Sanhedrin 79

Kapitel 79

א מתני׳ <big>היו</big> בודקין אותן בשבע חקירות באיזו שבוע באיזו שנה באיזו חודש בכמה בחדש באיזה יום באיזה שעה באיזה מקום ר' יוסי אומר באיזה יום באיזה שעה באיזה מקום

1 MAN PRÜFTE SIE DURCH EINE SIEBENFACHE AUSFORSCHUNG: IN WELCHEM SEPTENNIUM, IN WELCHEM JAHRE, IN WELCHEM MONAT, AM WIEVIELTEN DES MONATS, AN WELCHEM [WOCHEN]TAGE, IN WELCHER STUNDE UND AN WELCHEM ORTE. R. JOSE SAGT: AN WELCHEM WOCHENTAGE, IN WELCHER STUNDE, AN WELCHEM ORTE,

ב מכירין אתם אותו התרתם בו העובד ע"ז את מי עבד ובמה עבד

2 KENNT IHR IHN, UND: HABT IHR IHN GEWARNT. TRIEB ER GÖTZENDIENST, [SO FRAGTE MAN AUCH:] WEN VEREHRTE ER UND AUF WELCHE WEISE.

ג כל המרבה בבדיקות הרי זה משובח מעשה ובדק בן זכאי בעוקצי תאנים

3 JE MEHR MAN SIE PRÜFT, DESTO LOBENS WERTER IST ES. EINST UNTERSUCHTE SIE BEN ZAKKAJ [DURCH FRAGEN] ÜBER DIE STENGEL DES FEIGENBAUMES.

ד מה בין חקירות לבדיקות חקירות אחד אומר איני יודע עדותן בטילה בדיקות אחד אומר איני יודע ואפילו שנים אומרים אין אנו יודעין עדותן קיימת אחד חקירות ואחד בדיקות בזמן שמכחישין זה את זה עדותן בטילה

4 WELCHEN UNTERSCHIED GIBT ES ZWISCHEN AUSFORSCHUNGEN UND UNTERSUCHUNGEN? WENN EINER AUF EINE DER AUSFORSCHUNGS[FRAGEN] ANTWORTET, ER WISSE ES NICHT, SO IST DAS ZEUGNIS UNGÜLTIG, WENN ABER EINER AUF EINE DER UNTERSUCHUNGS[FRAGEN] ANTWORTET, ER WISSE ES NICHT, ODER SOGAR BEIDE ANTWORTEN, SIE WISSEN ES NICHT, SO IST DAS ZEUGNIS GÜLTIG. WIDERSPRECHEN SIE EINANDER, OB BEI DEN AUSFORSCHUNGEN ODER BEI DEN UNTERSUCHUNGEN, SO IST IHR ZEUGNIS UNGÜLTIG.

ה אחד אומר בשנים בחדש ואחד אומר בשלשה בחדש עדותן קיימת שזה יודע בעיבורו של חדש וזה אינו יודע בעיבורו של חדש

5 WENN EINER SAGT, ES SEI AM ZWEITEN DES MONATS [GESCHEHEN], UND EINER SAGT, AM DRITTEN DES MONATS, SO IST IHR ZEUGNIS GÜLTIG, DENN EINER KENNT DIE SCHALTUNG DES MONATS UND EINER KENNT DIE SCHALTUNG DES MONATS NICHT;

ו זה אומר בשלשה ואחד אומר בחמשה עדותן בטילה

6 WENN ABER EINER SAGT, AM DRITTEN, UND EINER SAGT, AM FÜNFTEN, SO IST IHR ZEUGNIS UNGÜLTIG.

ז אחד אומר בשתי שעות ואחד אומר בשלש שעות עדותן קיימת אחד אומר בשלש ואחד אומר בחמש עדותן בטילה

7 WENN EINER SAGT, IN DER ZWEITEN STUNDE, UND EINER SAGT, IN DER DRITTEN STUNDE, SO IST HIB ZEUGNIS GÜLTIG, WENN ABEB EINER SAGT, IN DER DRITTEN, UND EINER SAGT, IN DER FÜNFTEN, SO IST IHR ZEUGNIS UNGÜLTIG;

ח רבי יהודה אומר קיימת אחד אומר בחמש ואחד אומר בשבע עדותן בטילה שבחמש חמה במזרח ובשבע חמה במערב

8 R. JEHUDA SAGT, IHR ZEUGNIS SEI GÜLTIG. WENN EINER SAGT, IN DER FÜNFTEN, UND EINEB SAGT, IN DER SIEBENTEN, SO IST IHR ZEUGNIS UNGÜLTIG, DENN IN DER FÜNFTEN IST DIE SONNE IM OSTEN UND IN DER SIEBENTEN IST DIE SONNE IM WESTEN.

ט ואח"כ מכניסין את השני ובודקין אותו אם נמצאו דבריהם מכוונים פותחין בזכות אמר אחד מן העדים יש לי ללמד עליו זכות או אחד מן התלמידים יש לי ללמד עליו חובה משתקין אותו אמר אחד מן התלמידים יש לי ללמד עליו זכות מעלין אותו ומושיבין אותו ביניהם ולא היה יורד משם כל היום כולו

9 DABAUF FÜHRT MAN DEN ZWEITEN HEREIN UND PRÜFT IHN. STIMMEN IHRE AUSSAGEN ÜBEREIN, SO BEGINNT MAN [DIE VERHANDLUNG] MIT SEINER ENTLASTUNG. SAGT EINER VON DEN ZEUGEN, ER HABE ETWAS ZU SEINER ENTLASTUNG VORZUBRINGEN, ODER [SAGT] EINER VON DEN JÜNGEBN, ER HABE ETWAS ZU SEINER BELASTUNG VORZUBRINGEN, SO HEISST MAN IHN SCHWEIGEN. SAGT EINER VON DEN JÜNGERN, ER HABE ETWAS ZU SEINER ENTLASTUNG VORZUBRINGEN, SO LÄSST MAN IHN HERAUFKOMMEN UND SETZT IHN ZWISCHEN SIE, OHNE WÄHREND DES GANZEN TAGES SEINEN PLATZ ZU VERLASSEN,

י אם יש ממש בדבריו שומעין לו ואפילו הוא אומר יש לי ללמד על עצמי זכות שומעין לו ובלבד שיש ממש בדבריו

10 UND WENN SEINE WORTE ERHEBLICH SIND, SO HÖRT MAN AUF IHN. UND AUCH WENN ER SELBER SAGT, ER HABE ETWAS ZU SEINER ENTLASTUNG ZU SAGEN, HÖRT MAN AUF IHN, NUR MÜSSEN SEINE WORTE ERHEBLICH SEIN.

יא ואם מצאו לו זכות פטרוהו ואם לאו מעבירין אותו למחר ומזדווגין זוגות זוגות היו ממעטין ממאכל ולא היו שותין יין כל היום ונושאין ונותנין כל הלילה ולמחרת משכימין ובאין לב"ד

11 BEFINDEN SIE IHN FÜR FREISPRECHUNG, SO WIRD ER ENTLASSEN, WENN ABER NICHT, SO WIRD DAS URTEIL AUF DEN FOLGENDEN TAG VERSCHOBEN. WÄHREND DES GANZEN TAGES KOMMEN SIE PAARWEISE ZUSAMMEN, ESSEN WENIG UND TRINKEN KEINEN WEIN, UND AUCH WÄHREND DER GANZEN NACHT VERHANDELN SIE DARÜBER. AMFOLGENDEN TAGE KOMMEN SIE FRÜHZEITIG ZUR GERICHTSSITZUNG;

יב המזכה אומר אני מזכה ומזכה אני במקומי והמחייב אומר אני מחייב ומחייב אני במקומי המלמד חובה מלמד זכות אבל המלמד זכות אינו יכול לחזור וללמד חובה טעו בדבר שני סופרי הדיינין מזכירין אותו אם מצאו לו זכות פטרוהו ואם לאו עומדים למנין שנים עשר מזכין ואחד עשר מחייבין זכאי

12 WER FÜR FREISPRECHUNG WAR, SPRICHT: ICH WAR FÜR FREISPRECHUNG UND BLEIBE DABEI, UND WER FÜR SCHULDIGSPRECHUNG WAR, SPRICHT: ICH WAR FÜR SCHULDIGSPRECHUNG UND BLEIBE DABEI. WER FÜR SCHULDIGSPRECHUNG WAR, KANN DANN FÜR FREISPRECHUNG STIMMEN, WER ABER FÜR FREISPRECHUNG WAR, KANN NICHT ZURÜCKTRETEN UND FÜR SCHULDIGSPRECHUNG STIMMEN. IRREN SIE SICH IN ETWAS, SO ERINNERN SIE DIE ZWEI GERICHTSSCHREIBER. BEFINDEN SIE IHN FÜR FREISPRECHUNG, SO ENTLASSEN SIE IHN, WENN ABER NICHT, SO TRETEN SIE ZUR ABSTIMMUNG.

יג שנים עשר מחייבין ואחד עשר מזכין ואפילו אחד עשר מזכין ואחד עשר מחייבין ואחד אומר איני יודע ואפילו עשרים ושנים מזכין או מחייבין ואחד אומר איני יודע יוסיפו הדיינין וכמה מוסיפין שנים שנים עד שבעים ואחד

13 SIND ZWÖLF FÜR FREISPRECHUNG UND ELF FÜR SCHULDIGSPRECHUNG, SO WIRD ER FREIGESPROCHEN; SIND ZWÖLF FÜR SCHULDIGSPRECHUNG UND ELF FÜR FREISPRECHUNG, ODER SELBST WENN ELF FÜR FREISPRECHUNG UND ELF FÜR SCHULDIGSPRECHUNG SIND, UND EINER SAGT, ER WISSE NICHT, UND SELBST WENN ZWEIUNDZWANZIG FÜR FREISPRECHUNG ODER FÜR SCHULDIGSPRECHUNG STIMMEN UND EINER SAGT, ER WISSE NICHT, SO WERDEN RICHTER HINZUGENOMMEN. WIEVIEL WERDEN HINZUGENOMMEN? – JE ZWEI, BIS AUF EINUNDSIEBZIG.

יד שלשים וששה מזכין ושלשים וחמשה מחייבין זכאי שלשים וששה מחייבין ושלשים וחמשה מזכין דנין אלו כנגד אלו עד שיראה אחד מן המחייבין דברי המזכין:

14 SIND SECHSUNDDREISSIG FÜR FREISPRECHUNG UND FÜNFUNDDREISSIG FÜR SCHULDIGSPRECHUNG, SO WIRD ER FREIGESPROCHEN; SIND SECHSUNDDREISSIG FÜR SCHULDIGSPRECHUNG UND FÜNFUNDDREISSIG FÜR FREISPRECHUNG, SO VERHANDELN SIE MIT EINANDER, BIS EINEM DER SCHULDIGSPRECHENDEN DIE WORTE DER FREISPRECHENDEN EINLEUCHTEN.

טו <big>גמ׳</big> מנא הני מילי אמר רב יהודה דאמר קרא (דברים יג, טו) ודרשת וחקרת ושאלת היטב ואומר (דברים יז, ד) והוגד לך ושמעת ודרשת היטב ואומר (דברים יט, יח) ודרשו השופטים היטב

15 GEMARA. Woher dies? R. Jehuda erwiderte: Die Schrift sagt: du sollst gründlich forschen, prüfen und ausfragen, ferner heißt es: wenn es dir angezeigt wird und du hörst und gründlich untersuchst, und ferner heißt es: die Richter sollen gründlich untersuchen. –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel