Pesachim 82

Kapitel 82

א לוקה שתים מבושל לוקה שתים נא ומבושל לוקה שלש

1 erhält zweimal Geißelhiebe, wenn gekocht, so erhält er zweimal Geißelhiebe, wenn halbroh und gekocht, so erhält er dreimal Geißelhiebe.

ב אביי אמר אין לוקין על לאו שבכללות

2 Abajje aber sagt, wegen des allgemein Verbotenenerhalte man keine Geißelhiebe.

ג איכא דאמרי תרתי הוא דלא לקי חדא מיהת לקי

3 Manche sagen, er erhalte die Geißelhiebe nicht zweimal, wohl aber einmal, und

ד איכא דאמרי חדא נמי לא לקי דלא מייחד לאויה כלאו דחסימה

4 manche sagen, auch einmal nicht, weil dieses Verbotnicht so spezifiziert ist, wie das Verbot des Maulschließens.

ה רבא אמר אכל זג לוקה שתים חרצן לוקה שתים זג וחרצן לוקה שלש

5 Raba sagte [ferner]: Wenn [ein Naziräer] Schlauben [von Weintrauben] ißt, so erhält er zweimalGeißelhiebe, wenn Kerne, so erhält er zweimal Geißelhiebe, wenn Schlauben und Kerne, so erhält er dreimal Geißelhiebe.

ו אביי אמר אין לוקין על לאו שבכללות איכא דאמרי תרתי הוא דלא לקי חדא מיהת לקי איכא דאמרי חדא נמי לא לקי דלא מייחד לאויה כלאו דחסימה

6 Abajje aber sagt, wegen des allgemein Verbotenenerhalte man keine Geißelhiebe. Manche sagen, er erhalte die Geißelhiebe nicht zweimal, wohl aber einmal, und manche sagen, auch einmal nicht, weil dieses Verbot nicht so spezifiziert ist, wie das Verbot des Maulschließens.

ז ת"ר אכל כזית נא מבעוד יום פטור כזית נא משחשיכה חייב אכל כזית צלי מבעוד יום לא פסל עצמו מבני חבורה כזית צלי משחשיכה פסל עצמו מבני החבורה

7 Die Rabbanan lehrten: Hat jemand ein olivengroßes Stück [vom Pesaḥopfer] halbroh am [vorangehenden] Tage gegessen, so ist er frei, wenn nach Anbruch der Dunkelheit, so ist er schuldig. Hat jemand ein olivengroßes Stück gebraten am Tage gegessen, so ist er dadurch nicht für die Gesellschaftunzulässig, wenn ein olivengroßes nach Anbruch der Dunkelheit, so ist er für die Gesellschaft unzulässig.

ח תניא אידך יכול אכל כזית נא מבעוד יום יהא חייב ודין הוא ומה בשעה שישנו בקום אכול צלי ישנו בבל תאכל נא בשעה שאינו בקום אכול צלי אינו דין שישנו בבל תאכל נא

8 Ein Anderes lehrt: Man könnte glauben, wer am [vorangehenden] Tage ein olivengroßes Stück halbroh gegessen hat, sei schuldig, was auch durch einen Schluß zu folgern wäre: wenn man es zur Zeit, wo man es gebraten essen muß, halbroh nicht essen darf, um wieviel weniger darf man es zur Zeit, wo man es auch nicht gebraten zu essen braucht, halbroh essen.

ט או לא בשעה שאינו בקום אכול צלי ישנו בבל תאכל נא בשעה שישנו בקום אכול צלי אינו בבל תאכל נא

9 Oder anders: zur Zeit, wo man es nicht gebraten zu essen braucht, darf man es halbroh nicht essen, zur Zeit, wo man es gebraten essen muß, ist das Essen halbroh nicht verboten.

י ואל תתמה שהרי הותר מכללו אצל צלי

10 Dies braucht dich nicht zu wundern, denn es ist ja aus der Allgemeinheit heraus[abends] erlaubt worden.

יא תלמוד לומר (שמות יב, ט) אל תאכלו ממנו נא ובשל מבושל במים כי אם צלי אש שאין תלמוד לומר כי אם צלי אש ומה תלמוד לומר כי אם צלי אש לומר לך בשעה שישנו בקום אכול צלי ישנו בבל תאכל נא בשעה שאינו בקום אכול צלי אינו בבל תאכל נא

11 Daher heißt es: ihr sollt es nicht halbroh oder im Wasser gekocht essen, sondern am Feuer gebraten; es braucht ja nicht gesagt zu werden, daß es am Feuer gebraten seinmüsse, wozu heißt es dennoch: am Feuer gebraten? Dies besagt, daß man es nur zur Zeit, wo man es gebraten essen muß, halbroh nicht essen darf, und zur Zeit, wo man es gebraten nicht zu essen braucht, ist es halbroh nicht verboten.

יב רבי אומר אקרא אני בשל מה ת"ל מבושל שיכול אין לי אלא שבישלו משחשיכה בשלו מבעוד יום מנין תלמוד לומר בשל מבושל מכל מקום

12 Rabbi sagte: Es könnte ja heißen gekocht, wozu heißt es kochend, gekocht? Man könnte nämlich glauben, nur wenn man es nach Anbruch der Dunkelheit gekocht hat, woher, wenn man es am [vorangehenden] Tage gekocht hat? Es heißt: kochend, gekocht, zu jeder Zeit. –

יג והאי בשל מבושל אפקיה רבי לצלי קדר ולשאר משקין

13 Aber aus [den Worten] kochend, gekocht schließt ja Rabbi das Schmoren und das Kochen in anderen Flüssigkeitenaus!?

יד אם כן לימא קרא או בשל בשל או מבושל מבושל מאי בשל מבושל שמעת מינה תרתי

14 Der Schriftvers könnte ja lauten entweder kochen, kochen oder kochend, kochend, wenn es aber kochend, gekocht heißt, so ist beides zu entnehmen.

טו תנו רבנן אכל צלי מבעוד יום חייב וכזית נא משחשיכה חייב

15 Die Rabbanan lehrten: Hat jemand am [vorangehenden] Tage ein olivengroßes Stück gebraten gegessen, so ist er schuldig, wenn halbroh, nach Anbruch der Dunkelheit, so ist er schuldig. –

טז קתני צלי דומיא דנא מה נא בלאו אף צלי בלאו

16 Er lehrt vom Gebratenen gleichlautend wie vom Halbrohen: wie man wegen des Halbrohen ein Verbot übertritt, ebenso übertritt man auch wegen des Gebratenen ein Verbot;

יז בשלמא נא כתיב אל תאכלו ממנו נא אלא צלי מנלן

17 einleuchtend ist dies nun vom Halbrohen, denn es heißt: ihr sollt es nicht halbroh essen, woher dies aber vom Gebratenen!? –

יח דכתיב (שמות יב, ח) ואכלו את הבשר בלילה הזה בלילה אין ביום לא

18 Es heißt:sie sollen in dieser Nacht das Fleisch essen, nur nachts und nicht am Tage. –

יט האי לאו הבא מכלל עשה הוא וכל לאו הבא מכלל עשה עשה

19 Dies ist ja ein aus einem Gebote gefolgertes Verbot, und das aus einem Gebote gefolgerte Verbot gilt ja als Gebot!?

כ אמר רב חסדא הא מני

20 R. Ḥisda erwiderte: Hier ist

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel