Sanhedrin 175

Kapitel 175

א לפריחה בבגדים שהיא טהורה

1 daß der Aussatz rein ist, wenn er das Gewand vollständig bedeckt?

ב נאמרה קרחת וגבחת באדם ונאמרה קרחת וגבחת בבגדים מה להלן פרח בכולו טהור אף כאן פרח בכולו טהור

2 Beim [Aussatze eines] Menschen heißt es Hinterseite und Vorderseite und beim [Aussatze von] Gewändern heißt es Hinterseite und Vorderseite, wie nun jener rein ist, wenn der Aussatz ihn vollständig bedeckt, ebenso sind auch diese rein, wenn der Aussatz sie vollständig bedeckt.

ג דברי אלו הערכין והחרמים והקדישות הערכין בפלוגתא דר"מ ורבנן דתנן המעריך פחות מבן חדש ר"מ אומר נותן דמיו וחכמים אומרים לא אמר כלום

3 « Dinge, das sind Schätzgelübde, Gebanntes und Weihungen.» Über das Schätzgelübde besteht ein Streit zwischen R. Meír und den Rabbanan, denn es wird gelehrt: Wer den Wert [eines Kindes] unter einem Monat gelobt, muß, wie R. Meír sagt, seinen Geldwert geben; die Weisen sagen, er habe nichts gesagt.

ד החרמים בפלוגתא דרבי יהודה בן בתירה ורבנן דתנן ר' יהודה בן בתירה אומר סתם חרמים לבדק הבית שנאמר (ויקרא כז, כח) כל חרם קדש קדשים הוא לה'

4 Über das Gebannte besteht ein Streit zwischen R. Jehuda b. Bethera und den Rabbanan, denn es wird gelehrt: R. Jehuda b. Bethera sagte, Gebanntes ohne nähere Bestimmung gehört dem Tempelreparaturfonds, denn es heißt: alles Gebannte ist hochheilig für den Herrn;

ה וחכמים אומרים סתם חרמים לכהן שנאמר (ויקרא כז, כא) כשדה החרם לכהן תהיה אחוזתו אם כן מה תלמוד לומר קדש קדשים הוא לה' שחל על קדשי קדשים ועל קדשים קלים

5 die Weisen sagen, Gebanntes ohne nähere Bestimmung gehöre dem Priester, denn es heißt: wie ein dem Banne verfallenes Feld, das Eigentumsrecht fällt dem Priester zu. Wieso heißt es demnach: hochheilig für den Herrn!? Daß es sich auf Hochheiliges und auf Minderheiliges erstreckt.

ו הקדשות בפלוגתא דרבי אליעזר בן יעקב ורבנן דתניא ר' אליעזר בן יעקב אומר אפילו צינורא של הקדש צריכה עשרה בני אדם לפדותה

6 Über Weihungen besteht ein Streit zwischen R. Elie͑zer b. Ja͑qob und den Rabbanan, denn es wird gelehrt: R. Elie͑zer b. Ja͑qob sagt, selbst bei der Auslösung eines Häkchens des Heiligtums seien zehn Personen erforderlich.

ז ריבות זה השקאת סוטה ועריפת העגלה וטהרת מצורע השקאת סוטה בפלוגתא דרבי אליעזר ור' יהושע דתנן המקנא לאשתו ר"א אומר מקנא על פי שנים ומשקה על פי עד אחד או על פי עצמו

7 « Streitigkeiten, das sind das Trinkenlassen der Ehebruchsverdächtigten, das Genickbrechen des Kalbes und die Reinigung des Aussätzigen.» Über das Trinkenlassen der Ehebruchsverdächtigten besteht ein Streit zwischen R. Elie͑zer und R. Jehošua͑, denn wir haben gelernt: Wenn jemand seine Frau verwarnt, so verwarne er sie, wie R. Elie͑zer sagt, vor zwei [Zeugen] und lasse sie trinken auf Grund eines Zeugen oder eigener Wahrnehmung.

ח ר' יהושע אומר מקנא על פי שנים ומשקה על פי שנים

8 R. Jehošua͑ sagt, er verwarne sie vor zwei [Zeugen] und lasse sie trinken auf Grund zweier Zeugen.

ט עריפת עגלה בפלוגתא דרבי אליעזר ורבי עקיבא דתנן מאין היו מודדין רבי אליעזר אומר מטיבורו ר' עקיבא אומר מחוטמו ר' אליעזר בן יעקב אומר ממקום שנעשה חלל מצוארו

9 Über das Genickbrechen des Kalbes besteht ein Streit zwischen R. Elie͑zer und R. A͑qiba, denn wir haben gelernt: Von wo aus mißt man? R. Elie͑zer sagt, von seinem Nabel; R. A͑qiba sagt, von seiner Nase, R. Elie͑zer b. Ja͑qob sagt, von der Stelle, an der es erschlagen worden ist, von seinem Halse.

י טהרת מצורע בפלוגתא דר' שמעון ורבנן דתנן אין לו בהן יד בהן רגל אוזן ימנית אין לו טהרה עולמית ר' אליעזר אומר נותן לו על מקומו ויוצא רבי שמעון אומר נותן על של שמאל ויוצא

10 Über die Reinigung des Aussätzigen besteht ein Streit zwischen R. Šimo͑n und den Rabbanan, denn wir haben gelernt: Hat er keinen Daumen, keinen großen Zeh und kein rechtes Ohr, so kann er niemals rein werden; R. Elie͑zer sagt, trage ihm [das Blut] auf die betreffende Stelle auf, und der Pflicht ist Genüge getan. R. Šimo͑n sagt, er trage es auf die Linke auf, und der Pflicht ist Genüge getan.

יא בשעריך זה לקט שכחה פיאה לקט דתנן שני שבלין לקט שלשה אינן לקט שכחה שני עומרין שכחה שלשה אינן שכחה

11 « In deinen Toren, das ist [das Gesetz von] der Nachlese, dem Vergessenen und dem Eckenlasse.» Von der Nachlese haben wir gelernt: Zwei Ähren sind Nachlese, drei sind keine Nachlese. Vom Vergessenen: zwei Garben sind Vergessenes, drei sind kein Vergessenes.

יב ועל כולן ב"ש אומרים שלש לעני וארבע לבעל הבית

12 Von allem aber sagt die Schule Šammajs, drei gehören dem Armen, vier gehören dem Hausherrn.

יג פיאה בפלוגתא דר' ישמעאל ורבנן דתנן מצות פיאה להפריש מן הקמה לא הפריש מן הקמה יפריש מן העומרין לא הפריש מן העומרין יפריש מן הכרי עד שלא מירחו מירחו מעשר ונותן לו

13 Über den Eckenlaß besteht ein Streit zwischen R. Jišma͑él und den Rabbanan, denn es wird gelehrt: Es ist Gebot, den Eckenlaß von den Halmen abzusondern; hat man ihn nicht von den Halmen abgesondert, so sondere man ihn von den Garben ab; hat man ihn nicht von den Garben abgesondert, so sondere man ihn vom Getreidehaufen ab, bevor man ihn geworfelt hat; hat man ihn bereits geworfelt, so sondere man auch den Zehnten ab und gebe ihn ihm.

יד משום רבי ישמעאל אמרו אף מפריש מן העיסה:

14 Im Namen R. Jišma͑éls sagten sie, man sondere ihn sogar vom Teige ab.

טו ג' בתי דינין וכו': אמר רב כהנא הוא אומר מפי השמועה והן אומרין מפי השמועה אינו נהרג

15 DREI GERICHTE &C. R. Kahana sagte: Wenn er sich auf eine Überlieferung beruft und sie sich auf eine Überlieferung berufen, so wird er nicht hingerichtet;

טז הוא אומר כך הוא בעיני והן אומרין כך הוא בעינינו אינו נהרג וכל שכן הוא אומר מפי השמועה והן אומרין כך הוא בעינינו אינו נהרג עד שיאמר כך הוא בעיני והן אומרים מפי השמועה תדע שהרי לא הרגו את עקביא בן מהללאל

16 wenn er sagt, dies sei seine Ansicht und sie sagen, dies sei ihre Ansicht, so wird er ebenfalls nicht hingerichtet, und um so weniger, wenn er sich auf eine Überlieferung beruft, und sie sagen, dies sei ihre Ansicht; er wird nur dann hingerichtet, wenn er sagt, dies sei seine Ansicht und sie sich auf eine Überlieferung berufen. Dies ist auch daraus zu ersehen, daß sie A͑qabja, den Sohn Mahalaléls, nicht hingerichtet haben.

יז ור' אלעזר אומר אפילו הוא אומר מפי השמועה והן אומרין כך הוא בעינינו נהרג כדי שלא ירבו מחלוקות בישראל ואם תאמר מפני מה לא הרגו את עקביא בן מהללאל מפני שלא הורה הלכה למעשה

17 R. Elea͑zar aber sagt, selbst wenn er sich auf eine Überlieferung beruft, und sie sagen, dies sei ihre Ansicht, werde er ebenfalls hingerichtet, damit sich keine Streitigkeiten in Jisraél mehren. Wenn man aber einwendet, weshalb sie A͑qabja, den Sohn Mahalaléls, nicht hingerichtet haben, so hat er keine Entscheidung für die Praxis getroffen. –

יח תנן כך דרשתי וכך דרשו חבירי כך למדתי וכך למדו חבירי מאי לאו דהוא אמר מפי השמועה והם אומרין כך הוא בעינינו לא הוא אומר כך הוא בעיני והם אומרים מפי השמועה

18 Wir haben gelernt: So erkläre ich es, und so erklären es meine Kollegen; so lehre ich, und so lehren meine Kollegen. Doch wohl, [auch] wenn er sich auf eine Überlieferung beruft, und sie sagen, dies sei ihre Ansicht!? – Nein, [nur] wenn er sagt, dies sei seine Ansicht und sie sich auf eine Überlieferung berufen. –

יט ת"ש דאמר רבי יאשיה שלשה דברים סח לי זעירא מאנשי ירושלים בעל שמחל על קינויו קינויו מחול

19 Komm und höre: R. Jošija sagte: Drei Dinge sagte mir Zee͑ra im Namen der Leute von Jerušalem: wenn der Ehemann die Verwarnung zurücknimmt, so ist die Verwarnung aufgehoben;

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel