Yevamot 145

Kapitel 145

א (במדבר יט, יט) והזה הטהור על הטמא טהור מכלל שהוא טמא לימד על טבול יום שכשר בפרה
1 <i>Der Reine</i> <i>sprenge auf den Unreinen</i>; der Reine, der sonst unrein ist. Dies lehrt, daß der am selben Tage Untergetauchte bei der [Herrichtung der roten] Kuh zulässig ist.
ב בעו מיניה מרב ששת ערל מהו במעשר כי היכי דיליף פסח ממעשר לענין אנינות יליף נמי מעשר מפסח לענין ערלות
2 Man fragte R. Šešeth: Wie verhält es sich mit einem Unbeschnittenen beim Zehnten: ist, wie hinsichtlich der Trauer vom Zehnten auf das Pesaḥopfer gefolgert wird, ebenso hinsichtlich der Unbeschnittenheit vom Pesaḥopfer auf den Zehnten zu folgern,
ג או דלמא חמור מקל יליף קל מחמור לא יליף
3 oder aber folgere man nur vom Leichteren auf das Schwerere, nicht aber vom Schwereren auf das Leichtere.
ד אמר להו תניתוה התרומה והבכורים חייבים עליהן מיתה וחומש ואסורין לזרים
4 Dieser erwiderte: Ihr habt es gelernt: Wegen der Hebe und der Erstlinge macht man sich des Todes oder [der Zahlung] des Fünftels schuldig; ferner sind sie Gemeinen verboten,
ה והן נכסי כהן ועולין באחד ומאה וטעונין רחיצת ידים והערב שמש הרי אלו בתרומה ובבכורים מה שאין כן במעשר
5 unbeschränktes Eigentum des Priesters, gehen sie unter hundertundeinem auf und benötigen des Händewaschens und des Sonnenunterganges. Dies gilt von der Hebe und den Erstlingen, nicht aber vom Zehnten.
ו ואם איתא ניתני ערל אסור בהן מה שאין כן במעשר
6 Wenn dem so wäre, so sollte er auch lehren: diese sind einem Unbeschnittenen verboten, was beim Zehnten nicht der Fall ist!? –
ז תנא ושייר ומאי שייר דהאי שייר
7 Manches lehrt er und manches läßt er fort. – Was läßt er außerdem fort, daß er dies fortläßt? –
ח שייר דקא תני סיפא יש במעשר ובבכורים מה שאין כן בתרומה שהמעשר והבכורים טעונין הבאת מקום וטעונין וידוי ואסור לאונן ורבי שמעון מתיר וחייבין בביעור ור"ש פוטר
8 Im Schlußsatze lehrt er: Manches gilt beim Zehnten und den Erstlingen, nicht aber bei der Hebe: der Zehnt und die Erstlinge benötigen des Hinbringens nach der Stätte und des Sündenbekenntnisses, sind einem Trauernden verboten, nach R. Šimo͑n aber erlaubt, und sind zur Fortschaffung pflichtig, nach R. Šimo͑n aber frei.
ט ואילו אסור לבער מהן בטומאה
9 Er lehrt aber nicht: man darf sie unrein nicht brennen,
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel