Menachot 9

Kapitel 9

א דאמר מר גילח על א' משלשתן יצא

1 denn der Meister sagte, wenn er sich bei einem von den dreiendas Haar schneiden ließ, habe er sich seiner Pflicht entledigt.

ב מיתיבי אשם מצורע שנשחט שלא לשמו או שלא ניתן מדמו ע"ג בהונות ה"ז עולה לגבי מזבח וטעון נסכים וצריך אשם אחר להכשירו תיובתא דרב

2 Man wandte ein: Ist das Schuldopfer des Aussätzigen auf einen anderen Namen geschlachtet worden, oder ist von seinem Blute nicht auf die Daumengesprengt worden, so kommt es auf den Altar und benötigtdes Gußopfers, jedoch benötigt er zur Geeignetmachung eines anderen Schuldopfers!? – Eine Widerlegung.

ג ורשב"ל אמר מנחת העומר שקמצה שלא לשמה כשירה ושיריה אין נאכלין עד שתביא מנחת העומר אחרת ותתירנה

3 R. Šimo͑n b. Laqiš aber sagte: Ist vom Speisopfer der Schwingegarbe der Haufe auf einen anderen Namen abgehoben worden, so ist es tauglich, das Zurückbleibende aber darf erst dann gegessenwerden, wenn ein anderes Speisopfer dargebracht wird und es erlaubt macht. –

ד (ששיריה אין נאכלין עד שתביא מנחת העומר אחרת) מקרב היכי קרבה (יחזקאל מה, טו) ממשקה ישראל מן המותר לישראל

4 Wiesodarf es, wenn das Zurückbleibende nicht gegessen werden darf, dargebracht werden, [es heißt ja:]von den Getränken Jisraéls, von dem, was Jisraéliten erlaubtist!?

ה אמר רב אדא בר אהבה קסבר ר"ל אין מחוסר זמן לבו ביום

5 R. Ada b. Ahaba erwiderte: Reš Laqiš ist der Ansicht, am selben Tage gebe es kein Fehlender Frist.

ו מתיב רב אדא בריה דרב יצחק יש בעופות שאין במנחות יש במנחות שאין בעופות יש בעופות שהעופות באין בנדבת שנים (אבל מנחות נפש כתיבא)

6 R. Ada, Sohn des R. Jiçḥaq, wandte ein: Es gibt manches beim Geflügel, was nicht beim Speisopfer und es gibt manches beim Speisopfer, was nicht beim Geflügel. Es gibt manches beim Geflügel, denn das Geflügel kann von zweien als Spende gebracht werden, (von den Speisopfern aber heißt es:jemand,)

ז ומחוסרי כפרה (זב וזבה יולדת ומצורע)

7 sie werden von Personen, die noch der Sühne benötigen, (nämlich männlichen oder weiblichen Flußbehafteten, einer Wöchnerin und einem Aussätzigen)dargebracht,

ח והותרו מכלל איסורן בקודש משא"כ במנחות

8 und sie sind als Opfer dem Verboteenthoben, was beim Speisopfer nicht der Fall ist.

ט ויש במנחות שהמנחות טעונות כלי ותנופה והגשה וישנן בציבור כביחיד מה שאין כן בעופות

9 Es gibt manches beim Speisopfer, denn die Speisopfer benötigen des Gefäßes, des Schwingens, des Heranbringensund sie werden sowohl von einer Gemeinde als auch von einem einzelnen dargebracht, was aber beim Geflügel nicht der Fall ist.

י ואם איתא במנחות נמי משכחת לה דהותרו מכלל איסורן בקודש ומאי ניהו מנחת העומר

10 Wenn demnun so wäre, so kommt es ja auch beim Speisopfer vor, daß es als Opfer dem Verbote enthoben ist, nämlich beim Speisopfer der Schwingegarbe!? –

יא כיון דאין מחוסר זמן לבו ביום לאו איסורא הוא

11 Da es am selben Tage kein Fehlen der Frist gibt, so besteht überhaupt kein Verbot.

יב מתיב רב ששת הקדים מתן שמן למתן דם ימלאנו שמן ויחזור ויתן שמן אחר מתן דם מתן בהונות למתן שבע ימלאנו שמן ויחזור ויתן מתן בהונות אחר מתן ז'

12 R. Šešeth wandte ein: Hat erdas Öl vor dem Blute aufgetragen, so fülle er esmit Öl und trage das Öl wiederum nach dem Blute auf; wenn die Besprengung der Daumen vor den siebenSprengungen, so fülle er es mit Öl und wiederhole die Besprengung der Daumen nach den sieben Sprengungen.

יג ואי אמרת אין מחוסר זמן לבו ביום אמאי יחזור ויתן מאי דעבד עבד

13 Wozu braucht er, wenn man sagen wollte, am selben Tage gebe es kein Fehlen der Frist, die Besprengung zu wiederholen, was geschehen, ist jagesehenen!?

יד אמר רב פפא שאני הלכות מצורע דכתיבא בהו הוייה דאמר הכתוב (ויקרא יד, ב) זאת תהיה תורת המצורע תהיה בהוייתה תהא

14 R. Papa erwiderte: Anders verhält es sich bei den Vorschriften inbetreff des Aussätzigen, wobei [der Ausdruck] ‘sein’ gebraucht wird; die Schrift sagt: dies sei das Gesetz inbetreff des Aussätzigen, es muß beim seinverbleiben.

טו מתיב רב פפא הקדים חטאתו לאשמו לא יהיה אחר ממרס בדמה אלא תעובר צורתה ותצא לבית השריפה

15 R. Papa wandte ein: Hat er das Sündopfer vor dem Schuldopfer [geschlachtet], so darf nicht jemand das Blutumrühren, vielmehr lasse man es verderbenund es komme in den Verbrennungsraum!? –

טז אמאי קא מותיב רב פפא והא רב פפא הוא דאמר שאני הלכות מצורע דכתיבא בהו הוייה אלא רב פפא הכי קא קשיא ליה אימא ה"מ עבודה שחיטה לאו עבודה היא ואי אין מחוסר זמן לבו ביום יהא אחר ממרס בדמה ולקריב אשם והדר ליקרב חטאת

16 Wieso erhebt R. Papa diesen Einwand, er selbst erklärte ja, bei den Vorschriften inbetreff des Aussätzigen verhalte es sich anders, weil dabei [der Ausdruck] ‘sein’ gebraucht wird!? – Vielmehr, R. Papa wendet folgendes ein: vielleicht gilt diesnur von einem Dienste, während das Schlachtennicht als Dienst gilt; wenn man nun sagen wollte, am selben Tage gebe es kein Fehlen der Frist, so sollte doch, während jemand das Blutumrührt, das Schuldopfer geschlachtet und nachher das Sündopfer dargebracht werden!?

יז אלא אמר רב פפא היינו טעמא דר"ל דקסבר האיר מזרח מתיר דרבי יוחנן ור"ל דאמרי תרוייהו אפילו בזמן שבית המקדש קיים

17 Vielmehr, erklärte R. Papa, ist folgendes der Grund des Reš Laqiš: er ist der Ansicht, das Erscheinen der Morgenrötemache es erlaubt. R. Joḥanan und Reš Laqiš sagen nämlich beide, selbst zur Zeit, wenn der Tempel besteht,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel