Menachot 185

Kapitel 185

א קראי למה לי קרבנו ולא קרבן חבירו קרבנו ולא קרבן עובד כוכבים קרבנו לרבות כל בעלי קרבן לסמיכה:

1 sind [alle] Schriftverse nötig? – Sein Opfer, nicht aber das Opfer seines Nächsten; sein Opfer, nicht aber das Opfer eines Nichtjuden; sein Opfer, dies schließt alle Eigentümer des Opfershinsichtlich des Stützens ein.

ב היורש סומך:

2 EIN ERBE STÜTZT.

ג תני רב חנניה קמיה דרבא יורש אינו סומך יורש אינו מימר והא אנן תנן היורש סומך ומביא את נסכיו ומימר

3 R. Ḥananja rezitierte vor Raba: Ein Erbe kann weder stützen noch umtauschen. – Wir haben ja aber gelernt, ein Erbe stütze, bringe das Gußopfer und könne umtauschen!?

ד אמר ליה איפכאי אמר ליה לא מתניתין מני רבי יהודה היא דתניא יורש סומך יורש מימר רבי יהודה אומר יורש אינו סומך יורש אינו מימר

4 Jener fragte: Soll ich es umwenden? Dieser erwiderte: Nein, deine Lehre vertritt die Ansicht R. Jehudas, denn es wird gelehrt: Ein Erbe kann stützen und ein Erbe kann umtauschen; R. Jehuda sagt, ein Erbe könne nicht stützen, ein Erbe könne nicht umtauschen. –

ה מאי טעמא דר' יהודה קרבנו ולא קרבן אביו ויליף תחלת הקדש מסוף הקדש מה סוף הקדש יורש אינו סומך אף תחילת הקדש יורש אינו מימר

5 Was ist der Grund R. Jehudas? – Sein Opfer, nicht aber das Opfer seines Vaters, und er folgert hinsichtlich des Beginnes der Heiligung von der Beendigungder Heiligung: wie bei der Beendigung der Heiligung ein Erbe nicht stützen kann, ebenso kann bei Beginn der Heiligung ein Erbe nicht umtauschen. –

ו ורבנן (ויקרא כז, י) המר ימיר לרבות את היורש ויליף סוף הקדש מתחילת הקדש מה תחלת הקדש יורש מימר אף סוף הקדש יורש סומך

6 Und die Rabbanan!? –Umtauschenwird umtauschen, dies schließt einen Erben ein, und sie folgern hinsichtlich der Beendigung der Heiligung vom Beginne der Heiligung: wie bei Beginn der Heiligung ein Erbe umtauschen kann, ebenso kann bei Beendigung der Heiligung ein Erbe stützen. –

ז ורבנן האי קרבנו מאי עבדי ליה קרבנו ולא קרבן עובד כוכבים קרבנו ולא קרבן חבירו קרבנו לרבות כל בעלי קרבן לסמיכה

7 Wofür verwenden die Rabbanan [die Worte] sein Opfer? – Sein Opfer, nicht aber das Opfer eines Nichtjuden: sein Opfer, nicht aber das Opfer seines Nächsten; sein Opfer, dies schließt alle Eigentümer des Opfers hinsichtlich des Stützens ein. –

ח ורבי יהודה לרבות כל בעלי קרבן לסמיכה לית ליה ואי נמי אית ליה עובד כוכבים וחבירו מחד קרא נפקא אייתרו ליה תרי קראי חד קרבנו ולא קרבן אביו ואידך לרבות כל בעלי קרבן לסמיכה

8 Und R. Jehuda!? – Er hält nichts von der Einschließung aller Eigentümer des Opfers hinsichtlich des Stützens. Oder er hält auch davon, nur folgert er [die Ausschließung] eines Nichtjuden und seines Nächsten aus einem Schriftverse, somit bleiben zwei Schriftverse zurück, von welchen einer das Opfer des Vaters ausschließt und einer alle Eigentümer eines Opfers hinsichtlich des Stützens einschließt. –

ט ורבי יהודה האי המר ימיר מאי עביד ליה מיבעי ליה לרבות את האשה דתניא לפי שכל הענין כולו אינו מדבר אלא בלשון זכר מה סופינו לרבות את האשה תלמוד לומר המר ימיר

9 Wofür verwendet R. Jehuda [die Worte] umtauschen wird umtauschen? – Diese schließen die Frau ein, denn es wird gelehrt: Der ganze Abschnittspricht in der männlichen Form, wieso ist nun die Frau einzuschließen? Es heißt: umtauschen wird umtauschen. – Und die Rabbanan!? – Sie folgern es aus [den Worten]und wenn. –

י ורבנן דרשי מואם ור' יהודה ואם לא דריש:

10 Und R. Jehuda!? – Aus [den Worten] und wenn folgert er nichts.

יא <big>מתני׳</big> הכל סומכין חוץ מחרש שוטה וקטן וסומא ועובד כוכבים והעבד והשליח והאשה

11 JEDER KANN STÜTZEN, AUSGENOMMEN EIN TAUBER, EIN BLÖDER, EIN MINDERJÄHRIGER, EIN BLINDER, EIN NICHTJUDE, EIN SKLAVE, EIN VERTRETER UND EINE FRAU.

יב וסמיכה שירי מצוה

12 DAS STÜTZEN IST NUR EIN ÜBERBLEIBSELDES GEBOTES.

יג על הראש בב' ידים ובמקום שסומכין שוחטין ותכף לסמיכה שחיטה:

13 [DIES ERFOLGT] MIT BEIDEN HÄNDEN AUF DEN KOPF. WO DAS STÜTZEN ERFOLGT, DA SCHLACHTE MAN AUCH; SOFORT NACH DEM STÜTZEN FOLGE DAS SCHLACHTEN.

יד <big>גמ׳</big> בשלמא חרש שוטה וקטן דלאו בני דעה נינהו עובד כוכבים נמי (ויקרא א, ב) בני ישראל סומכין ואין עובדי כוכבים סומכין אלא סומא מאי טעמא לא

14 GEMARA. Erklärlich ist diesvon einem Tauben, einem Blöden und einem Minderjährigen, da sie keinen Verstand haben, ebenso auch von einem Nichtjuden, denn [es heißt:]Kinder Jisraél, nur diese stützen, aber keine Nichtjuden, weshalb aber kein Blinder?

טו רב חסדא ורב יצחק בר אבדימי חד אמר אתיא סמיכה סמיכה מזקני עדה

15 R. Ḥisda und R. Jiçḥaq b. Evdämi [erklärten es]; einer erklärte, dies sei vom ‘Stützen’ der Ältesten der Gemeindezu entnehmen,

טז וחד אמר אתיא סמיכה סמיכה מעולת ראייה

16 und einer erklärt, dies sei vom ‘Stützen’ beim Brandopfer des Erscheinenszu entnehmen. –

יז ולמאן דאמר מעולת ראייה מאי טעמא לא יליף מן זקני עדה

17 Weshalb folgert es derjenige, der es vom Brandopfer des Erscheinens entnimmt, nicht von den Ältesten der Gemeinde? –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel