Sukkah 12

Kapitel 12

א דבר תורה רובו ומקפיד עליו חוצץ ושאינו מקפיד עליו אינו חוצץ וגזרו על רובו שאינו מקפיד משום רובו המקפיד ועל מיעוטו המקפיד משום רובו המקפיד

1 Nach der Tora gilt es nur dann als Trennung, wenn die größere Hälfte [des Haares vom Wasser unberührt bleibt] und man darauf achtet, nicht aber, wenn man darauf nicht achtet, jedoch haben sie es auch bei der größeren Hälfte, wo man darauf nicht achtet, wegen der größeren Hälfte, wo man darauf achtet, und bei der kleineren Hälfte, wo man darauf achtet, wegen der größeren Hälfte, wo man darauf achtet, angeordnet. –

ב וליגזר נמי על מיעוטו שאינו מקפיד משום מיעוטו המקפיד אי נמי משום רובו שאינו מקפיד

2 Sollten sie es doch auch bei der kleineren Hälfte, wo man darauf nicht achtet, Verbot wegen der kleineren Hälfte, wo man darauf achtet, oder wegen der größeren Hälfte, wo man darauf nicht achtet, angeordnet haben!? –

ג היא גופא גזירה ואנן ניקום ונגזר גזירה לגזירה

3 Bei dieser selbst ist es ja nur eine rabbanitische Anordnung, und wir sollten wegen einer Anordnung eine verfügen!?

ד מחיצין הא דאמרן הניחא לרבי יהודה אלא לר"מ מאי איכא למימר

4 Die Lehre von den Umzäunungen, wie wir eben gesagt haben. – Allerdings nach R. Jehuda, wie ist es aber nach R. Meír zu erklären!? –

ה כי אתאי הלכתא לגוד ולבוד ודופן עקומה:

5 Die [überlieferte] Halakha bezieht sich auf die Dehnung, die Verbindung und die schiefe Wand.

ו ושאין לה שלש דפנות:

6 DIE KEINE DREI WÄNDE HAT.

ז תנו רבנן שתים כהלכתן ושלישית אפילו טפח ר"ש אומר שלש כהלכתן ורביעית אפילו טפח

7 Die Rabbanan lehrten: Zwei vorschriftsmäßig, und für die dritte reicht eine Handbreite; R. Šimo͑n sagt, drei vorschriftsmäßig, und für die vierte reicht auch eine Handbreite. –

ח במאי קמיפלגי רבנן סברי יש אם למסורת ור' שמעון סבר יש אם למקרא

8 Worin besteht ihr Streit? – Die Rabbanan sind der Ansicht, die überlieferte [Schreibart] sei maßgebend, und R. Šimo͑n ist der Ansicht, die Lesart sei maßgebend.

ט רבנן סברי יש אם למסורת (ויקרא כג, מב) בסכת בסכת בסכות הרי כאן ארבע

9 Die Rabanan sind der Ansicht, die überlieferte [Schreibart] sei maßgebend, und es heißt: in einer Hütte, in einer Hütte, in Hütten, das sind vier;

י דל חד לגופיה פשו להו תלתא שתים כהלכתן ואתאי הלכתא וגרעתה לשלישית ואוקמה אטפח

10 zwei [Wände] vorschriftsmäßig und die dritte hat die [überlieferte] Halakha auf eine Handbreite herabgesetzt.

יא ר' שמעון סבר יש אם למקרא בסכות בסכות בסכות הרי כאן שש דל חד קרא לגופיה פשו להו ארבע שלש כהלכתן אתאי הלכתא וגרעתה לרביעית ואוקמתה אטפח

11 R. Šimo͑n ist der Ansicht, die Lesart sei maßgebend, und es heißt: in Hütten, in Hütten, in Hütten, das sind sechs; eines ist an sich nötig, sodaß vier zurückbleiben: drei Wände vorschriftsmäßig und die vierte hat die [überlieferte] Halakha auf eine Handbreite herabgesetzt.

יב ואי בעית אימא דכולי עלמא יש אם למקרא והכא בהא קמיפלגי מר סבר סככה בעיא קרא ומר סבר סככה לא בעיא קרא

12 Wenn du willst, sage ich: alle sind der Ansicht, die Lesart sei maßgebend, und ihr Streit besteht in folgendem: einer ist der Ansicht, auch für die Hüttenbedachung sei ein Schriftvers nötig, und einer ist der Ansicht, für die Hüttenbedachung sei kein Schriftvers nötig.

יג ואיבעית אימא דכולי עלמא יש אם למסורת והכא בהא קמיפלגי מ"ס כי אתאי הלכתא לגרע ומ"ס כי אתאי הלכתא להוסיף

13 Wenn du willst, sage ich: alle sind der Ansicht, die überlieferte [Schreibart] sei maßgebend, und ihr Streit besteht in folgendem: einer ist der Ansicht, die [überlieferte] Halakha sei zur Verminderung da, und einer ist der Ansicht, die Halakha sei zur Hinzufügung da.

יד ואיבעית אימא דכולי עלמא כי אתאי הלכתא לגרע ויש אם למסורת והכא בדורשין תחילות קמיפלגי מ"ס דורשין תחילות ומ"ס אין דורשין תחילות

14 Wenn du aber willst, sage ich: alle sind der Ansicht, die [überlieferte] Halakha sei zur Verminderung da, ferner auch, daß die überlieferte [Schreibart] maßgebend sei, und ihr Streit besteht darin, ob auch der erste [Schriftvers] zur Forschung verwendet werde: einer ist der Ansicht, auch der erste sei zur Forschung zu verwenden, und einer ist der Ansicht, der erste sei nicht zur Forschung zu verwenden.

טו רב מתנה אמר טעמיה דר"ש מהכא (ישעיהו ד, ו) וסוכה תהיה לצל יומם מחורב ולמחסה ולמסתור מזרם וממטר

15 R. Mathna erklärte: Der Grund R. Šimons ist aus folgendem zu entnehmen: und eine Hütte wird da sein als Schatten vor der Hitze tagsüber und als Zuflucht und Obdach vor Unwetter und Regen.

טז ואותו טפח היכן מעמידו אמר רב מעמידו כנגד היוצא

16 Wo kommt nun diese Handbreite hin? Rabh erwiderte: Man setze sie an die vorstehende [Wand].

יז אמרי ליה רב כהנא ורב אסי לרב

17 R. Kahana und R. Asi sprachen zu Rabh:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel