי עולה ליהוי

2 wenn da willst, aus dem Schriftverse zu entnehmen:das sie dem Herrn darbringen, als Brandopfer, alles, was siedarbringen, sei ein Brandopfer.

ג מתיב רב חמא בר גוריא עובד כוכבים שהתנדב להביא שלמים נתנן לישראל ישראל אוכלן נתנן לכהן הכהן אוכלן

3 R. Ḥama b. Gorja wandte ein: Hat ein Nichtjude ein Heilsopfer gespendet und es einem Jisraéliten gegeben, so esse es der Jisraélit, und wenn einem Priester, so esse es der Priester!?

ד אמר רבא הכי קא אמר על מנת שיתכפר בהן ישראל ישראל אוכלן על מנת שיתכפר בהן כהן כהן אוכלן

4 Raba erwiderte: Dies ist wie folgt zu verstehen: damit ein Jisraélit dadurch Sühne erlange, so esse es der Jisraélit, damit ein Priester dadurch Sühne erlange, so esse es der Priester.

ה מתיב רב שיזבי אלו מנחות נקמצות ושיריהן לכהנים מנחת עובדי כוכבים א"ר יוחנן לא קשיא הא רבי יוסי הגלילי הא רבי עקיבא

5 R. Šezbi wandte ein: Von folgenden Opfern wird der Haufe abgehoben und das Zurückbleibende gehört den Priestern: vom Speisopfer von Nichtjuden!? R. Joḥanan erwiderte: Dies ist kein Einwand; eines nach R. Jose dem Galiläer und eines nach R. A͑qiba.

ו דתניא (ויקרא כב, ג) איש מה תלמוד לאמר איש איש לרבות את העובדי כוכבים שנודרין נדרים ונדבות כישראל

6 Es wird nämlich gelehrt:Mann; wozu heißt es zweimal Mann? Dies schließt Nichtjuden ein, daß auch sie gleich den Jisraéliten [Opfer] geloben und freiwillig spenden können.

ז (ויקרא כב, יח) אשר יקריבו לה' לעולה אין לי אלא עולה שלמים מנין תלמוד לומר נדריהם תודה מנין תלמוד לומר נדבותם

7 Das sie dem Herrn als Brandopfer darbringen; ich weiß dies nur vom Brandopfer, woher dies vom Heilsopfer? Es heißt:ihrer Gelübde. Woher dies vom Dankopfer? Es heißt:ihrer freiwilligen Gaben.

ח מנין לרבות העופות והיין והלבונה והעצים תלמוד לאמר נדריהם לכל נדריהם נדבותם לכל נדבותם

8 Woher, daß auch Geflügel, Wein, Weihrauch und Holz einbegriffen sind? Es heißt: all ihrer Gelübde, all ihrer freiwilligen Gaben.

ט אם כן מה תלמוד לאמר עולה עולה פרט לנזירות דברי ר' יוסי הגלילי רבי עקיבא אומר אשר יקריבו לה' לעולה אין לי אלא עולה בלבד

9 Wieso heißt es demnach Brandopfer? Dies schließt das Naziropfer aus – so R. Jose der Galiläer. R. A͑qiba sagte: Das sie dem Herrn als Brandopfer darbringen, dies gilt nur vom Brandopfer allein. –

י והאי פרט לנזירות מהכא נפקא מהתם נפקא (במדבר ו, ב) דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם איש כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר בני ישראל נודרין ואין העובדי כוכבים נודרים

10 Ist denn der Ausschluß des Naziropfers hieraus zu entnehmen, dies geht ja aus folgendem hervor:Rede zu den Kindern Jisraél und sprich zu ihnen: Wenn ein Mann &c. das Gelübde eines Nazirs ablegen will, sich abzusondern; die Kinder Jisraél können dies geloben, nicht aber kann ein Nichtjude dies geloben!? –

יא אי מהתם הוה אמינא קרבן הוא דלא לייתי אבל נזירות חלה עלייהו קמ"ל

11 Wenn aus jenem [Schriftverse], so könnte man glauben, er bringe nicht das Opfer, wohl aber sei er Nazir, so lehrt er uns. –

יב כמאן אזלא הא דתנן אמר ר"ש שבעה דברים התקינו בית דין וזה אחד מהן עובד כוכבים ששלח עולתו ממדינת הים ושילח עמה נסכיה קריבין משלו ואם לאו קריבין משל ציבור

12 Wir haben gelernt: R. Šimo͑n sagte: Sieben Bestimmungen traf das Gericht, und dies ist eine von diesen. Wenn ein Nichtjude aus überseeischen Ländern ein Brandopfer schickt, so wird das Gußopfer, wenn er esmitgeschickt hat, von seinem dargebracht, wenn aber nicht, aus Gemeindemitteln dargebracht.

יג לימא ר' יוסי הגלילי ולא רבי עקיבא אפילו תימא רבי עקיבא עולה וכל חבירתה

13 Wessen Ansicht vertritt diese Lehre: wohl die R. Jose des Galiläers und nicht die des R. A͑qiba? – Du kannst auch sagen, die des R. A͑qiba, denn diesgilt vom Brandopfer und allem, was dazu gehört. –

יד מאן תנא להא דתנו רבנן (במדבר טו, יג) אזרח אזרח מביא נסכים ואין העובד כוכבים מביא נסכים יכול לא תהא עולתו טעונה נסכים תלמוד לאמר ככה מני לא ר' יוסי הגלילי ולא רבי עקיבא

14 Es wird gelehrt:Eingeborener, ein Eingeborener bringe Gußopfer dar, nicht aber bringe ein Nichtjude Gußopfer dar. Man könnte glauben, zu seinem Brandopfer sei kein Gußopfer erforderlich, so heißt esso. Wer ist nun der Autor dieser Lehre: weder R. Jose der Galiläer noch R. A͑qiba;

טו אי רבי יוסי הגלילי הא אמר אפילו יין נמי אי ר' עקיבא הא אמר עולה אין מידי אחרינא לא

15 wenn R. Jose der Galiläer, so sagt er ja, auch Wein [besonders], und wenn R. A͑qiba, so sagt er ja, nur das Brandopfer, anderes aber nicht!? –

טז איבעית אימא ר' יוסי הגלילי ואיבעית אימא רבי עקיבא איבעית אימא ר' יוסי הגלילי סמי מההיא יין ואיבעית אימא רבי עקיבא עולה וכל חבירתה:

16 Wenn du willst, sage ich, R. Jose der Galiläer, und wenn du willst, sage ich, R. A͑qiba. Wenn du willst, sage ich, R. Jose der Galiläer, und man streiche in jener Lehre [das Wort] Wein, und wenn du willst, sage ich, R. A͑qiba, denn dies gilt vom Brandopfer und allem, was dazu gehört.

יז רבי שמעון אומר מנחת חוטא של כהנים [וכו']: מנא הני מילי

17 R. ŠIMO͑N SAGT, VOM SÜND-SPEISOPFER DER PRIESTER &C. Woher dies? –

יח דתנו רבנן (ויקרא ה, יג) והיתה לכהן כמנחה שתהא עבודתה כשרה בו

18 Die Rabbanan lehrten:Es gehöre dem Priester wie das Speisopfer, der Dienst ist durch ihn selbstzulässig.

יט אתה אומר שתהא עבודתה כשרה בו או אינו אלא להתיר מנחת חוטא של כהנים ומה אני מקיים (ויקרא ו, טז) וכל מנחת כהן כליל תהיה לא תאכל מנחת נדבתו אבל חובתו תהא נאכלת

19 Du sagst, [dies lehre,] daß der Dienst durch ihn selbst zulässig sei, vielleicht ist dem nicht so, sondern, daß das Sünd-Speisopfer der Priester [zum Essen] erlaubt sei; [der Schriftvers:] jedes Speisopfer eines Priesters ist vollständig darzubringen, es darf nicht gegessen werden, ist auf das freiwillige Speisopfer zu beziehen, während das Pflichtige gegessen werden darf!?

כ תלמוד לומר והיתה לכהן כמנחה מקיש חובתו לנדבתו מה נדבתו אינה נאכלת אף חובתו אינה נאכלת אמר רבי שמעון וכי נאמר והיתה לכהן כמנחתו והלא לא נאמר אלא כמנחה אלא להקיש

20 Es heißt: es gehöre dem Priester wie das Speisopfer, er vergleicht sein Pflichtopfer mit seinem freiwilligen Opfer; wie sein freiwilliges Opfer nicht gegessen werden darf, ebenso darf auch sein Pflichtopfer nicht gegessen werden. R. Šimo͑n sprach: Es heißt ja nicht: es gehöre dem Priester wie sein Speisopfer, sondern: wie das Speisopfer!? Vielmehr vergleicht dies

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel