Menachot 21

Kapitel 21

א או קורט לבונה פסול: כל הני למה לי

1 ODER EIN STÜCK WEIHRAUCH MIT IN DIE HAND GEKOMMEN IST, SO IST ER UNTAUGLICH.

ב צריכא דאי תנא צרור משום דלאו בת הקרבה היא אבל מלח דבת הקרבה היא אימא תתכשר

2 Wozu ist [die Nennung] all dieser Dinge nötig? – Dies ist nötig. Würde er es nur von einem Steinchen gelehrt haben, [so könnte man glauben,] weil es zur Darbringung nicht geeignet ist,

ג ואי תנא מלח דלא איקבע בהדי מנחה מעיקרא (שאינו מולח אלא הקומץ בלבד) אבל לבונה דאיקבע בהדי מנחה מעיקרא אימא תתכשר קמ"ל:

3 wenn aber Salz, das zur Darbringung geeignetist, sei es tauglich. Und würde er es nur vom Salze gelehrt haben, [so könnte man glauben,] weil es nicht von vornherein zum Speisopfer gehört, da nur der Haufe zu salzen ist, wenn aber Weihrauch, der von vornherein zum Speisopfer gehört, sei es tauglich, so lehrt er uns.

ד מפני שאמרו הקומץ החסר או היתר פסול: מאי איריא משום חסר ויתר ותיפוק ליה משום חציצה א"ר ירמיה מן הצד

4 DENN SIE SAGTEN, DER ÜBERVOLLE UND DER UNVOLLSTÄNDIGE HAUFE SEI UNTAUGLICH. Weshalb gerade, weil er unvollständig oder übervoll ist, diessollte ja schon wegen der Trennungerfolgen!? R. Jirmeja erwiderte: An der Seite.

ה אמר ליה אביי לרבא כיצד קומצין אמר ליה כדקמצי אינשי איתיביה זו זרת זו קמיצה

5 Abajje fragte Raba: Wie erfolgt das Abhäufen? Dieser erwiderte: Wie die Leute abzuhäufenpflegen. Er wandte gegen ihn ein: Das ist der Spannfinger, das ist der Hauffinger, das ist der Ellenfinger, das ist der Zeigefinger,

ו זו אמה זו אצבע זו גודל

6 das ist der Daumen!? –

ז אלא להשוות (כלומר קומץ מלא היד כדי שלא יהא חסר ואחר כך מוחק באצבע קטנה מלמטה)

7 Zum glattstreichen. (Er hob nämlich eine Handvoll ab, damit [der Haufe] nicht unvollständig sei, und strich unten mit dem kleinen Finger ab). –

ח היכי עביד אמר רב זוטרא בר טוביה אמר רב חופה שלש אצבעותיו עד שמגיע על פס ידו וקומץ

8 Wie machte er es? R. Zuṭra b. Ṭobija erwiderte im Namen Rabhs: Er bog die drei Finger über den Handteller und hob ab.

ט תניא נמי הכי מלא קומצו יכול מבורץ ת"ל בקומצו

9 Ebenso wird auch gelehrt:Seinen Haufen voll, man könnte glauben, gestrotzt, so heißt es:inseinem Haufen;

י אי בקומצו יכול בראשי אצבעותיו ת"ל מלא קומצו הא כיצד חופה שלש אצבעותיו על פס ידו וקומץ

10 wenn in seinem Haufen, so könnte man glauben, mit den Fingerspitzen, so heißt es: seinen Haufen voll. Wie machte er es? Er bog die drei Finger über den Handteller und hob ab;

יא במחבת ובמרחשת מוחק בגודלו מלמעלה ובאצבעו קטנה מלמטה וזו היא עבודה קשה שבמקדש

11 beim Pfannenopfer und beim Tiegelopfer strich er oben mit dem Daumen und unten mit dem kleinen Finger ab. Dies war eine schwierige Dienstverrichtung im Tempel. –

יב זהו ותו לא והאיכא מליקה והאיכא חפינה אלא זו היא אחת מעבודות קשות שבמקדש

12 Dies und nichts weiter, es gibt ja noch das Abkneifenund das Abheben!? – Sage vielmehr, dies war eine der schwierigen Dienst Verrichtungen im Tempel.

יג א"ר פפא פשיטא לי מלא קומצו כדקמצי אינשי בעי רב פפא קמץ בראשי אצבעותיו מאי

13 R. Papa sagte: Es ist mir entschieden, daß das Abhäufen so zu erfolgen hat, wie die Leute abzuhäufen pflegen. Folgendes aber fragte R. Papa: Wie ist es, wenn er mit den Fingerspitzen abgehäuft hat?

יד מן הצדדין מאי ממטה למעלה מאי תיקו

14 Wenn von der Seite? Wenn von unten nach oben? – Dies bleibt unentschieden.

טו אמר רב פפא פשיטא לי מלא חפניו כדחפני אינשי בעי רב פפא חפן בראשי אצבעותיו מהו מן הצדדין מהו חפן בזו ובזו וקרבן זו אצל זו מהו תיקו

15 R. Papa sagte: Es ist mir entschieden, daß die Hände vollso zu erfolgen hat, wie die Leute die Hände voll abzuheben pflegen. Folgendes aber fragte R. Papa: Wie ist es, wenn er mit den Fingerspitzen abgehoben hat? Wenn von der Seite? Wenn mit jeder [Hand] besonders und sie aneinander gerückt hat? – Dies bleibt unentschieden.

טז בעי רב פפא דבקיה לקומץ בדפניה דמנא מאי תוך כלי בעינן והאיכא או דלמא הנחה בתוכו בעינן וליכא תיקו

16 R. Papa fragte: Wie ist es, wenn er den Haufen an die Wand des Gefäßes gedrückthat: muß es sich im Innern des Gefäßes befinden, was hierbei der Fall ist, oder muß es in das Innere hineingelegt werden, was hierbei nicht der Fall ist. – Dies bleibt unentschieden.

יז בעי מר בר רב אשי הפכיה למנא ודבקיה לקומץ בארעיתא דמנא מאי הנחה בתוכו בעינן והאיכא או דלמא כתיקנו בעינן וליכא תיקו:

17 Mar, Sohn des R. Aši, fragte: Wie ist es, wenn er das Gefäß umgestülpt und an den Boden gedrückt hat: muß es in das Innere hineingelegt werden, was hierbei der Fall ist, oder muß es in der richtigen Weise erfolgen, was hierbei nicht der Fall ist? – Dies bleibt unentschieden.

יח <big>מתני׳</big> כיצד הוא עושה פושט את אצבעותיו על פס ידו ריבה שמנה חסר שמנה חיסר לבונתה פסולה:

18 WIE MACHT ER ES? ER BIEGT DIE FINGER ÜBER DEN HANDTELLER. TAT ER DAZU ZUVIEL SEINES ÖLS, ZU WENIGSEINES ÖLS ODER ZU WENIG SEINES WEIHRAUCHS, SO IST ES UNTAUGLICH.

יט <big>גמ׳</big> היכי דמי ריבה שמנה א"ר אליעזר כגון שהפריש לה שני לוגין ולוקמה כגון דעריב בה שמן דחולין ושמן דחבירתה

19 GEMARA. Was heißt zu viel Öl? R. Elea͑zarerwiderte: Wenn man hierfürzwei Log reservierthat. – Sollte er doch erklären: wenn man profanes Öl oder Öl von einem anderen [Speisopfer] beimischt!?

כ וכי תימא שמן דחולין ושמן דחבירתה לא פסל מתקיף לה רב זוטרא בר טוביה אלא מעתה מנחת חוטא דפסל בה שמן היכי משכחת לה

20 Wolltest du erwidern, durch profanes Öl und Öl von einem anderen [Speisopfer] werde es nicht untauglich, wieso kann demnach, so entgegnete R. Zuṭra b. Ṭobija, das Sünd-Speisopferdurch Beifügung von Öl untauglich werden:

כא אי דידה הא לית לה אי דחולין ודחבירת' הא אמרת לא פסל (ואי אמרת דאפריש לה שמן כיון דלית לה שמן כלל חולין נינהו)

21 wenn durch sein eigenes, so gehört ja keines dazu, wenn durch profanes oder von einem anderen [Speisopfer], so sagst du ja, es werde dadurch nicht untauglich, und hat man hierfür Öl reserviert, so ist es ja, da zu diesem keines gehört, profan!? –

כב ור' אליעזר לא מיבעיא קאמר לא מיבעיא דחולין ודחבירתה דפסיל אבל הפריש לה שני לוגין הואיל והאי חזי לי' והאי חזי לי' אימא לא ליפסיל קמ"ל

22 Und R. Elea͑zar!? – Dies ist selbstverständlich; selbstverständlich ist es durch profanes [Öl] oder von einem anderen [Sündopfer] untauglich, man könnte aber glauben, wenn man zwei Log reserviert hat, sei es nicht untauglich, weil sowohl das eine als auch das andere hierfür geeignet ist, so lehrt er uns. –

כג ומנא ליה לר' אליעזר הא אמר רבא מתני' קשיתיה מאי איריא דתני ריבה שמנה ליתני ריבה לה שמן אלא הא קמ"ל דאע"ג דהפריש לה שני לוגין:

23 Woher entnimmt dies R. Elea͑zar? Raba erwiderte: Unsere Mišna ist ihm auffallend; wozu heißt es: zu viel seines Öls, es sollte ja heißen: zu viel Öl!? Vielmehr lehrt er uns folgendes: selbst wenn man hierfür zwei Log Öl reserviert hat.

כד חיסר לבונתה: ת"ר חסרה ועמדה על קורט אחד פסולה על שני קרטין כשרה דברי רבי יהודה רבי שמעון אומר על קורט אחד כשרה פחות מכאן פסולה

24 ZU WENIG SEINES WEIHRAUCHS. Die Rabbanan lehrten: Ist [der Weihrauch] bis auf ein Stückchen vermindert, worden, so ist es untauglich, wenn auf zwei Stückchen, so ist es tauglich – so R. Jehuda. R. Šimo͑n sagt, wenn auf ein Stückchen, sei es tauglich, wenn aber auf weniger, sei es untauglich. –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel