Menachot 94

Kapitel 94

א דתנן אימורי קדשים קלים שיצאו לפני זריקת דמים ר' אליעזר אומר אין מועלין בהן ואין חייבין עליהן משום פיגול ונותר וטמא
1 Wir haben nämlich gelernt: Sind die Opferteile von minderheiligen Opfern vor dem Blutsprengen hinausgekommen, so gibt es bei ihnen, wie R. Elie͑zer sagt, keine Veruntreuung, und man ist ihrethalben nicht schuldig wegen Verwerflichem, Übriggebliebenem und Unreinheit;
ב ר"ע אומר מועלין בהן וחייבין עליהן משום פיגול ונותר וטמא
2 R. A͑qiba sagt, bei ihnen gebe es eine Veruntreuung, und man ist ihrethalben schuldig wegen Verwerflichem, Übriggebliebenem und Unreinheit.
ג מאי
3 Wie ist es nun;
ד מדזריקת פיגול קבעה ללחם בפיגול ביוצא כבשר זריקה שלא לשמה נמי שריא ליה ללחם או דלמא לחומרא אמרינן לקולא לא אמרי'
4 macht das Sprengen auf einen anderen Namendas Brot erlaubt, wie auch das Sprengen in verwerflichmachender Weise das hinausgebrachte Brot gleich dem Fleische verwerflichmacht, oder aber gilt dies nur erschwerend, nicht aber erleichternd?
ה מתקיף לה רב פפא וממאי דכי איתנהו אבראי פליגי
5 R. Papa wandte ein: Woher, daß sie über den Fall streiten, wenn siesich außerhalb befinden,
ו דילמא בדאיתנהו אבראי דכ"ע לא פליגי דאין זריקה מועלת ליוצא ובהדר עיילינהו פליגי דרבי אליעזר סבר לה כרבי דאמר שחיטה מקדשא ואיפסלו להו ביוצא
6 vielleicht stimmen alle überein, daß, wenn sie sich außerhalb befinden, das Sprengen beim Hinausgebrachten nicht von Wirkung sei, und sie streiten über den Fall, wenn man sie zurück hereingebracht hat. R. Elie͑zer ist der Ansicht Rabbis, daß nämlich die Heiligung durch das Schlachten erfolge, somit sind sie durch das Hinausbringen untauglich geworden,
ז ור"ע כר' אלעזר בר' שמעון דאמר שחיטה לא מקדשא ולא מיפסלי ביוצא
7 und R. A͑qiba ist der Ansicht des R. Elea͑zar b. R. Šimo͑n, daß nämlich durch das Schlachten keine Heiligung erfolge, somit sind sie durch das Hinausbringen nicht untauglich geworden!? –
ח האי מאי אי אמרת בשלמא ר"ע כרבי ס"ל דאמר שחיטה מקדשא להו היינו דקאמר ר' עקיבא דקדשי להו בשחיטה ואתיא זריקה קבעה להו בפיגול
8 Was soll dies; einleuchtend ist die Ansicht R. A͑qibas, wenn er der Ansicht Rabbis ist, ihre Heiligung erfolge durch das Schlachten, sie sind durch das Schlachten heilig und darauf durch das Sprengen verwerflich geworden; wieso aber können sie,
ט אלא אי אמרת כר' אלעזר בר' שמעון ס"ל דאמר זביחה לא מקדשא זריקת פיגול מי מקדשא
9 wenn du sagst, er sei der Ansicht des R. Elea͑zar b. R. Šimo͑n, ihre Heiligung erfolge nicht durch das Schlachten, durch ein verwerflichmachendes Sprengen heilig werden,
י והאמר רב גידל אמר רב זריקת פיגול אינה מביאה לידי מעיל' ואינה מוציאה מידי מעיל'
10 R. Gidel sagte ja im Namen Rabhs, das verwerflichmachende Sprengen bringe nicht zur Veruntreuung und bringe nicht aus dem Zustandeder Veruntreuung!?
יא אינה מביאה לידי מעילה באימורי קדשים קלים
11 Es bringt nicht zur Veruntreuung bei den Opferteilen minderheiligerOpfer,
יב ואינה מוציאה מידי מעילה בבשר קדשי קדשים
12 und es bringt nicht aus dem Zustande der Veruntreuung, beim Fleische hochheiliger Opfer. –
יג לאו איתותב דרב גידל אמר רב
13 Ist etwa die Lehre des R. Gidel im Namen Rabhs nicht widerlegt worden!?
יד בעא מיני' ר' ירמי' מר' זירא כבשי עצרת ששחטן לשמן ואבד הלחם מהו שיזרוק דמן שלא לשמן להתיר בשר באכילה
14 R. Jirmeja fragte R. Zera: Darf man, wenn man die Lämmer des Wochenfestes auf ihren Namen geschlachtet hat und das Brot abhanden gekommen ist, das Blut auf einen anderen Namensprengen, um das Fleisch zum Essen erlaubt zu machen?
טו א"ל יש לך דבר שאינו כשר לשמו וכשר שלא לשמו ולא והרי פסח קודם חצות דאינו כשר לשמו וכשר שלא לשמו
15 Dieser erwiderte: Gibt es denn etwas, das auf den richtigen Namen untauglich und auf einen anderen Namen tauglich wäre? – Etwa nicht, dies ist ja beim Pesaḥopfer während der übrigen Tage des Jahresder Fall, es ist auf den richtigen Namen untauglich und auf einen anderen Namen tauglich!? –
טז הכי קא אמינא יש לך דבר שנראה לשמו ונדחה מלשמו ואינו כשר לשמו וכשר שלא לשמו
16 Ich meine es wie folgt: gibt es denn etwas, das auf den richtigen Namen tauglich war und verdrängt worden ist, und auf den richtigen Namen untauglich und auf einen anderen Namen tauglich wäre!? –
יז ולא והרי פסח אחר זמנו בשאר ימות השנה (קודם חצות)
17 Etwa nicht, dies ist ja beim Pesaḥopfer nach Ablauf der Fristwährend der übrigen Tage des Jahres der Fall!? –
יח הכי קאמינא יש לך דבר שנראה לשמו ונשחט לשמו ונדחה מלשמו ואינו כשר לשמו וכשר שלא לשמו
18 Ich meine es wie folgt: gibt es denn etwas, das auf den richtigen Namen tauglich und auf den richtigen Namen geschlachtet und verdrängt worden ist, und auf den richtigen Namen untauglich und auf einen anderen Namen tauglich wäre!? –
יט ולא והרי תודה
19 Etwa nicht, dies ist ja beim Dankopferder Fall!? –
כ שאני תודה דרחמנא קרייה שלמים
20 Anders verhält es sich beim Dankopfer, da der Allbarmherzige es Heilsopfer nennt.
כא ת"ר שחט שני כבשים על ארבע חלות מושך שתים מהן ומניפן
21 Die Rabbanan lehrten: Hat man zwei Lämmer zu vier Broten geschlachtet, so nehme man zwei von diesen und schwingesie,
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel