Nazir 79

Kapitel 79

א שאין דנין קל מחמור להחמיר עליו

1 da nicht vom Schwereren auf das Leichtere erschwerendzu folgern ist.

ב רבי אומר אינו צריך הרי הוא אומר תער לא יעבור על ראשו עד מלאת התורה אמרה אחר מלאת לא תהא תגלחת אלא בתער

2 Rabbi sagt, dies sei nicht nötig; es heißt: ein Schermesser soll nicht über sein Haupt gehen bis zum Vollwerden, und damit sagt die Tora, daß nach dem Vollwerden das Scheren nur mit einem Schermesser zu erfolgen habe. –

ג והכתיב תער לא יעבור על ראשו

3 Es heißt ja auch: ein Schermesser soll nicht über sein Haupt gehen!? –

ד לעבור עליו בשני לאוין

4 Dies lehrt, daß er dadurchzwei Verbote begehe.

ה אמר רב חסדא ללקות באחת לעכב בשתים לסתור אינו סותר אלא ברוב ראשו ובתער

5 R. Ḥisda sagte: Geißelungerfolgt wegen eines [Haares], abhängig ist esvon zwei, hinfällig ist esbeim größeren Teile des Kopfes, wenn es mit einem Schermesser erfolgt ist. –

ו בתער אין במידי אחרינא לא והקתני מנין לרבות את כל המעבירין אלא אימא כעין תער

6 Nur mit einem Schermesser, nicht aber mit etwas anderem, und [dem widersprechend] lehrt er: Woher, daß alles einbegriffen ist, was [das Haar] entfernt!?– Lies vielmehr: wiemit einem Schermesser.

ז תניא נמי הכי נזיר שתלש מירט סיפסף כל שהוא אינו סותר אלא ברוב ראשו ובתער רבי שמעון בן יהודה אומר משום ר"ש כשם ששתי שערות מעכבות בו כך שתי שערות סותרות בו

7 Ebenso wird auch gelehrt: Wenn ein Nazir etwas [vom Haare] ausgerissen, gerupft oder gezwickt hat, [so ist er schuldig,] hinfällig ist es nur, wenn es am größeren Teile des Kopfes mit einem Schermesser erfolgt ist. R. Šimo͑n b. Jehuda sagte im Namen R. Šimo͑ns: Wie [das Scheren] von zwei Haaren abhängigist, ebenso ist [das Nazirat] bei zwei Haaren hinfällig.

ח תנן התם שלשה מגלחין ותגלחתן מצוה נזיר ומצורע ולוים וכולן שגילחו שלא בתער או ששיירו שתי שערות לא עשו ולא כלום

8 Dort haben wir gelernt: Drei müssen sich scheren, und ihre Schur ist Gebot: der Nazir, der Aussätzige und die Leviten. Diese alle haben, wenn sie sich nicht mit einem Schermesser geschoren oder zwei Haare zurückgelassen haben, nichts getan.

ט אמר מר שלשה מגלחין ותגלחתן מצוה פשיטא מ"ד משום עבורי שער הוא ואפילו סך נשא קמ"ל דלא

9 Der Meister sagte: Drei müssen sich scheren und ihre Schur ist Gebot. Selbstverständlich!? – Man könnte glauben, da dies wegen der Entfernung des Haares erfolgt, sei auch das Bestreichen mit einem Enthaarungsmittel zulässig, so lehrt er uns, daß dem nicht so sei. –

י קתני וכולן שגילחו שלא בתער בשלמא גבי נזיר כתיב תער לא יעבור על ראשו וגבי לוים כתיב (במדבר ח, ז) והעבירו תער על כל בשרם אלא מצורע בתער מנלן

10 Er lehrt: wenn sie sich nicht mit einem Schermesser geschoren. Einleuchtend ist dies vom Nazir, denn es heißt: ein Schermesser soll nicht über sein Haupt gehen, ebenso heißt es auch von den Leviten:sie sollen ein Schermesser über ihren ganzen Leib gehen lassen, woher aber, daß es beim Aussätzigen mit einem Schermesser erfolgen muß?

יא וכ"ת תיתי מלוים מה לוים שכן טעונין תגלחת ואין תגלחתן אלא בתער אף אני אביא את המצורע שהוא טעון תגלחת ואין תגלחתו אלא בתער איכא למיפרך מה ללוים שכן טעונין תנופה בגופם תאמר במצורע דלא

11 Wolltest du sagen, dies sei von den Leviten zu entnehmen, wie bei den Leviten, die des Scherens benötigen, das Scheren nur mit einem Schermesser erfolgen muß, ebenso muß beim Aussätzigen, der des Scherens benötigt, das Scheren nur mit einem Schermesser erfolgen, so ist zu erwidern: wohl gilt dies von den Leviten, die auch des Schwingens des Körpersbenötigen, was aber beim Aussätzigen nicht der Fall ist.

יב אלא תיתי מנזיר מה לנזיר שכן קרבנו טעון לחם תאמר במצורע דלא אלא מחדא לא אתיא תיתי מתרויהון

12 Wollte man es vom Nazir entnehmen, [so ist zu erwidern:] wohl gilt dies vom Nazir, dessen Opfer der Brotebenötigt, was beim Aussätzigen nicht der Fall ist. – Vielmehr, wenn dies von einem nicht zu entnehmen ist, so entnehme man es von beiden.

יג מהי תיתי תיתי מלוים מה ללוים שכן טעונין תנופה בגופן נזיר יוכיח מה לנזיר שכן קרבנו טעון לחם לוים יוכיחו

13 Wenn man es von den Leviten entnimmt und erwidert: wohl gilt dies von den Leviten, die des Schwingens des Körpers benötigen, so beweist der Nazir [das Entgegengesetzte]; [erwidert man:] wohl gilt dies vom Nazir, dessen Opfer der Brote benötigt, so beweisen die Leviten [das Entgegengesetzte].

יד וחזר הדין לא ראי זה כראי זה ולא ראי זה כראי זה הצד השוה שבהם שהן טעונין תגלחת ותגלחתן בתער אף אני אביא את המצורע שהוא טעון תגלחת ותגלחתו בתער

14 Die Replikation wiederholt sich nun: die Eigenheit des einen gleicht nicht der Eigenheit des anderen und die Eigenheit des anderen gleicht nicht der Eigenheit des einen; das Gemeinsame bei ihnen ist, daß sie des Scherens benötigen, und das Scheren muß mit einem Schermesser erfolgen, somit muß auch heim Aussätzigen, der des Scherens benötigt, das Scheren mit einem Schermesser erfolgen.

טו א"ל רבא מברניש לרב אשי וליפרוך מה להצד השוה שבהן שכן

15 Raba aus Barniš sprach zu R. Aši: Es ist ja zu erwidern: das Gemeinsame bei ihnen ist,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel