Pesachim 84

Kapitel 84

א דסמידא בשר שמן דצפירתא דלא אפתח יין ישן עתיק עתיקי

1 aus Semmelmehl; fettes Fleisch, von einer Ziege, die noch nicht geworfen hat; alter Wein, sehr alt.

ב כל מילי דמעלי להאי קשה להאי ודקשה להאי מעלי להאי בר מזנגבילא רטיבא ופילפלי אריכתא ופת נקייה ובשר שמן ויין ישן דמעלי לכולי גופיה:

2 Alles, was für dieses zuträglich, ist für jenes abträglich, und was für dieses abträglich, ist für jenes zuträglich; ausgenommen feuchter Ingwer, langer Pfeffer, feines Brot, fettes Fleisch und alter Wein, die für den ganzen Körper zuträglich sind.

ג שכר המדי: דרמו ביה מי שערי:

3 MEDISCHER MET. Weil diesem Gerstensaft beigegeben wird.

ד וחומץ האדומי: דשדו ביה שערי

4 EDOMITISCIIER ESSIG. Weil darin Gerste hineingetan wird.

ה אמר רב נחמן (בר יצחק) בתחלה כשהיו מביאין נסכים מיהודה לא היה יינם של יהודה מחמיץ עד שנותנין לתוכן שעורין והיו קורין אותו חומץ סתם

5 R. Naḥman b.Jiçḥaq sagte: Früher, als noch [Wein für] Gußopfer von Judäa geholt wurde, wurde der judäische Wein nicht eher sauer, als bis man Gerste hineintat; diesen nannte man schlechthin Essig.

ו ועכשיו אין יינם של אדומיים מחמיץ עד שנותנין לתוכן שעורין וקורין אותו חומץ האדומי לקיים מה שנאמר (יחזקאל כו, ב) אמלאה החרבה אם מלאה זו חרבה זו ואם מלאה זו חרבה זו רב נחמן בר יצחק אמר מהכא (בראשית כה, כג) ולאם מלאם יאמץ

6 Jetzt aber wird der edomitische Wein nicht eher sauer, als bis man Gerste hineintut; diesen nennt man edomitischen Essig. Zur Bestätigung dessen, was [in der Schrift] gesagt wird:ich werde voll, sie verödet; ist diese voll, so verödet jene, ist jene voll, so verödet diese. R. Naḥman b. Jiçḥaq entnimmt dies aus folgendem: Ein Stamm wird dem anderen überlegen sein.

ז תניא אמר רבי יהודה ביהודה בראשונה הלוקח חומץ מעם הארץ אינו צריך לעשר מפני שחזקה אינו בא אלא מן התמד ועכשיו הלוקח חומץ מעם הארץ צריך לעשר שחזקתו אינו בא אלא מן היין

7 Es wird gelehrt: R. Jehuda sagte: Früher brauchte man, wenn man Essig von einem Manne aus dem gemeinen Volke kaufte, ihn nicht zu verzehnten, weil er sicher nur aus Lauerwein hergestellt wurde; jetzt aber muß man, wenn man Essig von einem Manne aus dem gemeinen Volke kauft, ihn verzehnten, weil er sicher nur aus Wein hergestellt wird. —

ח וסבר רבי יהודה תמד לאו בר עשורי הוא והא (תניא) המתמד ונתן מים במדה ומצא כדי מדתו פטור ורבי יהודה מחייב

8 R. Jehuda ist demnach der Ansicht, der Lauerwein sei nicht zu verzehnten, und [dem widersprechend] wird gelehrt, daß, wenn jemand Lauerwein bereitet, er, wenn er das Wasser nach Maß hineingetan und dasselbe Maß gefunden hat, [zehnt]frei und nach R. Jehuda [zehnt] pflichtig sei!? –

ט הכי קאמר לא נחשדו עמי הארץ על התמד אי בעית אימא נחשדו ולא קשיא הא בדרווקא הא בדפורצני:

9 Er meint es wie folgt: Leute aus dem gemeinen Volke sind hinsichtlich des Lauerweines nicht verdächtig. Wenn du aber willst, sage ich, sie seien wohl verdächtig, dennoch ist dies kein Widerspruch; eines gilt von [Lauerwein] aus Weinhefe, und eines gilt von solchem aus Traubenkernen.

י וזיתום המצרי וכו': מאי זיתום המצרי

10 ÄGYPTISCHES BIER &C. Woraus besteht das ägyptische Bier?

יא תנא רב יוסף תלתא שערי תלתא קורטמי ותלתא מלחא

11 R. Joseph lehrte, ein Drittel Gerste, ein Drittel Safflor und ein Drittel Salz.

יב רב פפא מפיק שערי ומעייל חיטי וסימניך סיסני

12 R. Papa läßt Gerste fort und nennt Weizen. Als Merkzeichen diene dir [das Wort] Sisani.

יג תרו להו וקלו להו וטחני להו ושתו להו מדיבחא ועד עצרתא דקמיט מרפי ליה ודרפי מקמיט ליה לחולה ולאשה עוברה סכנתא:

13 Dies wird eingeweicht, geröstet und gemahlen. Man trinkt es vom Pesaḥfeste bis zum Wochenfeste. Wer an Verstopfung leidet, bei dem wirkt es lösend, und wer an Durchfall leidet, bei dem wirkt es verhärtend; für einen Kranken und eine schwangere Frau ist es schädlich.

יד וזומן של צבעים וכו': הכא תרגימו מיא דחיורי דצבעי בהו לבא:

14 FÄRBERBRÜHE &C. Hier erklärten sie: Kleienwasser, womit man Lack färbt.

טו ועמילן של טבחים וכו': פת תבואה שלא הביאה שליש שמניחה על פי קדירה ושואבת הזוהמא:

15 TEIG DER KÖCHE &C. Ein Teig aus Getreide, das ein Drittel [der Reife] nicht erlangt hat, den man über den Topf legt, damit er den Schaum aufsauge.

טז וקולן של סופרים וכו': הכא תרגומא פרורא דאושכפי

16 SCHREIBERKLEISTER &C. Hier erklärten sie, Schusterleim;

יז רב שימי מחוזנאה אמר זה טיפולן של בנות עשירים שמשיירות אותו לבנות עניים

17 R. Šimi aus Maḥoza erklärte, eine Paste, die die Töchter der Reichen für die der Armenzurücklassen. –

יח איני והא תנא רבי חייא ארבעה מיני מדינה ושלשה מיני אומנות ואי אמרת טיפולן של בנות עשירים מאי מיני אומנות איכא

18 Dem ist ja aber nicht so, R. Ḥija lehrte ja, daß vierallgemeine [Genuß]mittel und drei [Gebrauchs]mittel für Handwerker seien; wieso ist dies ein [Gebrauchs]mittel für Handwerker, wenn du erklärst, eine Paste der Töchter der Reichen!? –

יט ואלא מאי פרורא דאושכפי אמאי קרי ליה האי קולן של סופרים קולן של רצענין מיבעיא ליה אמר רב אושעיא לעולם פרורא דאושכפי ומאי קרי ליה קולן של סופרים דסופרים נמי מדבקין בהו ניירותיהן:

19 Wenn etwa Schusterleim, so sollte es ja Schusterkleister und nicht Schreiberkleister heißen!? R. Oša͑ja erwiderte: Tatsächlich Schusterleim, nur nennt er es deshalb Schreiberkleister, weil auch Schreiber damit das Papier zusammenkleben.

כ רבי אליעזר אומר אף תכשיטי נשים וכו': תכשיטי נשים סלקא דעתך אלא אימא אף טיפולי נשים דאמר רב יהודה אמר רב בנות ישראל

20 R. ELIE͑ZER SAGT, AUCH DIE KOSMETICA DER FRAUEN. Wieso die Kosmeticader Frauen!? – Sage vielmehr, die Pasten der Frauen. R. Jehuda sagte nämlich im Namen Rabhs: Wenn die jisraélitischen Töchter

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel