Pesachim 80

Kapitel 80

א מנקטא ליה אימיה בארבי:

1 behütete esseine Mutter in einem Kahne.

ב ההוא ארבא דחיטי דטבעא בחישתא שריא רבא לזבוני לנכרים

2 Einst versank in der Ḥištaein Kahn mit Weizen, und Raba erlaubte, [den Weizen] an Nichtjuden zu verkaufen.

ג איתיביה רבה בר ליואי לרבא בגד שאבד בו כלאים הרי זה לא ימכרנו לנכרי ולא יעשה בו מרדעת לחמור אבל עושין אותו תכריכין למת

3 Raba b.Levaj wandte gegen Raba ein: Wenn an einem Gewände Mischgewebe ist, so darf man es weder einem Nichtjuden verkaufen, noch daraus eine Eseldecke machen, wohl aber ein Totengewand.

ד לנכרי מאי טעמא לא לאו משום דהדר מזבין לישראל

4 Einem Nichtjuden darf man es wohl deshalb nicht verkaufen, weil er es wieder an einen Jisraéliten verkaufen könnte!?

ה הדר אמר רבא לזבינהו קבא קבא לישראל כי היכי דכליא קמי פיסחא

5 Hierauf entschied Raba, ihn an Jisraéliten kabweisezu verkaufen, damit er noch vor dem Pesaḥfeste aufgebraucht werde.

ו תנו רבנן אין מוללין את הקדירה בפסח והרוצה שימלול נותן את הקמח ואח"כ נותן את החומץ ויש אומרים אף נותן את החומץ ואח"כ נותן את הקמח

6 Die Rabbanan lehrten: Man darf am Pesaḥfeste keinen Speisetopf mit Mehlbrei umrühren; will man umrühren, so schütte man zuerst das Mehl hinein und nachher den Essig. Manche sagen, [auch] zuerst den Essig und nachher das Mehl. –

ז מאן י"א

7 Wer sind die Manchen?

ח א"ר חסדא רבי יהודה היא דתנן האילפס והקדירה שהעבירן מרותחין לא יתן לתוכן תבלין אבל נותן לתוך הקערה או לתוך התמחוי רבי יהודה אומר לכל הוא נותן חוץ מדבר שיש בו חומץ וציר

8 R. Ḥisda erwiderte: Es ist R. Jehuda, denn wir haben gelernt: Wenn maneine Kasserolle oder einen Topf siedend [vom Feuer] nimmt, so darf man darin kein Gewürztun, wohl aber darf man es in den Teller oder in die Schüssel tun; R. Jehuda sagt, man dürfe es in alles hineintun, nur nicht, worin Essig und Salz sich befindet. –

ט ונוקמה כר' יוסי (דתנן) ר' יוסי אומר שורן בחומץ וחומץ צומתן

9 Sollte er es doch R. Jose addizieren, denn es wird gelehrt, R. Jose sagt, man weiche siein Essig ein, und durch den Essig schrumpfen sie zusammen!? –

י כי אשמעינן ליה לרבי יוסי הני מילי דאיתיה בעיניה אבל על ידי תערובת לא

10 R. Jose ist dieser Ansicht nur in dem Falle, wenn [der Essig] separiert ist, nicht aber, wenn er beigemischt ist.

יא עולא אמר אחד זה ואחד זה אסור משום לך לך אמרינן נזירא סחור סחור לכרמא לא תקרב

11 U͑la sagte, es sei ob so oder so verboten, denn man pflegt zu sagen: Weiter, weiter, Naziräer, herum, herum, nähere dich dem Weinberge nicht.

יב רב פפי שרי ליה לבורדיקי דבי ריש גלותא לממחה קדירה בחסיסי אמר רבא איכא דשרי כי האי מילתא בדוכתא דשכיחי עבדי א"ד רבא גופא מחי לה קידרא בחסיסי:

12 R. Papi erlaubte den Köchen des Exilarchen, den Speisetopf mit Linsenmehl einzurühren. Raba sprach: Wer wird denn so etwas erlauben, wo Dienerschaft vorhandenist. Manche sagen, Raba selber habe den Speisetopf mit Linsenmehl eingerührt.

יג <big>מתני׳</big> אין נותנין קמח לתוך חרוסת או לתוך החרדל ואם נתן יאכל מיד ורבי מאיר אוסר

13 MAN DARF KEIN MEHL IN SAUERBREI ODER IN SENF TUN, HAT MAN HINEINGETAN, SO ESSE MAN IHN SOFORT; R. MEÍR VERBIETET DIES.

יד אין מבשלין את הפסח לא במשקין ולא במי פירות אבל סכין ומטבילין אותו בהן

14 MAN DARF DAS PESAḤOPFER NICHT IN FLÜSSIGKEITEN UND NICHT IN FRUCHTSAFT KOCHEN, WOHL ABER DARF MAN ES DAMIT [BEIM BRATEN] EINREIBEN ODER [BEIM ESSEN] DARIN EINTUNKEN.

טו מי תשמישו של נחתום ישפכו מפני שהן מחמיצין:

15 DAS VOM BÄCKER BENUTZTE WASSER MUSS FORTGEGOSSEN WERDEN, WEIL ES SÄUERT.

טז <big>גמ׳</big> אמר רב כהנא מחלוקת לתוך החרדל אבל לתוך חרוסת דברי הכל ישרף מיד

16 GEMARA. R. Kahana sagte: Der Streit besteht nur über den Senf, wenn aber [Mehl] in Sauerbrei, so ist er nach aller Ansicht sofort zu verbrennen.

יז ותניא נמי הכי אין נותנין קמח לתוך החרוסת ואם נתן ישרף מיד לתוך החרדל ר' מאיר אומר ישרף מיד וחכמים אומרים יאכל מיד אמר רב הונא בריה דרב יהודה אמר רב נחמן אמר שמואל הלכה כדברי חכמים א"ל רב נחמן בר יצחק לרב הונא בריה דרב יהודה

17 Ebenso wird gelehrt: Man darf kein Mehl in Sauerbrei tun, hat man hineingetan, so ist er sofort zu verbrennen; hat man [Mehl] in Senf getan, so ist er, wie R. Meír sagt, sofort zu verbrennen, und wie die Weisen sagen, sofort zu essen. R. Hona, Sohn des R. Jehuda, sagte im Namen R. Naḥmans im Namen Šemuéls: Die Halakha ist wie die Weisen. R. Naḥman b. Jiçḥaq sprach zu R. Hona, dem Sohne R. Jehudas:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel