Sotah 81

Kapitel 81

א (נחמיה ח, ג) ויקרא בו לפני הרחוב אשר לפני שער המים אמר רב חסדא בעזרת נשים

1 und er las daraus vor, angesichts des freien Platzes vor dem Wassertore. R. Ḥisda erwiderte: Im Frauenvorhofe.

ב וקורא אחרי מות ואך בעשור ורמינהי מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה

2 UND LIEST VOR [DIE ABSCHNITTE] ‘NACH DEM TODE’ UND ‘ABER AM ZEHNTEN’. Ich will auf einen Widerspruch hinweisen: Man darf in einem Propheten [Abschnitte] überspringen, nicht aber darf man in der Tora überspringen!?

ג אמר אביי לא קשיא כאן בכדי שיפסוק התורגמן כאן בכדי שלא יפסוק התורגמן

3 Abajje erwiderte: Dies ist kein Widerspruch; das eine, daß der Dolmetsch unterbrechen muß, das andere, daß der Dolmetsch nicht zu unterbrechen braucht. –

ד והא עלה קתני מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה ועד כמה מדלגין עד כדי שלא יפסוק התורגמן מכלל דבתורה כלל כלל לא

4 Hierzu wird ja aber gelehrt, man dürfe in einem Propheten überspringen, nicht aber dürfe man in der Tora überspringen, jedoch dürfe man nur soviel überspringen, daß der Dolmetsch nicht zu unterbrechen braucht. Demnach in der Tora überhaupt nicht!?

ה אלא אמר אביי לא קשיא כאן בענין אחד כאן בשני עניינין

5 Abajje erwiderte: Das ist kein Widerspruch; das eine gilt von einem Thema, und das andere gilt von zwei Themen.

ו והתניא מדלגין בתורה בענין אחד ובנביא בשני עניינין וכאן וכאן בכדי שלא יפסוק התורגמן

6 Es wird auch gelehrt: Man darf in der Tora bei einem Thema überspringen, in einem Propheten auch bei zwei Themen; in diesem und jenem nur so lange, als der Dolmetsch nicht zu unterbrechen braucht.

ז ואין מדלגין מנביא לנביא ובנביא של שנים עשר מדלגין ובלבד שלא ידלג מסוף הספר לתחילתו

7 Man darf nicht von einem Propheten zu einem anderen überspringen; bei den zwölf [kleinen] Prophetenist dies erlaubt, jedoch darf man nicht vom Ende des Buches zum Anfangspringen.

ח וגולל את התורה ומניחה בחיקו כו' וכל כך למה שלא להוציא לעז על ס"ת

8 DARAUF ROLLT ER DIE TORAROLLE ZUSAMMEN, NIMMT SIE AN SEINEN BUSEN &C. Weshalbdies? – Um nicht die Torarolle in Verdacht zu bringen.

ט ובעשור שבחומש הפקודים קורא על פה וליכרכיה לספר וליקרי א"ר הונא בר יהודה א"ר ששת לפי שאין גוללין ס"ת בצבור

9 [DEN ABSCHNITT] ‘AM ZEHNTEN’ IM BUCHE NUMERI LIEST ER AUSWENDIG. Er kann ja die Torarolle wiederum aufrollen und vorlesen!? R. Ḥona b. Jehuda erwiderte im Namen R. Šešeths: Man rolle die Tora nicht in Gegenwart der Gemeinde. –

י וליתי ס"ת אחרינא וליקרי רב הונא בר יהודה אמר משום פגמו של ראשון ר"ש בן לקיש אמר לפי שאין מברכין ברכה שאינה צריכה

10 Er kann ja eine andere holen und aus dieser vorlesen!? R. Hona b. Jehuda erwiderte: Wegen der Bemakelungder ersten. R. Šimo͑n b. Laqiš erwiderte: Weil man keinen Segen unnötig sprechen darf. –

יא ומי חיישינן לפגמא והאמר רבי יצחק נפחא ר"ח טבת שחל להיות בשבת מביא שלש תורות וקורא אחת מעניינו של יום ואחת של ר"ח ואחת בשל חנוכה

11 Berücksichtigen wir denn die Bemakelung, R. Jiçḥaq der Schmied sagte ja, daß, wenn der Neumond des Ṭebeth auf einen Šabbath fällt, man drei Torarollen hole und aus einer den laufenden Wochenabschnitt, aus einer [den Abschnitt] vom Neumonde und aus einer [den Abschnitt] vom Ḥanukafestevorlese!? –

יב תלתא גברי בתלתא סיפרי ליכא פגמא חד גברא בתרי סיפרי איכא פגמא

12 Wenn drei Personen aus drei Torarollen [lesen], so ist dies keine Bemakelung, wenn aber eine Person aus zwei Torarollen [liest], so ist dies eine Bemakelung.

יג ומברך עליה שמנה ברכות כו' ת"ר [מברכין] על התורה כדרך שמברכין בבהכ"נ ועל העבודה ועל ההודאה ועל מחילת עון כתיקנן על המקדש בפני עצמו ועל הכהנים בפני עצמן על ישראל בפני עצמן ועל ירושלים בפני עצמה

13 UND SPRICHT DARÜBER ACHT SEGENSSPRÜCHE &C. Die Rabbanan lehrten: Über die Tora, wie man im Bethause spricht; über den Tempeldienst, Danksegen über die Sündenvergebung, wie gewöhnlich, für den Tempel besonders, für die Priester besonders, für Jisraél besonders und für Jerušalem besonders.

יד והשאר תפלה ת"ר השאר תפלה תחנה רנה ובקשה שעמך ישראל צריכין ליוושע וחותם בשומע תפלה מכאן ואילך כל אחד ואחד מביא ספר תורה מתוך ביתו וקורא בו וכל כך למה כדי להראות חזותו לרבים

14 DAS ÜBRIGE GEBET. Die Rabbanan lehrten: Das übrige Gebet, Flehen, Preisgesang und Fürbitte für das Volk Jisraél, das der Hilfe benötigt. Er schließt [mit dem Segen] ‘Der das Gebet erhört’. Von da ab liest jeder aus dem von ihm selbst aus seiner Wohnung mitgebrachten Torabuche. – Weshalb dies? – Um das Schaugepränge öffentlich zu zeigen.

טו <big>מתני׳</big> פרשת המלך כיצד מוצאי יו"ט הראשון של חג בשמיני במוצאי שביעית עושין לו בימה של עץ בעזרה והוא יושב עליה שנאמר (דברים לא, י) מקץ שבע שנים במועד וגו

15 WIE DER KÖNIGSABSCHNITT? AM AUSGANGE DES ERSTEN TAGES DES [HÜTTEN]FESTES, [BEI BEGINN DES] ACHTEN, AM ENDE DES SIEBENTEN, ERRICHTET MAN FÜR IHN IM TEMPELHOFE EINE TRIBÜNE AUS HOLZ, AUF DER ER PLATZ NIMMT, WIE ES HEISST:nach Ablauf von sieben Jahren, zur Zeit &c.

טז חזן הכנסת נוטל ס"ת ונותנה לראש הכנסת וראש הכנסת נותנה לסגן והסגן נותנה לכהן גדול וכ"ג נותנה למלך והמלך עומד ומקבל וקורא יושב

16 DER SYNAGOGENDIENER NIMMT DIE TORAROLLE UND REICHT SIE DEM SYNAGOGENVORSTEHER, DER SYNAGOGENVORSTEHER REICHT SIE DEM PRIESTERPRÄSES, DER PRIESTERPRÄSES REICHT SIE DEM HOCHPRIESTER UND DER HOCHPRIESTER REICHT SIE DEM KÖNIGE; DER KÖNIG STEHT DANN AUF, NIMMT SIE IN EMPFANG UND LIEST SITZEND VOR.

יז אגריפס המלך עמד וקבל וקרא עומד ושבחוהו חכמים וכשהגיע (דברים יז, טו) ללא תוכל לתת עליך איש נכרי זלגו עיניו דמעות אמרו לו אל תתירא אגריפס אחינו אתה אחינו אתה

17 DER KÖNIG AGRIPPA STAND AUF, NAHM SIE IN EMPFANG UND LAS STEHEND VOR, UND DIE WEISEN LOBTEN IHN DIESERHALB. ALS ER HERANREICHTE [ZUM SCHRIFTVERSE:]du darfst über dick keinen Fremdling [zum Könige] einsetzen, FOLSSEN TRÄNEN AUS SEINEN AUGEN. DA SPRACHEN SIE ZU IHM: SEI GETROST, AGRIPPA, DU BIST UNSER BRUDER, DU BIST UNSER BRUDER.

יח וקורא מתחילת (דברים א, א) אלה הדברים עד (דברים ו, ד) שמע ושמע והיה אם שמוע עשר תעשר כי תכלה לעשר ופרשת המלך וברכות וקללות עד שגומר כל הפרשה

18 ER LIEST VOM BEGINNE DES DEUTERONOMIUMS BIS [ZUM ABSCHNITTE]‘Höre’, [DIE ABSCHNITTE] ‘HÖRE’, ‘WENN DU HÖREN WIRST’,‘DEN ZEHNTEN SOLLST DU ENTRICHTEN’,‘WENN DU BEENDET HAST DEN ZEHNTEN ZU ENTRICHTEN’, DEN KÖNIGSABSCHNITT UND DIE SEGEN UND DIE FLÜCHE, UND BEENDET DEN GANZEN ABSCHNITT.

יט ברכות שכהן גדול מברך אותן המלך מברך אותן אלא שנותן של רגלים תחת מחילת העון

19 DIE SEGENSSPRÜCHE, DIE DER HOCHPRIESTER SPRICHT, SPRICHT AUCH DER KÖNIG, NUR ERWÄHNT ER DES FESTES ANSTATT DER SÜNDENVERGEBUNG.

כ <big>גמ׳</big> בשמיני סלקא דעתך אימא בשמינית

20 GEMARA. Wieso des achten!? Lies des achten [Jahres]. –

כא וכל הני למה לי

21 Wozu diesalles? – Dies ist nötig.

כב צריכי דאי כתב רחמנא מקץ הוה אמינא נימנו מהשתא ואע"ג דלא מתרמי בשמיטה כתב רחמנא שמיטה

22 Würde der Allbarmherzige nur nach Ablauf geschrieben haben, so könnte man glauben, die Zählung sollte dannbeginnen, selbst wenn es kein Erlaßjahr ist, daher heißt es Erlaßjahr.

כג ואי כתב רחמנא שמיטה ה"א בסוף שמיטה כתב רחמנא במועד

23 Würde der Allbarmherzige nur Erlaßjahr geschrieben haben, so könnte man glauben, am Ende des Erlaßjahres, daher heißt es zurZeit.

כד ואי כתב במועד ה"א מריש שתא כתב רחמנא בחג הסוכות

24 Würde er nur zur Zeit geschrieben haben, so könnte man glauben, am Beginnendes Jahres, daher heißt es am Hüttenfeste.

כה ואי כתב רחמנא בחג הסוכות הוה אמינא אפי' יו"ט אחרון כתב רחמנא בבוא כל ישראל

25 Und würde der Allbarmherzige nur am Hüttenfeste geschrieben haben, so könnte man glauben, auch am letzten Tage des Festes, daher heißt es: wenn ganz Jisraél kommt,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel