Sotah 67

Kapitel 67

א וכיון שניטבלו רגלי כהנים במים חזרו המים לאחוריהם שנאמר (יהושע ג, טו) וכבוא נושאי הארון עד הירדן וגו' ויעמדו המים היורדים מלמעלה קמו נד אחד וכמה גובהן של מים שנים עשר מיל על שנים עשר מיל כנגד מחנה ישראל דברי ר' יהודה

1 ls die Füße der Priester ins Wasser traten, wich das Wasser zurück, wie es heißt:und wie die Träger der Lade bis zum Jarden kamen &c. und das von oben herabfließende Wasser blieb stehen, aufrecht stand es, wie ein Damm. Wieviel betrug die Höhe des Wassers? Zwölf Mil zu zwölf Mil, entsprechend dem Lager Jisraéls– so R. Jehuda.

ב אמר לו ר' אלעזר בר' שמעון לדבריך אדם קל או מים קלים הוי אומר מים קלים אם כן באין מים ושוטפין אותן

2 R. Elea͑zar b. R. Šimo͑n sprach zu ihm: Wer ist leichter, ein Mensch oder das Wasser? Doch wohl das Wasser, somitmüßte, nach deiner Ansicht, das Wasser gekommen sein und sie mitgerissen haben!?

ג אלא מלמד שהיו מים נגדשין ועולין כיפין על גבי כיפין יתר משלש מאות מיל עד שראו אותן כל מלכי מזרח ומערב שנאמר (יהושע ה, א) ויהי כשמוע כל מלכי האמורי אשר בעבר הירדן ימה וכל מלכי הכנעני אשר על הים את אשר הוביש ה' את מי הירדן מפני בני ישראל עד עברם וימס לבבם ולא היה בהם עוד רוח מפני בני ישראל

3 Dies lehrt vielmehr, daß das Wasser sich Schicht über Schicht ansammelte und mehr als dreihundert Mil in die Höhe stieg, so daß alle Könige des Ostens und des Westens es sahen, wie es heißt:und als es hörten alle Könige des Emori, westseits des Jarden, und alle Könige des Kena͑ani, die am Meere, daß der Herr vor den Kindern Jisraél das Wasser des Jarden ausgetrocknet hat, bis sie hinüber waren, da schmolz ihr Herz und es war kein Mut mehr in ihnen vor den Kindern Jisraél.

ד ואף רחב הזונה אמרה לשלוחי יהושע (יהושע ב, י) כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים סוף וגו' וכתיב (יהושע ב, יא) ונשמע וימס לבבנו ולא קמה עוד וגו'

4 Auch das Buhlweib Raḥabh sprach zu den Boten Jehošua͑s:denn wir hörten, daß der Herr das Wasser des Schilfmeeres vertrocknen ließ &c. Ferner heißt es:und wir hörten und unser Herz schmolz und es blieb nicht mehr &c.

ה עודם בירדן אמר להם יהושע דעו על מה אתם עוברים את הירדן על מנת שתורישו את יושבי הארץ מפניכם שנאמר (במדבר לג, נב) והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם וגו' אם אתם עושין כן מוטב ואם לאו באין מים ושוטפין אותיכם מאי אותיכם אותי ואתכם

5 Als sie sich noch im Jarden befanden, sprach Jehošua͑ zu ihnen: Wisset, weshalb ihr den Jarden überschreitet: damit ihr die Bewohner des Landes vor euch austreibet, wie es heißt:ihr sollt alle Bewohner des Landes vor euch austreiben &c. Wenn ihr danach handelt, so ist es recht, wenn aber nicht, so wird das Wasser kommen und euch mitreißen. – Was heißt ‘euch’? – Mich und euch.

ו עודם בירדן אמר להן יהושע הרימו לכם איש אבן אחת על שכמו למספר שבטי ישראל וגו' וכתיב (יהושע ד, ו) למען תהיה זאת אות בקרבכם כי ישאלון בניכם מחר לאמר מה האבנים האלה לכם וגו' סימן לבנים שעברו אבות את הירדן

6 Als sie sich noch im Jarden befanden, sprach Jehošua͑ zu ihnen: Jeder von euch nehme einen Stein auf die Schulter, entsprechend der Anzahl der Stämme Jisraél &c. Ferner heißt es:damit dieses ein Wahrzeichen unter euch sei, wenn eure Söhne künftig fragen und sprechen: was bedeuten diese Steine &c. Dies soll ein Denkmal für die Söhne sein, daß die Väter den Jarden überschritten haben.

ז עודם בירדן אמר להן יהושע (יהושע ד, ג) שאו לכם מזה מתוך הירדן ממצב רגלי הכהנים הכן שתים עשרה אבנים והעברתם אותם עמכם והנחתם אותם במלון אשר תלינו בו הלילה וגו' יכול בכל מלון ומלון ת"ל אשר תלינו בו הלילה

7 Als sie sich noch im Jarden befanden, sprach Jehošua͑ zu ihnen: Nehmet euch von hier, mitten aus dem Jarden, von da, wo die Füße der Priester festgestanden haben, zwölf Steine und führet sie mit euch hinüber und leget sie in dem Nachtlager nieder, wo ihr diese Nacht übernachten werdet &c. Man könnte glauben, in jedem Nachtlager, so heißt es: wo ihr diese Nacht übernachten werdet.

ח אמר רבי יהודה אבא חלפתא ורבי אליעזר בן מתיא וחנניא בן חכינאי עמדו על אותן אבנים ושיערום כל אחת ואחת שקולה כארבעים סאה וגמירי דטעונא דמדלי איניש לכתפיה תילתא דטעוניה הוי

8 R. Jehuda sagte: Abba Ḥalaphta, R. Elie͑zer b. Mathja und Ḥananja b. Ḥakhinaj standen an diesen Steinen und sie schätzten jeden auf ein Gewicht von vierzig Seá. Es ist überliefert, daß ein Mensch nur ein Drittel von dem, was er tragen kann, auf die Schulter heben kann,

ט מכאן אתה מחשב לאשכול שנאמר (במדבר יג, כג) וישאוהו במוט בשנים ממשמע שנאמר במוט איני יודע שבשנים מה תלמוד לומר בשנים בשני מוטות

9 somit kannst du hiervon[das Gewicht] des Traubenkammesberechnen. Es heißt:sie trugen ihn zu zweien an einer Stange, und da schon aus den Worten an einer Stange zu entnehmen ist, daß sie ihn zu zweien trugen, so besagen die Worte zu zweien, daß sie ihn an zwei Stangentrugen,

י אמר רבי יצחק טורטני וטורטני דטורטני הא כיצד שמנה נשאו אשכל אחד נשא רימון ואחד נשא תאינה יהושע וכלב לא נשאו כלום אי בעית אימא משום דחשיבי ואי בעית אימא שלא היו באותה עצה

10 und R. Jiçḥaq erklärte: eine Trage auf einerTrage. Acht trugen die Rebe, einer trug einen Granatapfel und einer trug eine Feige. Jehošua͑ und Kaleb trugen nichts. Wenn du willst, sage ich: weil sie die geachtetsten waren, und wenn du willst, sage ich: weil sie an jenem Ratschlage nicht beteiligt waren.

יא פליגי בה רבי אמי ורבי יצחק נפחא חד אמר לדברי רבי יהודה

11 R. Ami und R. Jiçḥaq der Schmied [streiten]; einer sagt, nach R. Jehuda

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel