Sanhedrin 60

Kapitel 60

א ודכולי עלמא כרבנן דפליגי עליה דרבי יהושע בן קרחה והכא באקושי הגדה לראיה קא מיפלגי מר סבר מקשינן הגדה לראיה ומר סבר לא מקשינן
1 beide sind der Ansicht der Rabbanan, die gegen R. Jehošua͑ b. Qorḥa streiten, und ihr Streit besteht darin, ob die Aussage mit dem Sehen zu vergleichen ist; einer ist der Ansicht, man vergleiche die Aussage mit dem Sehen, und einer ist der Ansicht, man vergleiche sie nicht.
ב רבי שמעון בן אליקים הוה משתקיד עליה דר' יוסי ברבי חנינא למסמכיה ולא קא מיסתייע מילתא יומא חד הוה יתיב קמיה דר' יוחנן
2 R. Šimo͑n b. Eljaqim war bestrebt, R. Jose b. R. Ḥanina zu ordinieren und es gelang ihm nicht. Eines Tages saßen sie vor R. Joḥanan,
ג אמר להו מי איכא דידע הלכה כרבי יהושע בן קרחה או לא א"ל רבי שמעון בן אליקים דין ידע אמר ליה לימא איזו אמר ליה ליסמכיה מר ברישא סמכיה
3 und dieser fragte sie: Weiß jemand, ob die Halakha wie R. Jehošua͑ b. Qorḥa sei oder nicht? R. Šimo͑n b. Eljaqim erwiderte: Dieser weiß es. Da sprach jener: So mag er es sagen. Er erwiderte: Möge der Meister ihn zuerst ordinieren. Hierauf ordinierte er ihn.
ד אמר ליה בני אמור לי כיצד שמעת א"ל כך שמעתי שמודה ר' יהושע בן קרחה לרבי נתן
4 Alsdann sprach er zu ihm: Mein Sohn, sag mir, was du darüber gehört hast. Dieser erwiderte: Ich hörte folgendes: R. Jehošua͑ b. Qorḥa pflichtet R. Nathan bei.
ה אמר לזה הוצרכתי השתא ומה עיקר ראיה בהדי הדדי אמר ר' יהושע בן קרחה לא בעינן הגדה מיבעיא
5 Jener sprach: Brauchte ich etwa dies [zu erfahren]? Wenn nach R. Jehošua͑ b. Qorḥa sogar das Sehen zu gleicher Zeit nicht erforderlich ist, um wieviel weniger die Aussage.
ו א"ל הואיל ועלית לא תרד אמר ר' זירא שמע מינה גברא רבה כיון דסמיך סמיך
6 Aber, sprach er weiter, da du schon heraufgestiegen bist, so sollst du nicht zurück hinunter. R. Zera sagte: Hieraus zu entnehmen, daß, wenn ein bedeutender Mann ordiniert worden ist, es dabei bleibe.
ז א"ר חייא בר אבין אמר רב הלכה כר' יהושע בן קרחה בין בקרקעות בין במטלטלין
7 R. Ḥija b. Abin sagte im Namen Rabhs: Die Halakha ist wie R. Jehošua͑ b. Qorḥa, sowohl bei beweglichen Sachen als auch bei Grundstücken.
ח עולא אמר הלכה כרבי יהושע בן קרחה בקרקעות אבל לא במטלטלין
8 U͑la sagte: Die Halakha ist wie R. Jehošua͑ b. Qorḥa bei Grundstücken, nicht aber bei beweglichen Sachen.
ט א"ל אביי הלכה מכלל דפליגי והאמר ר' אבא א"ר הונא אמר רב מודים חכמים לרבי יהושע בן קרחה בעדות קרקע
9 Abajje sprach zu ihm: So die Halakha, demnach streitet jemand gegen ihn, dagegen sagte ja R. Abba im Namen R. Honas im Namen Rabhs, daß die Weisen R. Jehošua͑ b. Qorḥa hinsichtlich der Zeugenaussage bei Grundstücken beipflichten.
י ותני רב אידי בר אבין בנזיקין דבי קרנא מודין חכמים לרבי יהושע בן קרחה בעדות בכור ובעדות קרקע ובעדות חזקה וכן שבבן ושבבת
10 Ferner lehrte R. Idi b. Abin im Traktate ‘von den Schäden’ der Schule Qarnas, daß die Weisen R. Jehošua͑ b. Qorḥa beipflichten hinsichtlich der Zeugenaussage bei einem Erstgeborenen, hinsichtlich der Zeugenaussage über Grundstücke und hinsichtlich der Zeugenaussage über die Ersitzung, und ebenso einen Sohn oder eine Tochter betreffend!? –
יא גברא אגברא קא רמית מר סבר פליגי ומר סבר לא פליגי
11 Du weisest auf einen Widerspruch zwischen zwei Personen hin; einer ist der Ansicht, sie streiten gegen ihn, und einer ist der Ansicht, sie streiten gegen ihn nicht. –
יב מאי וכן שבבן ושבבת אילימא אחד אומר אחת בגבה ואחד אומר אחת בכריסה האי חצי דבר וחצי עדות הוא
12 Was heißt: ebenso einen Sohn und eine Tochter betreffend: wollte man sagen, wenn einer das Vorhandensein eines [Haares] auf der Rückenseite und einer das Vorhandensein eines [Haares] auf der Bauchseite bekundet, so ist dies ja eine halbe Sache und ein halbes Zeugnis!? –
יג אלא אחד אומר שתים בגבה ואחד אומר שתים בכריסה
13 Vielmehr, wenn einer das Vorhandensein von zwei [Haaren] auf der Rückenseite und einer das Vorhandensein von zwei [Haaren] auf der Bauchseite bekundet.
יד אמר רב יוסף אנא אמינא משמיה דעולא הלכה כרבי יהושע בן קרחה בין בקרקעות בין במטלטלין ורבנן דאתו ממחוזא אמרי אמר ר' זירא משמיה דרב בקרקעות אין אבל לא במטלטלין
14 R. Joseph sagte: Ich sage im Namen U͑las, die Halakha sei wie R. Jehošua͑ b. Qorḥa, sowohl bei beweglichen Sachen als auch bei Grundstücken; die Rabbanan aber, die aus Maḥoza kamen, sagen, R. Zera sagte im Namen Rabhs, nur bei Grundstücken, nicht aber bei beweglichen Sachen.
טו רב לטעמיה דאמר רב הודאה אחר הודאה הודאה אחר הלואה מצטרפי
15 Rabh vertritt hierbei seine Ansicht, denn Rabh sagte, handelt es sich um ein Geständnis nach einem Geständnisse oder um ein Geständnis nach einem Leihen, so werden sie vereinigt,
טז הלואה אחר הלואה הלואה אחר הודאה לא מצטרפי
16 wenn aber um ein Leihen nach einem Leihen oder um ein Leihen nach einem Geständnisse, so werden sie nicht vereinigt.
יז אשכחיה רב נחמן בר יצחק לרב הונא בריה דרב יהושע א"ל מאי שנא הלואה אחר הלואה דלא דמנה דקא חזי האי לא קא חזי האי הודאה אחר הודאה נמי אמנה דקא מודה קמי האי לא מודי קמי האי
17 R. Naḥman b. Jiçḥaq traf R. Hona, den Sohn des R. Jehošua͑, und er sprach zu ihm: Bei einem Leihen nach einem Leihen werden sie wohl deshalb nicht vereinigt, weil die Mine, die der eine sah, der andere nicht sah, ebenso verhält es sich ja beim Geständnisse nach einem Geständnisse: die Mine, die er vor dem einen eingestanden hat, hat er nicht vor dem anderen eingestanden!? –
יח דא"ל להאי בתרא בהאי מנה דאודיי ליה קמך אודיי ליה נמי קמי פלוני
18 Wenn er zum anderen gesagt hat: die Mine, die ich ihm vor dir eingestehe, habe ich ihm auch vor jenem eingestanden. –
יט אכתי בתרא ידע קמא לא ידע
19 Aber immerhin weiß dies ja nur der andere, nicht aber der erste!? –
כ דהדר אזיל א"ל לקמא האי מנה דאודיי ליה קמך אודיי ליה נמי קמי פלוני א"ל תנוח דעתך שהתנחת את דעתי
20 Wenn er darauf zum ersten hingegangen ist und zu ihm gesagt hat: die Mine, die ich ihm vor dir eingestanden habe, habe ich ihm auch vor jenem eingestanden. Hierauf erwiderte er ihm: Mögest du Befriedigung finden, wie du mir Befriedigung verschafft hast.
כא א"ל מאי ניחותא דרבא ואיתימא רב ששת שדא בה נרגא לאו היינו הודאה אחר הלואה
21 Jener sprach: Wieso Befriedigung, Raba, nach anderen R. Šešeth, trieb da ja eine Keule hinein: dies ist ja dasselbe, was ein Geständnis nach einem Leihen!?
כב אמר ליה היינו דשמיע לי עלייכו דרמיתו דיקלי וזקפיתו להו
22 Dieser erwiderte: Das ist es, was ich von euch gehört habe: ihr reißt die Dattelpalme nieder und richtet sie wieder auf.
כג נהרדעי אמרי בין הודאה אחר הודאה בין הודאה אחר הלואה בין הלואה אחר הלואה בין הלואה אחר הודאה מצטרפות כמאן כר' יהושע בן קרחה
23 Die Nehardee͑nser sagten: Sie werden immer vereinigt, einerlei ob bei einem Geständnisse nach einem Geständnisse, oder einem Geständnisse nach einem Leihen, oder einem Leihen nach einem Leihen, oder einem Leihen nach einem Geständnisse; also nach R. Jehošua͑ b. Qorḥa.
כד אמר רב יהודה עדות המכחשת זו את זו בבדיקות כשרה בדיני ממונות
24 R. Jehuda sagte: Wenn die Zeugenaussagen einander bei den Untersuchungen widersprechen, so sind sie bei Geldsachen zulässig.
כה אמר רבא מסתברא מילתיה דרב יהודה באחד אומר בארנקי שחורה ואחד אומר בארנקי לבנה אבל אחד אומר מנה שחור ואחד אומר מנה לבן אין מצטרפין
25 Raba sagte: Es ist anzunehmen, daß sich die Lehre R. Jehudas auf den Fall bezieht, wenn einer sagt, es war ein schwarzer Geldbeutel und einer sagt, es war ein weißer Geldbeutel; wenn aber einer sagt, es war eine schwarze Mine, und einer sagt, es war eine weiße Mine, so werden sie nicht vereinigt. –
כו וארנקי שחורה בדיני נפשות לא והאמר רב חסדא אחד אומר בסייף הרגו ואחד אומר בארירן הרגו אין זה נכון אחד אומר כליו שחורים ואחד אומר כליו לבנים הרי זה נכון
26 Werden sie denn bei einem Widerspruche inbetreff des Geldbeutels bei Todesstrafsachen nicht vereinigt, R. Ḥisda sagte ja, daß, wenn einer bekundet, er habe ihn mit einem Schwerte getötet, und einer bekundet, er habe ihn mit einem Dolche getötet, [das Zeugnis] nicht zuverlässig sei, wenn aber einer bekundet, seine Kleider seien schwarz gewesen, und einer bekundet, seine Kleider seien weiß gewesen, [das Zeugnis] zuverlässig sei!? –
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel