Menachot 173

Kapitel 173

א הקמחין ולא משוליה מפני השמרים אלא מביא משלישה מאמצעה

1 UND KEINEN VOM BODEN, WEGEN DER HEFE, SONDERN VOM MITTELSTEN DRITTEL.

ב כיצד הוא בודק הגזבר יושב והקנה בידו זרק הגיר הקיש בקנה

2 WIE UNTERSUCHT MAN IHN? DER SCHATZMEISTER SITZT DABEI MIT DEM HEBERIN DER HAND, UND SOBALD DER GISCHTAUFSTEIGT, KLOPFT ERMIT DEM HEBER.

ג רבי יוסי בר' יהודה אומר שיש בו קמחין פסול שנאמר (במדבר כח, לא) תמימים יהיו לכם ומנחתם... תמימים יהיו לכם ונסכיהם:

3 R. JOSE B. R. JEHUDA SAGT, ENTHÄLT ER KAHM, SEI ER UNTAUGLICH, DENN ES HEISST:makellos sollen sie sein (und ihre Speisopfer, makellos sollen sie sein) und ihre Gußopfer.

ד <big>גמ׳</big> אין מביאין לא מתוק ולא מבושל ולא מעושן ואם הביא פסול והא קתני רישא אין מביאין את הליסטיון ואם הביא כשר

4 GEMARA. MAN BRINGE IHN NICHT VON EINEM DUNG- &C. MAN BRINGE KEINEN SÜSSEN, KEINEN GEKOCHTEN UND KEINEN RAUCHIGEN; HAT MAN IHN GEBRACHT, SO IST ER UNTAUGLICH. Vorher heißt es ja aber, daß man keinen aus Sonnentraubenbringe, und wenn man ihn gebracht hat, er tauglich sei!?

ה אמר רבינא כרוך ותני רב אשי אמר חוליא דשימשא לא מאיס חוליא דפירא מאיס:

5 Rabina erwiderte: Man wende diese Lehreum. R. Aši erwiderte: Kommt die Süßigkeit von der Frucht, so ist er nicht widerlich, kommt die Süßigkeit von der Sonne, so ist er widerlich.

ו אין מביאין ישן דברי רבי וחכמים מכשירין: אמר חזקיה מאי טעמא דרבי אמר קרא (במדבר כח, יד) לכבש יין מה כבש בן שנתו אף יין בן שנתו

6 MAN BRINGE KEINEN ALTEN – SO RABBI; DIE WEISEN ERLAUBEN DIES. Ḥizqija sagte: Folgendes ist der Grund Rabbis. Die Schrift sagt:zum Lamme, Wein, wie das Lamm nur einjährig sein muß, ebenso der Wein einjährig. –

ז אי מה כבש בן שתי שנים פסול אף יין בן שתי שנים פסול וכי תימא הכי נמי והתניא יין בן שתי שנים לא יביא ואם הביא כשר מאן שמעת ליה דאמר לא יביא רבי וקאמר אם הביא כשר

7 Demnach sollte doch, wie ein zweijähriges Lamm untauglich ist, auch zweijähriger Wein untauglich sein!? Wolltest du sagen, dem sei auch so, so wird ja gelehrt, daß man keinen zweijährigen Wein bringe, und wenn man ihn gebracht hat, sei er tauglich. Der Autor, welcher sagt, daß man ihn nicht bringe, ist ja Rabbi, und er lehrt, wenn man ihn gebracht hat, sei er tauglich!?

ח אלא אמר רבא היינו טעמא דרבי דכתיב (משלי כג, לא) אל תרא יין כי יתאדם:

8 Vielmehr, erklärte Raba, ist folgendes der Grund Rabbis; es heißt:sieh nicht nach dem Weine, wenn er rötlich schillert.

ט אין מביאין לא מן הדליות כו': תנא כרמים העבודים פעמים בשנה:

9 MAN BRINGE IHN NICHT VON DEN SPALIERTRAUBEN &C. Es wird gelehrt: Von Weinbergen, die zweimal jährlich bearbeitet werden.

י רב יוסף הוה ליה קרנא דפרדיסא דרפיק ביה טפי ריפקא ועבד חמרא דדרי מיא על חד תרין:

10 R. Joseph hatte ein Stück Garten, das er doppelt umzugraben pflegte, und es brachte ihm doppelt guten Wein.

יא לא היו כונסין אותן בחצבין גדולים: תנא חביות כדיות לודיות ובינוניות

11 MAN FÜLLTE IHN NICHT IN GROSSE BOTTICHE. Es wird gelehrt: Die krugartigen, lydischen und mittelgroßen Fässer

יב אין מניחין אותן שתים שתים אלא אחת אחת:

12 stelle man nicht paarweise auf, sondern einzeln.

יג כיצד בודק גזבר יושב וקנה בידו זרק הגיר הקיש בקנה: תנא זרק הגיר של שמרים גזבר הקיש בקנה

13 WIE UNTERSUCHT MAN IHN? DER SCHATZMEISTER SITZT DABEI MIT DEM HEBER IN DER HAND, UND SOBALD DER GISCHT AUFSTEIGT, KLOPFT ER MIT DEM HEBER. Es wird gelehrt: Sobald der Gischt der Hefe aufsteigt, klopft der Schatzmeister mit dem Heber. –

יד ולימא ליה מימר מסייע ליה לרבי יוחנן דאמר רבי יוחנן כשם שהדיבור יפה לבשמים כך דיבור רע ליין:

14 Sollte er esdoch sagen!? – Dies ist eine Stütze für R. Joḥanan, denn R. Joḥanan sagte, wie zuträglich das Sprechen für die Spezereienist, so schädlich ist das Sprechen für den Wein.

טו רבי יוסי בר רבי יהודה אומר וכו': בעי ר' יוחנן הקדישו מהו שילקה עליו משום בעל מום כיון דפסול כבעל מום דמי או דלמא אין בעל מום אלא בבהמה תיקו:

15 R. JOSE B. R. JEHUDA SAGT &C. R. Joḥanan fragte: Ist, wenn man solchen geweiht hat, dieserhalb wegen des Fehlerbehafteten zu geißeln: gleicht er, da er untauglich ist, einem fehlerbehafteten [Vieh], oder gibt es Leibesfehler nur bei einem Vieh? – Dies bleibt unentschieden.

טז תנו רבנן אלים ממואב כבשים מחברון עגלים משרון גוזלות מהר המלך

16 Die Rabbanan lehrten: Widder [holte man] aus Moáb, Lämmer aus Ḥebron, Kälber aus Šaron und Tauben vom Königsberge.

יז ר' יהודה אומר מביאין כבשים שגבהן כרחבן אמר רבא בר רב שילא מאי טעמא דר' יהודה דכתיב (ישעיהו ל, כג) ירעה מקנך ביום ההוא כר נרחב:

17 R. Jehuda sagte: Man holte Lämmer, die sehr breite Rückenhatten. Raba b. R. Šila sagte: Was ist der Grund R. Jehudas? Es heißt:es weidet dein Vieh an diesem Tage, ein breites Lamm.

יח כתיב (ישעיהו סב, ו) על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים כל היום וכל הלילה תמיד לא יחשו המזכירים את ה' אל דמי לכם מאי אמרי הכי אמר רבא בר רב שילא (תהלים קב, יד) אתה תקום תרחם ציון

18 Es heißt:Über deine Mauern, Jerušalem, habe ich Wächter bestellt; den ganzen Tag und die ganze Nacht schweigen sie nicht; die ihr den Herrn anruft, euch sei keine Ruhe. Was sagen sie? Raba b. R. Šila erwiderte:Du erhebst dich, dich Çijons zu erbarmen.

יט רב נחמן בר יצחק אמר (תהלים קמז, ב) בונה ירושלים ה' ומעיקרא מאי הוו אמרי אמר רבא בר רב שילא (תהלים קלב, יג) כי בחר ה' בציון אוה למושב לו:

19 R. Naḥman b. Jiçḥaq erwiderte:Der Herr baut Jerušalem wieder auf. – Was hatten sie vorhergesagt? Raba b. R. Šila erwiderte:Denn der Herr hat Çijon erwählt, er hat es zum Wohnsitze für sich begehrt.

כ <big>הדרן עלך פרק כל קורבנות ציבור</big>

כא מתני׳ <big>שתי</big> מדות של יבש היו במקדש עשרון וחצי עשרון רבי מאיר אומר עשרון עשרון וחצי עשרון

21 ZWEI TROCKENMASSE GAB ES IM HEILIGTUME: EIN I͑SARON UND EIN HALBES I͑SARON; R. MEÍR SAGT, EIN I͑SARON, EIN [ANDERES] I͑SARON UND EIN HALBES I͑SARON.

כב עשרון מה היה משמש שבו היה מודד לכל המנחות לא היה מודד לא בשלשה לפר ולא בשל שנים לאיל אלא מודדן עשרונות

22 WOFÜR DIENTE DAS I͑SARON? DAMIT MASS MAN ALLE SPEISOPFER. MAN MASS NICHT MIT EINEM DREI [I͑SARON] FASSENDEN [GEFÄSSE] FÜR EINEN FARREN ODER EINEM ZWEI FASSENDEN FÜR EINEN WIDDER, SONDERN EINZELNE I͑SARON.

כג חצי עשרון מה היה משמש שבו היה מודד חביתי כהן גדול מחצה בבקר ומחצה בין הערבים:

23 WOFÜR DIENTE DAS HALBE I͑SARON? DAMIT MASS MAN DAS SPEISOPFER DES HOCHPRIESTERS, DIE HÄLFTE MORGENS UND DIE HÄLFTE ABENDS.

כד <big>גמ׳</big> תניא היה ר' מאיר אומר מה תלמוד לומר (במדבר כח, כט) עשרון עשרון לכבש האחד מלמד ששתי עשרונות היו במקדש אחד גדוש ואחד מחוק

24 GEMARA. Es wird gelehrt: R. Meír sagte: Wozu heißt es: ein I͑saron, ein I͑saron für das Lamm? Dies lehrt, daß es im Heiligtume zwei I͑saronmaße gab, eines gehäuft und das andere gestrichen;

כה גדוש שבו היה מודד לכל המנחות

25 mit dem gehäuften maß man alle Speisopfer

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel