Pesachim 85

Kapitel 85

א שהגיעו לפרקן ולא הגיעו לשנים בנות עניים טופלות אותן בסיד בנות עשירים טופלות אותן בסולת בנות מלכים בשמן המור שנא' (אסתר ב, יב) ששה חדשים בשמן המור

1 vorzeitig entwickeltsind, so bestreicht man sie, wenn sie arm sind, mit Kalk, wenn sie reich sind, mit feinem Mehl, und Fürstentöchter mit Myrrhenöl, wie es heißt:sechs Monate mit Myrrhenöl.

ב מאי שמן המור רב הונא בר ירמיה אומר סטכת רב ירמיה בר אבא אמר שמן זית שלא הביא שליש

2 Was ist Myrrhenöl? R. Honab. Jirmeja erwiderte: Stakte. R. Jirmejab. Abba erwiderte: öl aus Oliven, die noch kein Drittel [der Reife] erlangt haben.

ג תניא ר' יהודה אומר אנפיקנין שמן זית שלא הביא שליש ולמה סכין אותו מפני שמשיר את השיער ומעדן את הבשר:

3 Es wird gelehrt: R. Jehuda sagte: Omphakinonist ein Öl aus Oliven, die noch kein Drittel der Reife erlangt haben. – Weshalb schmiert man sich damit? – Weil es das Haar entfernt und die Haut geschmeidig macht.

ד זה הכלל כל שהוא ממין דגן: תניא א"ר יהושע וכי מאחר ששנינו כל שהוא מין דגן הרי זה עובר בפסח למה מנו חכמים את אלו כדי שיהא רגיל בהן ובשמותיהן

4 DIE REGEL IST: ALLES, WAS AUS EINER GETREIDEART [HERGESTELLT] WIRD. Es wird gelehrt: R. Jehošua͑ sagte: Wozu zählten die Weisen alle diese Dinge besonders auf, wo wir doch gelernt haben, alles, was aus einer Getreideart [hergestellt] wird, unterliege am Pesaḥfeste dem Verbote? Damit man in diesen und in ihren Namen kundig sei.

ה כי הא דההוא בר מערבא איקלע לבבל הוה בישרא בהדיה אמר להו קריבו לי מתכילתא שמע דקאמרי קריבו ליה כותח כיון דשמע כותח פירש:

5 So kam einst jemand aus dem Westen nach Babylonien und hatte Fleisch bei sich. Als er bat, ihm etwas zum Essen zu reichen, hörte er, wie jene sagten: Reicht ihm Kuttaḥ [Quarkbrei]. Als er aber [das Wort] Kuttaḥ hörte, nahm er Abstand.

ו הרי אלו באזהרה:

6 DIESE UNTERLIEGEN DER VERWARNUNG.

ז מאן תנא דחמץ דגן גמור ע"י תערובות ונוקשה בעיניה בלאו

7 Wer ist der Autor, welcher lehrt, daß absolutes Gesäuertes aus Getreide auch beigemischtund entwestessepariert mit einem Verbote belegt sei?

ח אמר רב יהודה אמר רב ר"מ היא דתניא שיאור ישרף ונותנו לכלבו והאוכלו בארבעים

8 R. Jehuda erwiderte im Namen Rabhs: Es ist R. Meír, denn es wird gelehrt: Gärender Teigist zu verbrennen, man gebe ihn seinem Hunde; wer ihn ißt, erhält die vierzig [Geißelhiebe].

ט הא גופא קשיא אמרת שיאור ישרף אלמא אסור בהנאה והדר תני ונותנו לפני כלבו אלמא מותר בהנאה

9 Dies widerspricht sich ja selbst: zuerst heißt es, gärender Teig sei zu verbrennen, demnach ist die Nutznießung verboten, und darauf heißt es, daß man ihn seinem Hunde gebe, wonach die Nutznießung erlaubt ist!?

י הכי קאמר שיאור ישרף דר"מ לר' מאיר דר' יהודה לר' יהודה ונותנו לפני כלבו דר' מאיר לר' יהודה

10 Vielmehr meint er es wie folgt: gärender Teig ist zu verbrennen, nämlich der des R. Meírnach R. Meír, und der des R. Jehuda nach R. Jehuda; man gebe ihn seinem Hunde, nämlich den des R. Meír nach R. Jehuda.

יא והאוכלו בארבעים אתאן לר' מאיר

11 Wer ihn ißt, erhält die vierzig [Geißelhiebe], dies nach R. Meír.

יב שמעינן ליה לרבי מאיר נוקשה בעיניה בלאו וכל שכן חמץ דגן גמור על ידי תערובת

12 Hieraus, daß nach R. Meír das separierte entweste Gesäuerte mit einem Verbote belegt ist, und um so mehr das beigemischte absolute Gesäuerte aus Getreide.

יג רב נחמן אמר ר"א היא דתניא על חמץ דגן גמור ענוש כרת על עירובו בלאו דברי ר' אליעזר וחכמים אומרים על חמץ דגן גמור ענוש כרת על עירובו בלא כלום ושמעינן ליה לר' אליעזר דאמר חמץ דגן גמור על ידי תערובת בלאו וכל שכן נוקשה בעיניה

13 R. Naḥman erwiderte: Es ist R. Elie͑zer, denn es wird gelehrt: Absolutes Gesäuertes aus Getreide ist mit der Ausrottung belegt, das beigemischte mit einem Verbote — so R. Elie͑zer; die Weisen sagen, absolutes Gesäuertes sei mit der Ausrottung belegt und beigemischtes mit nichts. Wenn R. Elie͑zer der Ansicht ist, beigemischtes absolutes Gesäuertes sei mit einem Verbote belegt, so gilt dasselbe von entwestem separiert. —

יד ורב נחמן מ"ט לא אמר כרב יהודה

14 Weshalb sagt R. Naḥman nicht wie R. Jehuda? —

טו אמר לך דילמא עד כאן לא קאמר ר"מ התם אלא נוקשה בעיניה אבל חמץ דגן גמור על ידי תערובת לא

15 Er kann dir erwidern: vielleicht ist R. Meír dieser Ansicht nur bei entwestem Gesäuerten separiert, nicht aber bei beigemischtem absolutem Gesäuerten aus Getreide. –

טז ורב יהודה מ"ט לא אמר כרב נחמן

16 Weshalb sagt R. Jehuda nicht wie R. Naḥman? –

יז אמר לך עד כאן לא קאמר ר"א התם אלא חמץ דגן גמור ע"י תערובת אבל נוקשה בעיניה לא אמר

17 Er kann dir erwidern: vielleicht ist R. Elie͑zer dieser Ansicht nur bei beigemischtem absolutem Gesäuerten aus Getreide, nicht aber bei entwestem separiert.

יח תניא כוותיה דרב יהודה (שמות יב, כ) כל מחמצת לא תאכלו לרבות כותח הבבלי ושכר המדי וחומץ האדומי וזיתום המצרי יכול יהא ענוש כרת ת"ל (שמות יב, טו) כי כל אוכל חמץ ונכרתה על חמץ דגן גמור ענוש כרת ועל עירובו בלאו

18 Übereinstimmend mit R. Jehuda wird gelehrt: Ihr dürft nicht Gesäuertes essen, dies schließt babylonischen Quark, modischen Met, edomitischen Essig und ägyptisches Bier ein. Man könnte glauben, diese seien auch mit der Ausrottung belegt, so heißt es:denn jeder, der Gesäuertes ißt, soll ausgerottet werden, nur das separierte absolute Gesäuerte aus Getreide ist mit der Ausrottung belegt, das beigemischte aber nur mit einem Verbote.

יט מאן שמעת ליה דאמר על עירובו בלאו ר"א היא ואילו נוקשה בעיניה לא קאמר ש"מ נוקשה לר"א לית ליה

19 Derjenige, welcher sagt, das beigemischte mit einem Verbote, ist ja R. Elie͑zer, und vom entwesten separiert lehrt er es nicht. Schließe hieraus, daß dies nach R. Elie͑zer vom entwesten nicht gilt. —

כ ור"א עירובו בלאו מנא ליה דכתיב כל מחמצת לא תאכלו

20 R. Elie͑zer entnimmt also das Verbot des beigemischten aus dem Verse: ihr dürft nichts Gesäuertes essen,

כא אי הכי כרת נמי לחייב דהא כתיב כי כל אוכל מחמצת ונכרתה

21 somit sollte dies auch mit der Ausrottung belegt sein, denn es heißt: denn jeder, der Gesäuertes ißt, soll ausgerottet werden!? –

כב ההוא מיבעי ליה לכדתניא (מחמצת) אין לי אלא שנתחמץ מאליו מחמת ד"א מניין ת"ל כל מחמצת ונכרתה

22 Dies ist wegen der folgenden Lehre nötig: Gesäuertes, ich weiß dies nur von dem Falle, wenn es von selbst gesauert hat, woher dies von dem Falle, wenn durch etwas anderes? Es heißt: nichts Gesäuertes &c. soll ausgerottet werden. —

כג אי הכי דלאו נמי להכי הוא דאתא

23 Demnach könnte ja auch der wegen des Verbotes [angezogene Schriftvers] darauf hinweisen!? –

כד אלא טעמא דר"א מכל

24 R. Elie͑zer folgert dies vielmehr aus [dem Worte] nichts. —

כה התם נמי הכתיב כל ההוא מיבעי ליה לרבות את הנשים

25 Auch bei der Ausrottung heißt es ja nichts!? — Da schließt es die Frauen ein. —

כו נשים מדרב יהודה אמר רב נפקא דאמר רב יהודה אמר רב וכן תנא דבי ר' ישמעאל אמר קרא (במדבר ה, ו) איש או אשה כי יעשו מכל חטאת האדם השוה הכתוב איש לאשה לכל עונשין שבתורה

26 Hinsichtlich der Frauen ist es ja aber aus einer Lehre R. Jehudas im Namen Rabhs zu entnehmen!? R. Jehuda lehrte nämlich im Namen Rabhs, und ebenso wurde es in der Schule R. Jišma͑éls gelehrt: Die Schrift sagt: wenn ein Mann oder ein Weib irgend eine Sünde der Menschen begeht; die Schrift hat damit die Frau hinsichtlich aller Strafgesetze der Tora dem Manne gleichgestellt. —

כז איצטריך

27 Es ist dennoch nötig;

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel