Shabbat 298

Kapitel 298

א וכדברי (ב"ה) אף משום רבית

1 und nach der Ansicht (der Schule) Hillels, auch des Wuchers. –

ב אי הכי בניו ובני ביתו נמי בניו ובני ביתו היינו טעמא כדרב יהודה אמר רב דאמר רב יהודה אמר רב מותר להלוות בניו ובני ביתו ברבית כדי להטעימן טעם רבית

2 Demnach sollte dies auch von seinen Kindern und seinen Familienangehörigen gelten!? – Bei seinen Kindern und seinen Familienangehörigen ist es mit einer Lehre R. Jehudas im Namen Rabhs zu begründen. R. Jehuda sagte nämlich im Namen Rabhs: Man darf seinen Kindern und seinen Familienangehörigen auf Wucher borgen, um sie den Geschmack des Wuchers kosten zu lassen. –

ג אי הכי מנה גדולה כנגד מנה קטנה נמי

3 Demnach sollte doch auch eine große Portion gegen eine kleine erlaubt sein!? –

ד אין ה"נ וחסורי מיחסרא והכי קתני מפיס אדם עם בניו ועם בני ביתו על השלחן אפי' מנה גדולה כנגד מנה קטנה מ"ט כדרב יהודה אמר רב עם בניו ועם בני ביתו אין עם אחרים לא מ"ט כדרב יהודה אמר שמואל מנה גדולה כנגד מנה קטנה אף בחול לאחרים אסור מ"ט משום קוביא:

4 Dem ist auch so, nur ist [unsere Mišna] lückenhaft und muß wie folgt lauten: Man darf bei Tisch Portionen unter seine Kinder und seine Familienangehörigen durch das Los verteilen, auch eine große Portion gegen eine kleine. Dies (aus dem Grunde) wegen der Lehre R. Jehudas im Namen Rabhs. Nur unter seine Kinder und seine Familienangehörigen, nicht aber unter Fremde. Dies (aus dem Grunde) wegen der Lehre R. Jehudas im Namen Šemuéls. Eine große Portion gegen eine kleine an Fremde ist sogar am Wochentage verboten. – Aus welchem Grunde? – Wegen Glücksspieles.

ה מטילין חלשין על וכו': מאי אבל לא על המנות א"ר יעקב בריה דבת יעקב אבל לא על המנות של חול ביו"ט פשיטא מהו דתימא הואיל וכתיב (הושע ד, ד) ועמך כמריבי כהן אפי' מנות דחול נמי קמ"ל

5 MAN DARF &C. DAS LOS WERFEN. Was heißt: nicht aber über die Portionen? R. Ja͑qob, Sohn der Tochter Ja͑qobs, erklärte: Nicht aber die Portionen vom vorherigen Wochentage am Feste. – Selbstverständlich!? – Man könnte glauben, auch die Portionen vom Wochentage, da es heißt: dein Volk ist wie die streitenden Priester, so lehrt er uns.

ו וא"ר יעקב בריה דבת יעקב כל שחבירו נענש על ידו אין מכניסין אותו במחיצתו של הקב"ה מנלן אילימא משום דכתיב (מלכים א כב, כ) ויאמר ה' מי יפתה את אחאב ויעל ויפול ברמות גלעד ויאמר זה בכה וזה אמר בכה ויצא הרוח ויעמוד לפני ה' ויאמר אני אפתנו וגו' ויאמר אצא והייתי רוח שקר בפי כל נביאיו ויאמר תפתה וגם תוכל צא ועשה כן

6 Ferner sagte R. Ja͑qob, Sohn der Tochter Ja͑qobs: Durch wen sein Nächster bestraft worden ist, den läßt man nicht in den Kreis des Heiligen, gepriesen sei er. – Woher dies: wollte man sagen, weil es heißt: Und der Herr sprach: Wer will Aḥáb betören, daß er [zur Schlacht] ziehe und in Ramoth Gilea͑d falle? Und der eine sagte dies, der andere das. Da trat der Geist hervor, stellte sich vor den Herrn und sprach: Ich will ihn betören &c. Er antwortete: Ich will ausgehen und zum Lügengeiste in aller seiner Propheten Mund werden. Er sprach alsdann: Ja, du wirst die Betörung vollbringen; geh hinaus und tue also.

ז ואמרינן מאי רוח א"ר יוחנן זה רוחו של נבות ומאי צא אמר רב צא ממחיצתי ודילמא התם היינו טעמא דכתיב (תהלים קא, ז) דובר שקרים לא יכון

7 Und auf unsere Frage, was dies für ein Geist war, erwiderte R. Joḥanan, es war der Geist Naboths; und [die Worte] geh hinaus erklärte Rabh: geh aus meinem Kreise hinaus. Vielleicht aber das aus dem Grunde, weil es heißt: wer Lügen redet, soll nicht vor meinen Augen bestehen.

ח אלא מהכא (חבקוק ב, טז) שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל וגו' שבעת קלון מכבוד זה נבוכדנצר שתה גם אתה והערל זה צדקיה חדא דכוליה קרא בנבוכדנצר כתיב ועוד צדקיה צדיקא מאי הוה ליה למיעבד ליה דא"ר יהודה אמר רב בשעה שבקש אותו רשע לעשות לאותו צדיק כך וכו'

8 Wollte man sagen, hieraus: du hast dich mehr an Schande gesättigt als an Ehre; trinke nun auch du und werde vorhäutig. Du hast dich mehr an Schande gesättigt, als an Ehre, dies bezieht sich auf Nebukhadneçar; trinke nun auch du und werde vorhäutig, dies bezieht sich auf Çidqija. Aber erstens bezieht sich der ganze Schriftvers auf Nebukhadneçar, und ferner war ja Çidqija ein Gerechter, was konnte er denn dafür? R. Jehuda sagte nämlich im Namen Rabhs: Als jener Frevler dies auch an diesem Gerechten verüben wollte, ward sein Glied dreihundert Ellen lang. –

ט אלא מהכא (משלי יז, כו) גם ענוש לצדיק לא טוב אין לא טוב אלא רע וכתיב (תהלים ה, ה) כי לא אל חפץ רשע אתה לא יגורך רע צדיק אתה ה' ולא יגור במגורך רע

9 Vielmehr hieraus: Auch ist es dem Gerechten nicht gut, zu strafen. ‘Nicht gut’, heißt ‘schlecht’, und es heißt: denn du bist nicht ein Gott, der an Frevel Wohlgefallen hat; wer schlecht ist, darf bei dir nicht weilen. Du, Herr, bist ein Gerechter, in deiner Wohnung darf der Schlechte nicht weilen.

י מאי משמע דהאי חלשים לישנא דפורא הוא דכתיב (ישעיהו יד, יב) איך נפלת משמים הילל בן שחר נגדעת לארץ חולש על גוים וגו' אמר רבה בר רב הונא מלמד שהיה מטיל פור על גדולי מלכות לידע איזה בן יומו של משכב זכור וכתיב (ישעיהו יד, יח) כל מלכי גוים כולם וגו' אמר רבי יוחנן שנחו ממשכב זכור

10 Woher ist es erwiesen, daß ‘Ḥalašim’die Bedeutung ‘losen’ hat? – Es heißt: Wie bist du vom Himmel gefallen, du strahlender Morgenstern; wie bist du zu Boden gehauen, der du die Völker niederstrecktest [ḥoleš] &c. Hierzu sagte Rabba b. R. Hona: Dies lehrt, daß [Nebukhadneçar] zu losen pflegte, wer von den Großen der Reiche an diesem Tage zum männlichen Beischlaf zu verwenden sei. Es heißt: die Könige der Völker ruhten &c. Dies erklärte R. Joḥanan: Sie ruhten vom männlichen Beischlaf.

יא וא"ר יוחנן כל ימיו של אותו רשע לא נמצא שחוק בפה כל בריה שנאמר (ישעיהו יד, ז) נחה שקטה כל הארץ פצחו רנה מכלל דעד השתא לא הוה רנה

11 Ferner sagte R. Joḥanan: Während aller Tage dieses Frevlers war kein Lachen im Munde irgend eines Geschöpfes, denn es heißt: es ruht, es rastet die ganze Welt, sie brechen in Jubel aus; bis dahin gab es demnach keinen Jubel.

יב ואמר ר' יצחק אמר ר' יוחנן אסור לעמוד בביתו של אותו רשע שנא' (ישעיהו יג, כא) ושעירים ירקדו שם

12 Ferner sagte R. Jiçḥaq im Namen R. Joḥanans: Es ist verboten, im Hause dieses Frevlers zu stehen, denn es heißt: und Bockteufel sollen dort umherspringen.

יג ואמר רב יהודה אמר רב בשעה שביקש אותו רשע לעשות לאותו צדיק כך נמשכה ערלתו שלש מאות אמה והיתה מחזרת על כל המסיבה כולה שנאמר שבעת קלון מכבוד שתה גם אתה והערל ערל בגימטריא שלש מאות הוי

13 R. Jehuda sagte im Namen Rabhs: Als dieser Frevler dies auch an jenem Gerechten verüben wollte, ward sein Glied dreihundert Ellen lang und umgab die ganze Tischgesellschaft, denn es heißt: du hast dich mehr an Schande gesättigt als an Ehre, trinke nun auch du und werde vorhäutig; der Zahlenwert des Wortes A͑rel [vorhäutig] beträgt dreihundert.

יד ואמר רב יהודה אמר רב בשעה שירד אותו רשע לגיהנם רעשו כל יורדי גיהנם אמרו שמא למשול עליהם הוא בא או ליחלות כמותם הוא בא שנאמר (ישעיהו יד, י) גם אתה חולית כמונו אלינו נמשלת יצאתה ב"ק ואמרה (יחזקאל לב, יט) ממי נעמת רדה והשכבה את ערלים

14 Ferner sagte R. Jehuda im Namen Rabhs: Als dieser Frevler in die Hölle hinabstieg, wurden alle Höllenbewohner erschüttert; sie sprachen: Kommt er vielleicht, um über uns zu herrschen? Oder kommt er, gleich uns geschwächt zu werden? Denn es heißt: auch du bist schwach geworden wie wir, du bist uns gleich geworden. Da ertönte eine Hallstimme und sprach: Vor wem hast du an Annehmlichkeit voraus? Fahre hinab und lasse dir bei den Unbeschnittenen betten.

טו (ישעיהו יד, ד) איך שבת נוגש שבתה מדהבה א"ר יהודה אמר רב שבתה אומה זו שאמרה

15 [Es heißt:] wie hat der Bedrücker geendet, aufgehört hat Madheba. R. Jehuda erklärte im Namen Rabhs: Aufgehört hat diese Nation, die zu sagen pflegte:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel