Shevuot 19

Kapitel 19

א ואיתקוש שעירי הרגלים לשעירי ראשי חדשים מה שעיר דראש חודש במילתא דקודש מכפרי אף שעירי רגלים במילתא דקודש מכפרי

1 und man vergleiche die Böcke der Feste mit den Böcken der Neumonde; wie die Böcke der Neumonde Sühne schaffen in Sachen des Heiligtums, ebenso schaffen auch die Böcke der Feste Sühne in Sachen des Heiligtums.

ב וכי תימא ניכפרו אדראש חדש הא אמרינן אותה אותה נושא עון ואין אחר נושא עון

2 Wolltest du einwenden, demnach sollten sie auch für die des Neumonds Sühne schaffen, so sagten wir ja, [das Wort] dieses besage, dieses sühne die Verschuldung, nicht aber sühne ein anderes die Verschuldung.

ג וכי תימא ניכפרו אדיום הכפורים הא אמרי' (ויקרא טז, לד) אחת בשנה כפרה זו לא תהא אלא אחת בשנה

3 Wolltest du einwenden, sie sollten für den des Versöhnungstages Sühne schaffen, so erklärter] wir ja:einmal im Jahre, diese Sühne findet nur einmal im Jahre statt.

ד אמאי מכפרי

4 Welche Fälle sühnen sie nun:

ה אי על שיש בה ידיעה בתחלה ויש בה ידיעה בסוף האי בר קרבן הוא אי על שיש בה ידיעה בתחלה ואין בה ידיעה בסוף האי שעיר הנעשה בפנים ויום הכפורים תולה אי על שאין בה ידיעה בתחלה אבל יש בה ידיעה בסוף האי שעיר הנעשה בחוץ ויום הכפורים מכפר

5 war Bewußtsein vorher und Bewußtsein nachher vorhanden, so hat er ja ein Opfer darzubringen, war vorher Bewußtsein und nachher kein Bewußtsein vorhanden, so bringen ja der innerhalb hergerichtete Bock und der Versöhnungstag solche Fälle in die Schwebe, und war vorher kein Bewußtsein und nachher Bewußtsein vorhanden, so werden ja solche Fälle durch den außerhalb hergerichteten Bock und den Versöhnungstag gesühnt.

ו על כרחך אינו מכפר אלא על שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף:

6 Du mußt also sagen, daß er die Fälle sühnt, wenn weder vorher noch nachher Bewußtsein vorhanden war.

ז ר' מאיר אומר כל השעירים כפרתן שוה כו':

7 R. MEÍR SAGT: ALLE BÖCKE SÜHNEN GLEICHMÄSSIG &C.

ח אמר ר' חמא בר ר' חנינא מאי טעמא דר' מאיר אמר קרא שעיר ושעיר הוקשו כל השעירים זה לזה וי"ו מוסיף על ענין ראשון

8 R. Ḥama b. Ḥanina sagte: Was ist der Grund R. Meírs? Die Schrift sagt: und ein Bock, alle Böcke gleichen einander, denn das und ist eine Hinzufügung zum Vorangehenden.

ט קסלקא דעתך כל חד וחד מחבריה גמר והאמר ר' יוחנן כל התורה כולה למידין למד מלמד חוץ מקדשים שאין למידין למד מלמד

9 Er glaubte anfangs, man folgere das einevom anderen, aber R. Joḥanan sagte ja, in der ganzen Tora könne man folgern von dem, was gefolgert wird, nur nicht beim Gesetze vom Heiligen, bei dem man nicht folgern kann von dem, was gefolgert wird!?

י הא לא קשיא כולהו מקמא גמרי

10 Dies ist jedoch kein Einwand; sie werden alle vom ersten gefolgert. –

יא תינח כל דכתב ביה ושעיר עצרת ויוה"כ דלא כתב ביה ושעיר מנלן

11 Erklärlich ist dies von allen, bei denen es heißt: und ein Bock, woher dies aber bezüglich des Wochenfestes und des Versöhnungstages, bei denen es nicht heißt: und ein Bock!?

יב אלא אמר ר' יונה אמר קרא (במדבר כט, לט) אלה תעשו לה' במועדיכ' הוקשו כל המועדי' כולן זה לזה: והא ר"ח לאו מועד הוא

12 Vielmehr, erklärte R. Jona, die Schrift sagt:diese sollt ihr an euren Festen herrichten, alle Feste werden miteinander verglichen. –

יג איברא ר"ח נמי איקרי מועד כדאמר אביי דאמר אביי תמוז דההיא שתא מלויי מליוהו דכתיב (איכה א, טו) קרא עלי מועד לשבור בחורי

13 Aber der Neumond ist ja kein Fest!? – Freilich, wie Abajje sagte, ist auch der Neumond ein Fest, denn es heißt:er hat ein Fest gegen mich ausgerufen.

יד אמר רבי יוחנן ומודה ר"מ בשעיר הנעשה בפנים שהוא אינו מכפר כפרתן והן אינן מכפרין כפרתו

14 R. Joḥanan sagte: R. Meír pflichtet jedoch bei, daß der innerhalb hergerichtete Bock nicht das sühnt, was jene sühnen, und jene nicht das sühnen, was dieser sühnt.

טו הוא אינו מכפר כפרתן כפרה אחת מכפר ואינו מכפר שתי כפרות הן אינן מכפרין כפרתו אמר קרא אחת בשנה כפרה זו לא תהא אלא אחת בשנה

15 Er sühnt nicht das, was jene sühnen, denn er schafft nur eine Sühne, nicht aber zwei Sühnen; jene sühnen nicht das, was er sühnt, denn die Schrift sagt: einmal im Jahre, die Sühne findet nur einmal im Jahre statt.

טז תניא נמי הכי על שאין בה ידיעה לא בתחלה ולא בסוף ועל שאין בה ידיעה בתחלה אבל יש בה ידיעה בסוף ועל טהור שאכל את הטמא שעירי הרגלים ושעירי ראשי חדשים ושעיר הנעשה בחוץ מכפרין דברי ר' מאיר

16 Ebenso wird auch gelehrt: War Bewußtsein weder vorher noch nachher vorhanden, oder war vorher kein Bewußtsein vorhanden, wohl aber Bewußtsein nachher, oder wenn ein Reiner Unreines gegessen hat, so sühnen die Böcke der Feste, die Böcke des Neumonds und der außerhalb hergerichtete Bock – so R. Meír.

יז ואילו שעיר הנעשה בפנים שיירה וכפרתן נמי שיירה:

17 Der innerhalb hergerichtete Bock wird hier also fortgelassen, und auch das, was er sühnt, wird fortgelassen.

יח היה ר' שמעון אומר שעירי ראשי חדשים מכפרין על טהור שאכל את הטמא כו':

18 R. ŠIMO͑N SAGTE: DIE BÖCKE DER NEUMONDE SÜHNEN DEN FALL, WENN EIN REINER UNREINES GEGESSEN HAT &C.

יט בשלמא דראשי חדשים לא מכפרי אדרגלים דאמר קרא עון עון אחד הוא נושא ואינו נושא שני עונות אלא דרגלים ניכפרו אדראשי חדשים אמר קרא אותה אותה נושא עון ואין אחר נושא עון

19 Erklärlich ist es, daß die der Neumonde nicht das sühnen, was die der Feste, denn die Schrift sagt: Verfehlung, er sühnt nur eine Verfehlung, nicht aber zwei Verfehlungen, aber die der Feste sollten doch das sühnen, was die des Neumonds!? – Die Schrift sagt: dieses, dieses sühnt die Verfehlung, nicht aber ein anderes. –

כ בשלמא דרגלים לא מכפרין אדיום הכפורים דאמר קרא אחת בשנה כפרה זו לא תהא אלא אחת בשנה אלא דיום הכפורים ניכפרו אדרגלים אמר קרא אחת כפרה אחת מכפר ואינו מכפר שתי כפרות

20 Erklärlich ist es, daß die der Feste nicht das sühnen, was der des Versöhnungstages, denn die Schrift sagt: einmal im Jahre, diese Sühne findet nur einmal im Jahre statt, aber der des Versöhnungstages sollte doch auch das sühnen, was die der Feste!? – Die Schrift sagt einmal, er schafft nur einmal Sühne, nicht aber zweimal. –

כא והא כי כתיב אחת בשעיר הנעשה בפנים הוא דכתיב אמר קרא (במדבר כט, יא) מלבד

21 Aber das einmal wird ja beim innerhalb hergerichteten Bocke gebraucht!? –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel