Nedarim 4

Kapitel 4

א <big>גמ׳</big> כל כינויי נדרים כנדרים מאי שנא גבי נזיר דלא קתני להו לכולהו ומאי שנא גבי נדרים דקתני לכולהו

1 GEMARA. ALLE UMSCHREIBUNGEN VON GELÜBDEFORMELN GLEICHEN DEN GELÜBDEFORMELN. Weshalb werden bei [der Lehre vom] Nazirat nicht alle aufgezählt und bei [der Lehre von den] Gelübden alle aufgezählt? –

ב משום דנדר ושבועה כתיבי גבי הדדי תני תרתין וכיון דתני תרתין תני לכולהו

2 Gelübde und Eid werden in der Schrift nebeneinander behandelt, daher nennt er beide, und da er diese beiden nennt, nennt er auch alle übrigen. –

ג וליתני כינוי שבועות בתר נדרים איידי דתנא נדרים דמיתסר חפצא עליה תנא נמי חרמים דמיתסר חפצא עליה לאפוקי שבועה דקאסר נפשיה מן חפצא

3 Sollte er doch die Umschreibungen der Eidesformeln nach denen der Gelübdenennen!? – Da er Gelübde nennt, wodurch die Sache [der Person] verboten wird, nennt er [anschließend] Bannformeln, wodurch ebenfalls die Sache [der Person] verboten wird, während durch den Eid die Person der Sache verbotenwird. –

ד פתח בכינויין כל כנויי נדרים ומפרש ידות האומר לחבירו מודר אני ממך ותו ידות אינשי

4 Er beginnt mit den Umschreibungen: alle Umschreibungen von Gelübdeformeln, und zählt die Ansätzeauf: spricht jemand zu seinem Nächsten: ich sei dir abgelobt!? Und ferner: vergaß er denn die Ansätze!? –

ה איירי בהון וחסורי מיחסרא והכי קתני כל כינויי נדרים כנדרים וידות נדרים כנדרים

5 Er handelt von diesen, nur ist [unsere Mišna] lückenhaft und muß wie folgt lauten: alle Umschreibungen von Gelübdeformeln gleichen den Gelübdeformeln und Ansätze von Gelübdeformeln den Gelübdeformeln. –

ו וליפרוש כינויין ברישא

6 Sollte er doch die Umschreibungenzuerst aufzählen!? –

ז ההוא דסליק מיניה ההוא מפרש ברישא כדתנן במה מדליקין ובמה אין מדליקין אין מדליקין כו'

7 Womit er schließt, zählt er zuerst auf. So wird auch gelehrt: Was man als Brennstoffverwenden darf und was man als Brennstoff nicht verwenden darf. Man darf kein &c. brennen.

ח במה טומנין ובמה אין טומנין אין טומנין כו' במה אשה יוצאה ובמה אינה יוצאה לא תצא אשה

8 Worin man warmstellendarf und worin man nicht warmstellen darf. Man darf nicht warmstellen &c. Womit eine Frau ausgehen darfund womit sie nicht ausgehen darf. Eine Frau darf nicht ausgehen &c. –

ט וכל היכא דפתח לא מפרש ברישא והתנן יש נוחלין ומנחילין נוחלין ולא מנחילין ואלו נוחלין ומנחילין

9 Zählt er denn immer später auf, womit er beginnt, es wird ja gelehrt: manche [Verwandte] erben und vererben, [manche] erben und vererben nicht; folgende erben und vererben.

י יש מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן מותרות ליבמיהן ואסורות לבעליהן ואלו מותרות לבעליהן ואסורות ליבמיהן

10 Manche [Frauen] sind ihren Männern erlaubt und ihren Schwägern verboten, manche ihren Schwägern erlaubt und ihren Männern verboten; folgende sind ihren Männern erlaubt und ihren Schwägern verboten.

יא יש טעונות שמן ולבונה שמן ולא לבונה ואלו טעונות שמן ולבונה יש טעונות הגשה ואין טעונות תנופה תנופה ולא הגשה ואלו טעונות הגשה

11 Manche [Speisopfer] benötigen des Ölsund des Weihrauchs, [manche] des Öls und nicht des Weihrauchs; folgende benötigen des Öls und des Weihrauchs. Manche [Opfer] benötigen des Heranbringensund nicht des Schwingens, [manche] des Schwingens und nicht des Heranbringens; folgende benötigen des Heranbringens.

יב יש בכור לנחלה ואין בכור לכהן בכור לכהן ואין בכור לנחלה ואיזהו בכור לנחלה ואין בכור לכהן

12 Mancher ist Erstgeborener hinsichtlich der Erbschaftund nicht Erstgeborener hinsichtlich des [Lösegeldesan den] Priester, [mancher] ist Erstgeborener hinsichtlich des [Lösegeldes an den] Priester und nicht Erstgeborener hinsichtlich der Erbschaft; folgender ist Erstgeborener hinsichtlich der Erbschaft und nicht Erstgeborener hinsichtlich des [Lösegeldes an den] Priester. –

יג הלין משום דאוושו ליה מפרש ההוא דפתח ברישא

13 Diese zählt er deshalb zuerst auf, weil sie mehr sind. –

יד והא במה בהמה יוצאה ובמה אינה יוצאה דלא אוושא וקתני יוצא גמל

14 Bei [der Lehre], womit man ein Vieh austreibendarf und womit man es nicht austreiben darf, sind ja die [zuerst genannten Fälle] nicht mehr, dennoch lehrt er [zuerst:] man darf ein Kamel austreiben!? –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel