Sanhedrin 9

Kapitel 9

א ואם היה מומחה לרבים דן אפילו יחידי אמר רב נחמן כגון אנא דן דיני ממונות ביחידי וכן אמר ר' חייא כגון אנא דן דיני ממונות ביחידי
1 ist [der Richter] für das Publikum autorisiert, so darf er auch allein richten. R. Naḥman sprach: Ich zum Beispiel richte in Geldangelegenheiten ganz allein. Ebenso sagte auch R. Ḥija: Ich zum Beispiel richte in Geldangelegenheiten ganz allein.
ב איבעיא להו כגון אנא דגמירנא וסבירנא ונקיטנא רשותא אבל לא נקיט רשותא דיניה לא דינא או דילמא אע"ג דלא נקיט רשותא דיניה דינא
2 Sie fragten: ‘Ich’, der ich gelernt habe, verstehe und autorisiert bin, während das Urteil eines Nichtautorisierten ungültig ist, oder ist auch das Urteil eines Nichtautorisierten gültig? –
ג ת"ש דמר זוטרא בריה דר"נ דן דינא וטעה אתא לקמיה דרב יוסף א"ל אם קיבלוך עלייהו לא תשלם ואי לא זיל שלים ש"מ כי לא נקיט רשותא דיניה דינא ש"מ
3 Komm und höre: Mar Zuṭra, Sohn des R. Naḥman, irrte sich einst bei einem Urteilsspruche; da kam er vor R. Joseph, und dieser sprach zu ihm: Haben sie sich auf dich verlassen, so bist du nicht regreßpflichtig, wenn aber nicht, so gehe und bezahle. Hieraus ist also zu entnehmen, daß das Urteil eines Nichtautorisierten gültig sei. Schließe hieraus.
ד אמר רב האי מאן דבעי למידן דינא ואי טעה מיבעי למיפטרא לישקול רשותא מבי ריש גלותא וכן אמר שמואל לשקול רשותא מבי ריש גלותא
4 Rabh sagte: Will jemand richten, ohne wenn er sich irrt, regreßpflichtig zu sein, so hole er sich Vollmacht vom Exilarchen. Ebenso sagte Šemuél, er hole sich Vollmacht vom Exilarchen.
ה פשיטא מהכא להכא ומהתם להתם (מהני) ומהכא להתם (נמי) מהני דהכא שבט והתם מחוקק
5 Selbstverständlich hier für hier oder dort für dort, denn beim hiesigen [Exilarchen] heißt es ‘Herrscherstab’, beim dortigen [Fürsten] aber ‘Gesetzgeber’,
ו כדתניא (בראשית מט, י) לא יסור שבט מיהודה אלו ראשי גליות שבבבל שרודין את ישראל בשבט ומחוקק מבין רגליו אלו בני בניו של הלל שמלמדין תורה ברבים
6 wie gelehrt wird: <i>Es wird der Herrscherstab von Jehuda nicht weichen</i>, das sind die Exilarchen in Babylonien, die das Volk mit dem Stabe unterjochen; <i>noch ein Gesetzgeber von zwischen seinen Füßen</i>, das sind die Kindeskinder Hillels, die öffentlich die Tora lehren.
ז מהתם להכא מאי ת"ש דרבה בר חנה דן דינא וטעה אתא לקמיה דרבי חייא א"ל אי קיבלוך עלייהו לא תשלם ואי לא זיל שלים והא רבה בר חנה רשותא הוה נקיט ש"מ מהתם להכא לא מהני ש"מ
7 Wie ist es aber, wenn dort für hier? – Komm und höre: Rabba b. Ḥana irrte sich einst bei einem Urteilsspruche; da kam er vor R. Ḥija und dieser sprach zu ihm: Haben sie sich auf dich verlassen, so bist du nicht regreßpflichtig, wenn aber nicht, so gehe und bezahle. Rabba b. Ḥana hatte ja Vollmacht. Hieraus ist somit zu entnehmen, daß [die Autorisation] von dort hier nicht anerkannt wird. Schließe hieraus. –
ח ולא מהני והא רבה בר רב הונא כי הוה מינצי בהדי דבי ריש גלותא אמר לאו מינייכו נקיטנא רשותא נקיטנא רשותא מאבא מרי ואבא מרי מרב ורב מר' חייא ור' חייא מרבי במילתא דעלמא הוא דאוקים להו
8 Etwa nicht, Rabba b. R. Hona sprach ja, wenn er mit den Leuten des Exilarchen Streit hatte, zu ihnen: Ich habe meine Autorisation nicht von euch, sondern von meinem Herrn Vater; mein Herr Vater von Rabh, Rabh von R. Ḥija und R. Ḥija von Rabbi!? – Er autorisierte sie für weltliche Angelegenheiten. –
ט וכי מאחר דלא מהני רבה בר חנה רשותא דנקט למה לי לעיירות העומדים על הגבולין
9 Wozu nahm Rabba b. Ḥana Autorisation, wenn diese wirkungslos war!? – Für Städte, die an der [palästinensischen] Grenze lagen. –
י מאי רשותא כי הוה נחית רבה בר חנה לבבל אמר ליה רבי חייא לרבי בן אחי יורד לבבל יורה יורה ידין ידין יתיר בכורות יתיר
10 Wie geschah seine Autorisation? – Als Rabba b. Ḥana nach Babylonien gehen wollte, sprach R. Ḥija zu Rabbi: Mein Bruderssohn geht nach Babylonien; soll er rituelle Entscheidungen treffen? – Er soll dies. – Soll er richten? – Er soll dies. – Soll er Erstgeborene erlauben? – Er soll dies.
יא כי הוה נחית רב לבבל אמר ליה רבי חייא לר' בן אחותי יורד לבבל יורה יורה ידין ידין יתיר בכורות אל יתיר
11 Als Rabh nach Babylonien gehen wollte, sprach R. Ḥija zu Rabbi: Mein Schwesterssohn geht nach Babylonien; soll er rituelle Entscheidungen treffen? – Er soll dies. – Soll er richten? – Er soll dies. – Soll er erstgeborene Tiere erlauben? – Dies soll er nicht. –
יב מ"ש למר דקא קרי בן אחי ומ"ש למר דקא קרי בן אחותי וכי תימא הכי הוה מעשה והאמר מר איבו וחנה ושילא ומרתא ורבי חייא כולהו בני אבא בר אחא כרסלא מכפרי הוו רב בר אחוה דהוה בר אחתיה רבה בר חנה בר אחוה דלאו בר אחתיה
12 Weshalb nannte er den einen ‘Bruderssohn’ und den anderen ‘Schwestersohn’; wolltest du sagen, so habe es sich verhalten, so sagte ja der Meister, Ajbu, Ḥana, Šila, Martha und R. Ḥija waren alle Söhne des Abba b. Sala aus Kaphri!? – Rabh war ein Sohn seines Bruders und zugleich seiner Schwester, während Rabba b. Ḥana ein Sohn seines Bruders, nicht aber seiner Schwester war.
יג ואי בעית אימא
13 Wenn du aber willst, sage ich:
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel