Menachot 95

Kapitel 95

א והשאר נאכלות בפדיון אמרוה רבנן קמיה דרב חסדא הא דלא כרבי
1 und die anderen werden nach erfolgter Auslösung gegessen. Die Jünger sprachen vor R. Ḥisda: Dies ist gegen die Ansicht Rabbis,
ב דאי רבי כיון דאמר שחיטה מקדשא דפריק להו היכא
2 denn wo könnte man sie nach Rabbi, welcher sagt, die Heiligung erfolge durch das Schlachten, auslösen:
ג אי דפריק להו מאבראי כיון דכתיב לפני ה' איפסיל להו ביוצא אי גוואי הא מעייל חולין לעזרה
3 löst man sie außerhalbaus, so werden sie ja, da es<i>vor dem Herrn</i> heißt, durch das Hinausbringen untauglich, und wenn innerhalb, so bringt man ja Profanesin den Tempelhof.
ד אמר להו רב חסדא לעולם כרבי ופריק להו גוואי וחולין ממילא קא הוויין
4 R. Ḥisda erwiderte ihnen: Tatsächlich nach Rabbi, und zwar löse man sie innerhalb aus, denn profan werden sievon selbst.
ה אמר ליה רבינא לרב אשי והתניא כשהוא פודן אין פודן אלא בחוץ
5 Rabina sprach zu R. Aši: Es wird ja gelehrt, daß man sie nur außerhalb auslöse!? –
ו הא ודאי רבי אלעזר בר' שמעון היא דאי רבי הא איפסלו להו ביוצא
6 Dies ist entschieden nach R. Elea͑zar b. R. Šimo͑n, denn nach Rabbi werden sie durch das Hinausbringen untauglich.
ז אמר ליה רב אחא בריה דרבא לרב אשי לימא תיהוי תיובתיה דר' יוחנן מיהא דאיתמר תודה ששחטה על שמונים חלות חזקיה אמר קדשו ארבעים מתוך שמונים ור' יוחנן אמר לא קדשו ארבעים מתוך שמונים
7 R. Aḥa, der Sohn Rabas, sprach zu R. Aši: Hieraus wäre also eine Widerlegung R. Joḥanans zu entnehmen. Es wurde nämlich gelehrt: Hat man ein Dankopfer zu achtzig Broten geschlachtet, so sind, wie Ḥizqija sagt, vierzig von den achtzig heilig, und wie R. Joḥanan sagt, keine vierzig von den achtzig heilig. –
ח ולאו מי איתמר עלה אמר רבי זירא הכל מודים היכא דאמר ליקדשו ארבעים מתוך שמונים דקדשה הכא נמי דאמר ליקדשו תרתי מתוך ארבע
8 Hierzu wurde ja gelehrt: R. Zera sagte: Alle stimmen überein, daß sie heilig sind, wenn man gesagt hat, vierzig von den achtzig mögen heilig sein, und auch hierbei gilt dies von dem Falle, wenn man gesagt hat, zwei von den vier mögen heilig sein.
ט תני ר' חנינא טירתא קמיה דר' יוחנן שחט ארבעה כבשים על ב' חלות מושך שנים מהן וזורק דמן שלא לשמן
9 R. Ḥanina aus Tirṭarezitierte vor R. Joḥanan: Hat man vier Lämmer zu zwei Broten geschlachtet, so nehme man zwei von diesen und sprenge das Blut auf einen anderen Namen,
י שאם אי אתה אומר כך הפסדת את האחרונים
10 denn wenn du nicht so entscheidest, so verdirbst du die letzteren.
יא אמר לו ר' יוחנן וכי אומר לו לאדם עמוד וחטא בשביל שתזכה
11 R. Joḥanan sprach zu ihm: Sollte man denn zu einem sagen: auf, sündige, damit du gewinnest!? –
יב והתנן אברי חטאת שנתערבו באברי עולה ר' אליעזר אומר יתנו למעלה ורואה אני את בשר חטאת למעלה כאילו היא עצים וחכמים אומרים תעובר צורתן ויצאו לבית השריפה
12 Es wird ja gelehrt: Wenn Glieder von einem Sündopfer mit Gliedern von einem Brandopfer vermischt worden sind, so lege man diese, wie R. Elie͑zer sagt, oben und das Fleisch vom Sündopfer betrachte man als Brennholz; die Weisen sagen, man lasse sie verderben, und sie kommen in den Verbrennungsraum.
יג אמאי לימא עמוד וחטא בשביל שתזכה
13 Weshalbdenn, man sollte ja sagen: auf, sündige, damit du gewinnest!? –
יד עמוד וחטא בחטאת בשביל שתזכה בחטאת אמרינן עמוד וחטא בחטאת בשביל שתזכה בעולה לא אמרינן
14 Wir sagen wohl: auf, sündige beim Sündopfer, damit du beim Sündopfergewinnest, nicht aber sagen wir: auf, sündige beim Sündopfer, damit du beim Brandopfer gewinnest. –
טו ובחדא מילתא מי אמר והא תניא כבשי עצרת ששחטן שלא לשמן או ששחטן בין לפני זמנן בין לאחר זמנן הדם יזרק והבשר יאכל
15 Sagen wir dies etwa bei einer Sache, es wird ja gelehrt: Hat man die Lämmer des Wochenfestes auf einen anderen Namen geschlachtet, oder hat man sie vor oder nach der Zeit geschlachtet, so ist das Blut zu sprengenund das Fleisch zu essen;
טז ואם היתה שבת לא יזרוק ואם זרק הורצה להקטיר אימורין לערב
16 ist es ein Šabbath, so sprengeman nicht; hat man gesprengt, so ist es gültig, sodaß abends die Opferteile aufzuräuchern sind.
יז ואמאי לימא עמוד חטא בשביל שתזכה
17 Weshalb denn, man sollte ja sagen: auf, sündige, damit du gewinnest!? –
יח עמוד חטא בשבת כדי שתזכה בשבת אמרינן עמוד חטא בשבת כדי שתזכה בחול לא אמרינן
18 Wir sagen wohl: auf, sündige am Šabbath, damit du am Šabbath gewinnest, nicht aber: auf, sündige am Šabbath, damit du wochentags gewinnest. –
יט ובתרתי מילי לא אמר והתנן חבית של תרומה שנשברה בגת העליונה ובתחתונה חולין טמאין מודה רבי אליעזר ור' יהושע שאם יכול להציל ממנה רביעית בטהרה יציל
19 Sagen wir dies etwa nicht auch bei zwei Sachen, wir haben ja gelernt: Wenn ein Faß [Wein] von Hebe in der oberen Kelter zerbricht und in der unteren sich profaner unreiner [Wein] befindet, so muß man, wie R. Elie͑zer und R. Jehošua͑ übereinstimmen, wenn es möglich ist, ein Viertellog in Reinheit zu retten, diestun,
כ ואם לאו ר' אליעזר אומר
20 wenn aber nicht, so lasse man ihn, wie R. Elie͑zer sagt,
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel