Sukkah 77

Kapitel 77

א משה שפיר קאמרת אלא התם והכא אסוקי מילתא היא ולית לן בה אמר רבא לא לימא איניש יהא שמיה רבא והדר מברך אלא יהא שמיה רבא מברך בהדדי א"ל רב ספרא משה שפיר קאמרת אלא התם והכא אסוקי מילתא הוא ולית לן בה:

1 Moše, du hast Recht; aber ob so oder so, schließt man ja den Satz, somit ist nichts dabei. Raba sagte: Man sage nicht ‘Sein großer Name sei’ und nachher ‘gepriesen’, sondern zusammen: ‘Sein großer Name sei gepriesen’. R. Saphra sprach zu ihm: Moše, du hast Recht; aber ob so oder so, schließt man ja den Satz, somit ist nichts dabei.

ב מקום שנהגו לכפול: תנא רבי כופל בה דברים רבי אלעזר בן פרטא מוסיף בה דברים מאי מוסיף אמר אביי מוסיף לכפול מאודך ולמטה:

2 IN ORTEN, WO ES ÜBLICH IST SIE ZU WIEDERHOLEN. Es wird gelehrt: Rabbi wiederholte manche [Verse]. R. Elea͑zar b. Proṭo fügte da manches hinzu. – Was fügte er hinzu? Abajje erwiderte: Er fügte die Wiederholung [der Verse] von ‘Ich danke’ ab hinzu.

ג לברך יברך: אמר אביי ל"ש אלא לאחריו אבל לפניו מצוה לברך דאמר רב יהודה אמר שמואל כל המצות כולן מברך עליהן עובר לעשייתן ומאי משמע דהאי עובר לישנא דאקדומי הוא דאמר רב נחמן בר יצחק דכתיב (שמואל ב יח, כג) וירץ אחימעץ דרך הככר ויעבור את הכושי אביי אמר מהכא (בראשית לג, ג) והוא עבר לפניהם ואיבעית אימא מהכא (מיכה ב, יג) ויעבור מלכם לפניהם וה' בראשם:

3 NACHHER DEN SEGEN ZU SPRECHEN, SPRECHE MAN. Abajje sagte: Dies lehrten sie nur vom [Segen] nachher, vorher aber ist es Gebot, den Segen zu sprechen. R. Jehuda sagte nämlich im Namen Šemuéls: Über alle Gebote spreche man den Segen vor [o͑ber] ihrer Ausübung. – Wieso ist es erwiesen, daß o͑ber die Bedeutung ‘vor’ hat? – R. Naḥman b. Jiçḥaq erwiderte: Es heißt: da lief Aḥimaa͑ç den Weg durch die Aue und kam dem Mohren vor [vajaa͑bor]. Abajje erwiderte: Hieraus: er aber ging vor [a͑bar] ihnen. Wenn du aber willst, sage ich: hieraus: vor ihnen schreitet [vajaa͑bor] ihr König, und der Herr an ihrer Spitze.

ד <big>מתני׳</big> הלוקח לולב מחבירו בשביעית נותן לו אתרוג במתנה לפי שאין רשאי ללוקחו בשביעית:

4 WENN MAN VON SEINEM NÄCHSTEN IM SIEBENTJAHRE EINEN FESTSTRAUSS KAUFT, SO GEBE IHM DIESER EINEN ETROG ALS GESCHENK, WEIL MAN IHN IM SIEBENTJAHRE NICHT KAUFEN DARF.

ה <big>גמ׳</big> לא רצה ליתן לו במתנה מהו אמר רב הונא מבליע ליה דמי אתרוג בלולב וליתיב ליה בהדיא

5 GEMARA. Wie ist es, wenn er ihn ihm nicht als Geschenk geben will? R. Hona erwiderte: So lasse er ihn den Preis für den Etrog auf den Preis für den Feststrauß aufschlagen. – Er kann ihn ja direkt bezahlen!? –

ו לפי שאין מוסרין דמי פירות שביעית לעם הארץ דתניא אין מוסרין דמי פירות שביעית לעם הארץ יותר ממזון שלש סעודות ואם מסר יאמר הרי מעות הללו יהו מחוללין על פירות שיש לי בתוך ביתי

6 Man darf einem Manne aus dem gemeinen Volke für Siebentjahrsfrüchte kein Geld geben. Es wird nämlich gelehrt: Man darf einem Manne aus dem gemeinen Volke Geld für Siebentjahrsfrüchte nicht mehr als zu drei Mahlzeiten geben. Hat man ihm aber [mehr] gegeben, so sage man: ‘dieses Geld sei ausgeweiht durch Früchte, die ich zu Hause habe’,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel