Menachot 195

Kapitel 195

א לא שנא הכי ולא שנא הכי

1 ob sooder so.

ב מזבח כמה הוי חמשין ותמניא פלגיה דמזבח כמה הוי עשרין ותשעה מקרנות ועד סובב כמה הוו עשרין ותלתא

2 Der Altar hatte demnach achtundfünfzig [Handbreiten] und die Hälfte neunundzwanzig; von den Hörnern bis zum Simse waren esdreiundzwanzig,

ג כמה בציר לפלגיה דמזבח שיתא ותנן אם עשאה למטה מרגליו אפילו אמה אחת כשירה

3 sodaß diese Hälfte des Altars sechs weniger hatte; daher haben wir gelernt, wenn er dies unterhalb seiner Füße getan hat, selbst eine Elle, sei es tauglich.

ד דיקא נמי דכתיב חיק האמה ואמה רוחב שמע מינה

4 Dies ist auch zu beweisen, denn es heißt: eine Elle sein Fuß und die Breite eine Elle. Schließe hieraus.

ה וכמה אמה בינונית אמר ר' יוחנן ששה טפחים אמר רבי יוסי בר אבין אף אנן נמי תנינא רבי מאיר אומר השלחן ארכו שנים עשר ורחבו ששה

5 Wieviel hat eine gewöhnliche Elle? R. Joḥanan erwiderte: Sechs Handbreiten. R. Jose b. Abin sagte: Auch wir haben demgemäß gelernt: R. Meír sagte: Der Tischhatte eine Länge von zwölf und eine Breite von sechs [Handbreiten]. –

ו מכלל דהויא אמה דנפישא מינה אין והא תנן שתי אמות היו בשושן הבירה אחת על קרן מזרחית צפונית ואחת על קרן מזרחית דרומית שעל קרן מזרחית צפונית יתירה על של משה חצי אצבע שעל קרן מזרחית דרומית היתה יתירה עליה חצי אצבע נמצאת יתירה על של משה אצבע

6 Demnachgibt es eine Elle, die größer als diese ist? – Allerdings, denn wir haben gelernt: Zwei Ellenmaße befanden sich in der Šušankammer, das eine im nordöstlichen und das andere im südöstlichen Winkel; das nordöstliche war um einen halben Finger größer als die [Elle] Mošes, und das südöstliche war um einen halben Finger größer als jene, also um einen Finger größer als die [Elle] Mošes.

ז ולמה אמרו אחת גדולה ואחת קטנה כדי שיהו האומנין נוטלין בקטנה ומחזירין בגדולה כדי שלא יבואו לידי מעילה

7 Wozu brauchte man eine große und eine kleine? Damit die Handwerker mit der kleinen übernehmen und mit der großen abliefern, um nicht zu einer Veruntreuungzu kommen. –

ח ותרתי למה לי חדא לכספא ודהבא וחדא לבניינא

8 Wozu waren zweinötig!? – Eine für Silber und Goldund eine für Bauarbeiten.

ט תנן התם שער המזרח עליו שושן הבירה צורה מאי טעמא

9 Dort haben wir gelernt: Auf dem östlichen Tore war die Stadt Šušan abgebildet. Aus welchem Grunde? –

י רב חסדא ורב יצחק בר אבדימי חד אמר כדי שידעו מהיכן באו וחד אמר כדי שתהא אימת מלכות עליהן

10 R. Ḥisda und R. Jiçḥaq b. Evdämi [erklärten es]; einer erklärte, damit sie sich merken sollten, woher sie gekommensind, und einer erklärte, um die Ehrfurcht vor der Regierung zu wahren.

יא אמר ר' ינאי לעולם תהא אימת מלכות עליך שנאמר (שמות יא, ח) וירדו כל עבדיך אלה אלי והשתחוו לי לאמר ואילו לדידיה לא קאמר ליה

11 R. Jannaj sagte: Stets habe Ehrfurcht vor dem Könige, denn es heißt: und all diese deine Knechte werden zu mir herabkommen und sich vor mir niederwerfen; von ihm selber aber sagte er es nicht.

יב ר' יוחנן אמר מהכא שנאמר (מלכים א יח, מו) ויד ה' היתה אל אליהו וישנס מתניו וירץ לפני אחאב עד באכה יזרעאלה:

12 R. Joḥanan entnimmt dies aus folgendem:und die Hand Gottes kam über Elijahu, und er schürzte seine Lenden und lief vor Aḥáb her, bis er nach Jizre͑él kam.

יג (יחזקאל מז, יב) ועלהו לתרופה רב חסדא ורב יצחק בר אבדימי

13 Und ihr Laub als Heilmittel. R. Ḥisda und R. Jiçḥaq b. Evdämi [erklärten es];

יד חד אמר להתיר פה שלמעלה וחד אמר להתיר פה שלמטה איתמר חזקיה אמר להתיר פה אלמים בר קפרא אמר להתיר פה עקרות

14 einer erklärte, zur Lösungdes oberen Mundes, und einer erklärte, zur Lösung des unteren Mundes. Es wurde auch gelehrt: Ḥizqija erklärte, zur Lösung des Mundes der Stummen; Bar Qappara erklärte, zur Lösung des [Mutter]mundes der Sterilen.

טו תנו רבנן אילו נאמר (ויקרא כד, ה) ולקחת סלת ואפית אותה שתים עשרה חלות ושמת אותם שתים מערכות ולא נאמר שש הייתי אומר אחת של ארבע ואחת של שמונה לכך נאמר שש

15 Die Rabbanan lehrten: Würde es nur geheißen haben:nimm Feinmehl und backe daraus zwölf [Kuchen] &c. und lege sie in zwei Schichten, und nicht sechs, so könnte man glauben, eine zu vier und eine zu acht; daher heißt es sechs.

טז ואילו נאמר שתים מערכות שש המערכת ולא נאמר שתים עשרה הייתי אומר שלש של שש שש לכך נאמר שתים עשרה

16 Und würde es nur geheißen haben: zwei Schichten, sechs die Schicht, und nicht zwölf, so könnte man glauben, dreizu sechs; daher heißt es zwölf.

יז ואילו נאמר שתים עשרה חלות ומערכות ולא נאמר שתים ושש הייתי אומר שלשה של ארבע ארבע לכך נאמר שתים ושש הא עד שלא יאמרו שלושה מקראות הללו לא למדנו

17 Und würde es nur zwölf Kuchen und Schichten geheißen haben, und nicht zwei und sechs, so könnte man glauben, drei zu vier; daher heißt es zwei und sechs. Wenn diese drei Schriftworte nicht vorhanden wären, würden wir es also nicht gewußt haben.

יח הא כיצד נותן שתים מערכות של שש שש ואם נתן אחת של ארבע ואחת של שמונה לא יצא שתים של שבע שבע רבי אומר רואין את העליונה כאילו אינה והא בעינן (ויקרא כד, ז) ונתת על

18 Wie geschah dies? Man setze zwei Schichten zu sechs [Kuchen] nieder. Hat man eine zu vier und eine zu acht niedergesetzt, so hat man der Pflicht nicht genügt; wenn zwei zu sieben, so betrachte man, wie Rabbi sagt, die oberen als nicht vorhanden. Es heißt ja:lege auf!?

יט אמר ליה רב חסדא לרב המנונא ואמרי לה רב המנונא לרב חסדא רבי לטעמיה דאמר על בסמוך דתניא רבי אומר ונתת על המערכת לבונה זכה על בסמוך אתה אומר על בסמוך או אינו אלא על ממש כשהוא אומר (שמות מ, ג) וסכות על הארון את הפרוכת הוי אומר על בסמוך:

19 R. Ḥisda sprach zu R. Hamnuna, manche sagen, R. Hamnuna zu R. Ḥisda: Rabbi vertritt hierbei seine Ansicht, unter auf sei die Nähe zu verstehen. Es wird nämlich gelehrt: Rabbi sagte: Lege auf jede Schicht reinen Weihrauch; unter auf ist die Nähe zu verstehen. Du sagst, unter auf sei die Nähe zu verstehen, vielleicht ist dem nicht so, sondern wörtlich auf? Es heißt:du sollst auf die Lade den Vorhang breiten, demnachist unter auf die Nähe zu verstehen.

כ כל הכלים שבמקדש וכו': תנו רבנן כל הכלים שבמקדש ארכן לארכו של בית חוץ מארון שארכו לרחבו של בית וכך היה מונח וכך היה בדיו מונחין

20 ALLE GERÄTE, IM TEMPEL &C. Die Rabbanan lehrten: Alle Geräte im Tempel standen ihrer Länge nach in der Längsrichtung des Hauses, ausgenommen die Lade, deren Länge über die Breite des Hauses ging. So lag sie und solagen ihre Stangen.

כא מאי קאמר הכי קאמר כך היה מונח מדבדיו כך היה מונחין

21 Wie meint er es? – Er meint es wie folgt: So lag sie, weil die Stangen solagen. –

כב ובדיו מנלן דתניא (מלכים א ח, ח) ויאריכו הבדים יכול לא היו נוגעין בפרוכת תלמוד לומר ויראו אי ויראו יכול יהו מקרעין בפרוכת ויוצאין תלמוד לומר (מלכים א ח, ח) לא יראו החוצה הא כיצד

22 Woher diesvon den Stangen? – Es wird gelehrt:Die Stangen waren so lang; man könnte glauben, sie berührten den Vorhangnicht, so heißt es:sie waren zu sehen; wenn sie zu sehen waren, so könnte man glauben,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel