Menachot 52

Kapitel 52

א וחישב עליה בין חוץ למקומו בין חוץ לזמנו פסול ואין בו כרת

1 davon außerhalb des Raumes oder außerhalb der Frist [zu essen], so ist er untauglich, und es ist nichtmit der Ausrottung belegt –

ב (ל"א) חישב עליה חוץ למקומו פסול ואין בו כרת חוץ לזמנו פיגול וחייבין עליו כרת דברי ר' אלעזר ור"ש

2 so R. Elea͑zar und R. Šimo͑n.

ג וחכ"א כיון שנתנו לשמאל פסלתו מתנתו מ"ט משום דבעי קדושה בכלי וכיון שנתנו לשמאל נעשה כדם שנשפך מצואר בהמה על הרצפה ואספו שפסול

3 Die Weisen sagen, sobald man ihn in die linke genommen hat, habe dieses Nehmen ihn untauglich gemacht. Dies aus dem Grunde, weil erin einem Gefäße geheiligt werden muß, und wenn man ihn in die linke [Hand] genommen hat, so ist es ebenso als würde bei einem [Opfer]tiere das Blut vom Halse auf die Erde ausgeschüttet und aufgesammelt worden sein, das dann untauglich ist.

ד מכלל דר"א ור"ש לא בעו מתן כלי תיובתא דרב נחמן תיובתא

4 Demnach ist nach R. Elea͑zar und R. Šimo͑ndas Hineintun in das Gefäß nicht erforderlich. Dies ist eine WiderlegungR. Naḥmans und eine Stütze

ה לרבי יהודה בריה דרבי חייא מסייעא לי' לרבי ינאי לימא תיהוי תיובתא

5 für R. Jehuda, den Sohn des R. Ḥija. – Ist dies auch eine Widerlegung R. Jannajs? –

ו אמר לך רבי ינאי אנא דאמרי כתנא דהקטר ולאו לצדדים קתני:

6 R. Jannaj kann dir erwidern: Ich bin der Ansicht des Autors [der Lehre] von der Aufräucherung, und zwar lehrt er es nicht je nachdem.

ז הקטיר קומצה פעמים כשרה: אמר רבי יהושע בן לוי פעמים ולא פעמי פעמים ור' יוחנן אמר פעמים ואפילו פעמי פעמים

7 HAT MAN DEN HAUFEN ZWEIMAL AUFGERÄUCHERT, SO IST ES GÜLTIG. R. Jehošua͑ b. Levi sagte: Zweimal, nicht aber viele Male. R. Joḥanan sagte: Zweimal, und auch viele Male. –

ח מאי בינייהו א"ר זירא יש קומץ פחות משני זיתים ויש הקטרה פחותה מכזית איכא בינייהו

8 Welchen Unterschied gibt es zwischen ihnen? R. Zera erwiderte: Ein Unterschied besteht zwischen ihnen, ob es einen Haufen von weniger als zwei Oliven und eine Aufräucherung von weniger als eine Olive gebe.

ט ריב"ל סבר אין קומץ פחות משני זיתים ואין הקטרה פחותה מכזית ורבי יוחנן סבר יש קומץ פחות משני זיתים ויש הקטרה פחותה מכזית:

9 R. Jehošua͑ b. Levi ist der Ansicht, es gebe keinen Haufen von weniger als zwei Oliven und keine Aufräucherung von wenigerals eine Olive, und R. Joḥanan ist der Ansicht, es gebe einen Haufen von weniger als zwei Olivenund eine Aufräucherung von weniger als eine Olive.

י איתמר קומץ מאימתי מתיר שירים באכילה רבי חנינא אומר משמשלה בו את האור רבי יוחנן אמר משתצית בו את האור ברובו

10 Es wurde gelehrt: Von wann ab macht der Haufe das Zurückbleibende zum Essen erlaubt? R. Ḥanina sagt, sobald das Feuer ihn erfaßt hat, R. Joḥanan sagt, sobald das Feuer die größere Hälfte angebrannt hat.

יא אמר ליה רב יהודה לרבה בר רב יצחק אסברה לך טעמא דר' יוחנן אמר קרא (בראשית יט, כח) והנה עלה קיטור הארץ כקיטור הכבשן אין כבשן מעלה קיטור עד שתצית האור ברובו

11 R. Jehuda sprach zu Rabba b. Jiçḥaq: Ich will dir den Grund R. Joḥanans erklären: die Schrift sagt:und siehe, der Rauch des Landes war emporgestiegen wie der Rauch eines Schmelzofens, und ein Schmelzofen läßt den Rauchemporsteigen, erst wenn das Feuer den größeren Teil angebrannt hat.

יב אמר ליה רבין בר רב אדא לרבא אמרי תלמידיך אמר רב עמרם תניא אין לי אלא דברים שדרכן ליקרב בלילה כגון אברים ופדרים שמעלן ומקטירן מבוא השמש ומתעכלין והולכין כל הלילה כולה

12 Rabin, Sohn des R. Ada, sprach zu Raba: Deine Schüler sagten im Namen R. A͑mrams: Es wird gelehrt: Ich weiß nur, daß man Dinge, die nachts darzubringen sind, beispielsweise die Opferglieder und den Schmer, von Sonnenuntergang ab hinauflege und aufräuchere und während der ganzen Nacht verzehren lasse,

יג דברים שדרכן ליקרב ביום כגון הקומץ והלבונה והקטרת ומנחת כהנים ומנחת כהן משוח ומנחת נסכים שמעלן ומקטירן מבוא השמש

13 woher, daß man auch Dinge, die am Tage darzubringen sind, beispielsweise den Haufen, den Weihrauch, das Räucherwerk, das Speisopfer der Priester, das Speisopfer des gesalbten Priesters und das Speisopfer der Gußopfer, von Sonnenuntergang ab hinauflege und aufräuchere? –

יד והא אמרת דרכן ליקרב ביום אלא עם בא השמש שמתעכלין והולכין כל הלילה מנין ת"ל (ויקרא ו, ב) זאת תורת העולה ריבה

14 Du sagst ja: die am Tage darzubringensind!? – Vielmehr: mitSonnenuntergang, daß man sie während der ganzen Nacht verzehren lasse? Es heißt:dies ist das Gesetz des Brandopfers, einschließend.

טו והא עם בא השמש לא משכחת לה שתצית האור ברובו לא קשיא כאן לקלוט כאן להתיר

15 Wenn mit Sonnenuntergang, so kann ja das Feuer die größere Hälfte nicht anbrennen!? – Das ist kein Einwand; eines gilt von der Aufnahme und eines vom Erlaubtmachenden.

טז רבי אלעזר מתני לה מבוא השמש ומוקים לה בפוקעין וכן כי אתא רב דימי אמר רבי ינאי בפוקעין

16 R. Elea͑zar liest: von Sonnenuntergang ab, und bezieht dies auf die herabfallendenStücke. Ebenso bezog es auch R. Dimi, als er kam, im Namen R. Jannajs auf die herabfallenden Stücke. –

יז ומי אמר רבי ינאי הכי והא א"ר ינאי קטרת שפקעה מעל גבי המזבח אפילו קרטין שבה אין מחזירין אותן ותני רב חנינא בר מניומי בדבי ר"א בן יעקב (ויקרא ו, ג) אשר תאכל האש את העולה על המזבח עיכולי עולה אתה מחזיר ואי אתה מחזיר עיכולי קטרת סמי מיכן קטרת

17 Kann R. Jannaj dies denn gesagt haben, R. Jannaj sagte ja, wenn etwas vom Räucherwerke vom Altar herabfällt, selbst ganze Stücke, lege man es nicht zurück hinauf!? Ferner lehrte auch R. Ḥanina b. Minjomi im Namen der Schule des R. Elie͑zer b. Ja͑qob:Das das Feuer verzehrt, das Brandopfer auf dem Altar; die angebrannten Stücke des Brandopfers lege man zurück hinauf, nicht aber die angebrannten Stücke des Räucherwerkes. – Streiche hier [das Wort] ‘Räucherwerk’.

יח א"ר אסי כי פשיט רבי אלעזר במנחות בעי הכי (בעי ר' אלעזר) קומץ שסידרו וסידר עליו את המערכה מהו דרך הקטרה בכך או אין דרך הקטרה בכך תיקו:

18 R. Asi sagte: Wenn R. Elea͑zar sich mit [der Lehre von] den Speisopfern befaßte, fragte er folgendes: Wie ist es, wenn man den Haufen hinaufgelegt und auf diesen das Holz aufgeschichtet hat: ist dies die Art der Aufräucherung oder ist dies nicht die Art der Aufräucherung? – Dies bleibt unentschieden.

יט בעי חזקיה אברין שסידרן וסידר עליהן את המערכה מהו על העצים אמר רחמנא דוקא על העצים או דלמא כיון דכתיב קרא אחרינא אשר תאכל האש את העולה על המזבח אי בעי הכי עביד אי בעי הכי עביד תיקו:

19 Ḥizqija fragte: Wie ist es, wenn man die Opferglieder hinaufgelegt und auf diese das Holz aufgeschichtet hat? Der Allbarmherzige sagt: auf Holz; muß es sich durchaus auf dem Holze befinden, oder aber darf man, da ein anderer Schriftvers lautet: das das Feuer verzehrt, das Brandopfer auf dem Altar, auf die eine Art und auf die andere Artverfahren? – Dies bleibt unentschieden.

כ בעי רבי יצחק נפחא אברין שסידרן בצידי המערכה מהו אליבא דמ"ד על ממש לא תיבעי לך

20 R. Jiçḥaq der Schmied fragte: Wie ist es, wenn man die Opferglieder an die Seite des Holzstoßes gelegt hat? Nach demjenigen, welcher sagt, [das Wort] auf sei wörtlich zu verstehen, ist es nicht fraglich,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel