Sukkah 76

Kapitel 76

א הלכתא גיברתא איכא למשמע ממנהגא דהלילא הוא אומר הללויה והן אומרים הללויה מכאן שמצוה לענות הללויה

1 Bedeutende Lehren sind vom Brauche beim Lobliede zu entnehmen. Er spricht ‘Halleluja’ und sie antworten ‘Halleluja’; hieraus, daß es Gebot ist, ‘Halleluja’ zu antworten.

ב הוא אומר (תהלים קיג, א) הללו עבדי ה' והן אומרין הללויה מכאן שאם היה גדול מקרא אותו עונה אחריו הללויה הוא אומר הודו לה' והן אומרים הודו לה' מכאן שמצוה לענות ראשי פרקים אתמר נמי אמר רב חנן בר רבא מצוה לענות ראשי פרקים

2 Er spricht: Preiset, ihr Knechte des Herrn, und sie sprechen ‘Halleluja’; hieraus, daß, wenn ein Erwachsener vorliest, man ‘Halleluja’ antworte. Er spricht: Danket dem Herrn und sie antworten: Danket dem Herrn; hieraus, daß es Gebot ist, mit den Anfängen; der Absätze zu antworten. Es wurde auch gelehrt: R. Ḥanan b. Raba sagte: Es ist Gebot, mit den Anfängen der Absätze zu antworten.

ג הוא אומר אנא ה' הושיעה נא והן אומרים אנא ה' הושיעה נא מכאן שאם היה קטן מקרא אותו עונין אחריו מה שהוא אומר

3 Er spricht: Ach, Herr, hilf doch, und sie antworten: Ach, Herr, hilf doch; hieraus, daß, wenn ein Minderjähriger einem vorliest, er ihm nachspreche.

ד הוא אומר אנא ה' הצליחה נא והן אומרים אנא ה' הצליחה נא מכאן שאם בא לכפול כופל הוא אומר ברוך הבא והן אומרים בשם ה' מכאן לשומע כעונה

4 Er spricht: Ach, Herr, laß doch gelingen, und sie antworten: Ach, Herr, laß doch gelingen; hieraus, daß man, wenn man will, wiederholen darf. Er spricht: Gepriesen der Kommende, und sie antworten: Im Namen des Herrn; hieraus, daß das Zuhören dem Antworten gleicht.

ה בעו מיניה מרבי חייא בר אבא שמע ולא ענה מהו אמר להו חכימיא וספריא ורישי עמא ודרשיא אמרו שמע ולא ענה יצא

5 Man fragte R. Ḥija b. Abba: Wie ist es, wenn man zugehört und nicht geantwortet hat? Dieser erwiderte: Gelehrte, Schullehrer, Volksvorsteher und Redner sagten, wenn man zugehört und nicht geantwortet hat, habe man seiner Pflicht genügt.

ו אתמר נמי אר"ש בן פזי אמר רבי יהושע בן לוי משום בר קפרא מנין לשומע כעונה דכתיב (מלכים ב כג, טז) את (הדברים) אשר קרא (יאשיהו) וכי יאשיהו קראן והלא שפן קראן דכתיב ויקראהו שפן (את כל הדברים האלה) לפני המלך אלא מכאן לשומע כעונה

6 Es wurde auch gelehrt: R. Šimo͑n b. Pazi sagte im Namen des R. Jehošuá b. Levi im Namen Bar Qapparas: Woher, daß das Zuhören dem Antworten gleiche? Es heißt: alle Worte, die Jošijahu gelesen hat; las sie etwa Jošijahu, Šaphan las sie ja, wie es heißt: und Šaphan las dem Könige all diese Worte vor!? Schließe hieraus, daß das Zuhören dem Antworten gleiche. –

ז דילמא בתר דקראנהו שפן קרא יאשיהו אמר רב אחא בר יעקב לא סלקא דעתך דכתיב (מלכים ב כב, יט) יען רך לבבך ותכנע לפני ה' בשמעך (את הדברים האלה) בשמעך ולא בקראך

7 Vielleicht las sie Jošijahu selbst, nachdem ihm Šaphan vorgelesen hatte!? R. Aḥa b. Ja͑qob erwiderte: Dies ist nicht einleuchtend, denn es heißt: weil dein Herz erweicht ward und du dich vor dem Herrn gedemütigt hast, als du all diese Worte hörtest; als du hörtest, nicht als du lasest.

ח אמר רבא לא לימא איניש ברוך הבא והדר בשם ה' אלא ברוך הבא בשם ה' בהדדי א"ל רב ספרא

8 Raba sagte: Man sage nicht ‘Gesegnet sei der Kommende’ und darauf ‘im Namen des Herrn’, sondern zusammen: ‘Gesegnet sei der Kommende im Namen des Herrn’. R. Saphra sprach zu ihm:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel