Menachot 193

Kapitel 193

א לבזבזין או בשלא חיפה את לבזבזין ואמר ליה לא שנא ציפוי עומד ולא שנא ציפוי שאינו עומד לא שנא חיפה את לבזבזין ולא שנא לא חיפה לבזבזין

1 ob auch die Ränder verkleidet sein müssen oder die Ränder nicht verkleidet sein müssen, und dieser erwiderte ihm, es sei einerlei, ob es ein befestigter Überzug ist oder es ein unbefestigter Überzug ist, ob auch die Ränder verkleidet sind oder die Ränder nicht verkleidet sind!?

ב וכי תימא עצי שיטים חשיבי ולא בטלי הניחא לריש לקיש דאמר לא שנו אלא בכלי אכסלגוס הבאים ממדינת הים אבל כלי מסמס חשיבי ולא בטלי שפיר אלא לרבי יוחנן דאמר כלי מסמס נמי בטלי מאי איכא למימר

2 Wolltest du erwidern, Akazienholzsei wertvoll und verliere seine Eigenschaftnicht, so stimmt dies allerdings nach Reš Laqiš, welcher sagt, diesgelte nur von Geräten aus einfachemHolze, die aus überseeischen Ländern kommen, während Geräte aus wertvollemHolze wertvoll sind und ihre Eigenschaft nicht verlieren, wie ist es aber nach R. Joḥanan zu erklären, welcher sagt, auch Geräte aus wertvollem Holze verlieren durch [den Überzug] ihre Eigenschaft!? –

ג שאני שולחן דרחמנא קרייה עץ שנאמר (יחזקאל מא, כב) המזבח עץ שלש אמות גבוה ארכו שתים אמות ומקצעות לו וארכו וקירותיו עץ וידבר אלי זה השולחן אשר לפני ה'

3 Anders verhält es sich beim Tische, den der Allbarmherzige Holz nennt, denn es heißt:der Altar war aus Holz, drei Ellen hoch und zwei Ellen lang; und er hatte Ecken (und seine Länge) und seine Wände waren aus Holz. Und er sprach zu mir: Dies ist der Tisch, der vor dem Herrn steht. –

ד פתח במזבח וסיים בשולחן ר' יוחנן ור' אלעזר דאמרי תרוייהו בזמן שבית המקדש קיים מזבח מכפר על אדם ועכשיו שאין בית המקדש קיים שולחנו של אדם מכפר עליו:

4 Er beginnt mit dem Altar und schließt mit dem Tische!? R. Joḥanan und R. Elea͑zar erklärten beide: Solange der Tempel bestanden hat, pflegte der Altar dem Menschen Sühne zu schaffen, jetzt aber, wo der Tempel nicht mehr besteht, verschafft ihm sein TischSühne.

ה ארבע סניפין של זהב היו שם [וכו']: מנא הני מילי אמר רב קטינא אמר קרא (שמות כה, כט) ועשית קערותיו וכפותיו וקשותיו ומנקיותיו

5 DA WAREN VIER TRÄGER AUS GOLD &C. Woher dies? R. Qaṭṭina erwiderte: Die Schrift sagt:mache seine Schüsseln, seine Schalen, seine Halter und seine Röhren.

ו קערותיו אלו דפוסין כפותיו אלו בזיכין קשותיו אלו סניפין ומנקיותיו אלו קנים אשר יסך בהן שמסככין בהן את הלחם

6 Schüsseln, das sind die Formen; Schalen, das sind die Weihrauchschalen; Halter, das sind die Träger; Röhren, das sind die Stäbe.Womit bedeckt wird, womit das Brot bedeckt wird.

ז מותיב רבא לא סידור הקנים ולא נטילתן דוחות את השבת ואי סלקא דעתך דאורייתא אמאי אין דוחות את השבת

7 Rabba wandte ein: Weder das Ordnen der Stäbe noch ihre Fortnahme verdrängt den Šabbath. Weshalb verdrängen sie den Šabbath nicht, wenn man sagen wollte, dies sei aus der Tora!?

ח הדר אמר רבא לאו מילתא הוא דאמרי דתנן כלל אמר רבי עקיבא כל מלאכה שאפשר לה לעשותה מערב שבת אינו דוחה את השבת והני נמי אפשר דלא דחי שבת עלייהו

8 Später sagte Rabba: Das, was ich gesagt habe, ist nichts, denn wir haben gelernt: R. A͑qiba sagte eine Regel: Jede Arbeit, die am Vorabend des Šabbaths verrichtet werden kann, verdrängt den Šabbath nicht. Auch wegen dieser braucht der Šabbath nicht verdrängt zu werden;

ט טעמא מאי דלא ליעפש לחם בכי האי שיעורא לא מיעפש

9 diese sind ja nur deshalb nötig, damit die Brote nicht muffig werden, und in einem solchen Zeitraume werden sie nicht muffig.

י כדתניא כיצד נכנס מערב שבת ושמטן ומניחן לארכו של שולחן ומוצאי שבת נכנס מגביה ראשיה של חלה ומכניס קנה תחתיה וחוזר ומגביה ראשיה של חלה ומכניס קנה תחתיה

10 Es wird nämlich gelehrt: Wie machte er es? Er ging am Vorabend des Šabbaths hinein, zog sie heraus und legte sie über die Länge des Tisches; am Ausgange des Šabbaths ging er wiederum hinein, hob das eine Ende des Kuchens hoch und schob den Stab darunter; sodann hob er das andere Ende des Kuchens hoch und schob den Stab darunter.

יא ארבעה חלות צריכות שלשה שלשה קנים העליונה אינה צריכה אלא שנים לפי שאין עליה משאוי התחתונה אינה צריכה כל עיקר לפי שמונחת על טהרו של שולחן

11 Vier Kuchenbenötigten je dreier Stäbe, der obere nur zweier, weil er nicht belastet wurde, und der untere überhaupt keiner, weil er auf der bloßen Fläche des Tisches lag.

יב תנן התם רבי מאיר אומר כל אמות שהיו במקדש בינוניות חוץ ממזבח הזהב והקרן והסובב והיסוד רבי יהודה אומר אמת בנין ששה טפחים ושל כלים חמשה

12 Dort haben wir gelernt: R. Meír sagt, alles im Tempel wurde mit der gewöhnlichen Ellegemessen, ausgenommen der goldene Altar, die Hörner, der Simsund das Fundament; R. Jehuda sagt, die Bauelle hatte sechs und die der Geräte hatten fünf Handbreiten.

יג אמר רבי יוחנן ושניהם מקרא אחד דרשו (יחזקאל מג, יג) ואלה מדות המזבח באמות אמה אמה וטופח

13 R. Joḥanan sagte: Beide folgerten es aus einem Schriftverse:Und dies sind die Maße des Altars in Ellen, die Elle zu einer [gewöhnlichen] Elle und einer Handbreite [gerechnet].

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel