Yoma 90

Kapitel 90

א שסודרן על גבי מזבח ואם אין מחזיקן שסודרן על הכבש או ע"ג סובב עד שיעשה מערכה גדולה וסודרן ת"ל (ויקרא ו, ג) אשר תאכל האש את העולה על המזבח

1 auf den Altar, und wenn er sie nicht faßte, auf die Altarrampe oder auf den Sims legte, bis die große Brandstätte hergerichtet war? Es heißt: in die das vom Feuer verzehrte Brandopfer verwandelt wurde, auf dem Altar. –

ב ור' מאיר עיכולי עולה אתה מחזיר ואי אתה מחזיר עיכולי קטורת דתני ר' חנניא בר מניומי בדבי ר' אליעזר בן יעקב אשר תאכל האש את העולה על המזבח עיכולי עולה אתה מחזיר ואי אתה מחזיר עיכולי קטורת

2 Und R. Meír!? – Die Brandreste des Brandopfers lege man zurück hinauf, nicht aber lege man die Brandreste des Räucherwerkes wieder hinauf. R. Ḥananja b.Minjomi lehrte nämlich im Namen der Schule des R. Elie͑zer b.Ja͑qob: In die das vom Feuer verzehrte Brandopfer verwandelt wurde, auf dem Altar; die Brandreste des Brandopfers lege man zurück hinauf, nicht aber lege man die Brandreste des Räucherwerkes zurück hinauf. –

ג דכולי עלמא מיהת מוסיפין בו ביום אית להו מנא להו נפקא להו (ויקרא ו, ה) מוהאש ואפילו למאן דלא דריש וא"ו וא"ו ה"א דריש

3 Alle stimmen immerhin überein, daß an diesem Tage eine hinzugefügt werde; woher entnehmen sie dies? – Sie folgern dies aus: und das Feuer. Und selbst derjenige, der das und nicht deutet, deutet das und das wohl. –

ד אש תמיד למאי אתא מבעי ליה לכדתניא (ויקרא ו, ו) אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה לימד על מערכה שניה של קטורת שלא תהא אלא על המזבח החיצון

4 Worauf deuten [die Worte] beständiges Feuer? – Sie sind für die folgende Lehre nötig: Ein beständiges Feuer soll auf dem Altar brennen, es soll nie erlöschen; dies lehrt, daß die zweite Brandstätte des Räucherwerkes nur auf dem äußeren Altar herzurichten sei. –

ה אש מחתה ומנורה מניין ודין הוא נאמרה אש בקטורת ונאמרה אש במחתה ומנורה מה להלן על מזבח החיצון אף כאן על המזבח החיצון

5 Woher dies vom Feuer, der Kohlenschippe und der Leuchte? – Dies ist aus einem Schluß zu folgern: beim Räucherwerke heißt es Feuer und bei der Kohlenschippe und der Leuchte heißt es Feuer, wie jenes vom äußeren Altar, ebenso dieses vom äußeren Altar. –

ו או כלך לדרך זו נאמרה אש בקטורת ונאמרה אש במחתה ומנורה מה להלן בסמוך לו אף מחתה ומנורה בסמוך לו

6 Vielleicht aber wie folgt: beim Räucherwerke heißt es Feuer und bei der Kohlenschippe und der Leuchte heißt es Feuer, wie jenes von der Nähe, ebenso das der Kohlenschippe und der Leuchte von der Nähe!? –

ז ת"ל אש תמיד תוקד על המזבח לא תכבה אש תמיד שאמרתי לך לא תהא אלא בראשו של מזבח החיצון

7 Es heißt: ein beständiges Feuer soll auf dem Altar brennen, es soll nie erlöschen, das beständige Feuer, von dem ich dir gesagt habe, ist nur vom äußeren Altar zu entnehmen. –

ח למדנו אש למנורה אש למחתה מניין ודין הוא נאמרה אש במחתה ונאמרה אש במנורה מה להלן על גבי מזבח החיצון אף כאן על מזבח החיצון

8 Wir wissen dies vom Feuer für die Leuchte, woher dies vom Feuer für die Kohlenschippe? – Dies ist aus einem Schlusse zu folgern: Bei der Kohlenschippe heißt es Feuer und bei der Leuchte heißt es Feuer, wie dieses vom äußeren Altar, ebenso jenes vom äußeren Altar. –

ט או כלך לדרך זו נאמרה אש בקטורת ונאמרה אש במחתה מה להלן בסמוך לו אף כאן בסמוך לו

9 Vielleicht aber wie folgt: Beim Räucherwerke heißt es Feuer und bei der Kohlenschippe heißt es Feuer, wie jenes von der Nähe, ebenso dieses von der Nähe!? –

י תלמוד לומר (ויקרא טז, יב) ולקח מלא המחתה גחלי אש מעל המזבח מלפני ה' איזהו מזבח שמקצתו לפני ה' ואין כולו לפני ה' הוי אומר זה מזבח החיצון

10 Es heißt: und er nehme eine Schippe Feuerkohlen vom Altar (von) vor dem Herrn; welcher Altar ist nur teilweise und nicht ganz vor dem Herrn? Das ist der äußere Altar.

יא ואיצטריך למיכתב מעל המזבח ואיצטריך למיכתב מלפני ה' דאי כתב רחמנא מעל המזבח הוה אמינא מאי מזבח מזבח פנימי כתב רחמנא מלפני ה' ואי כתב רחמנא מלפני ה' הוה אמינא דוקא מלפני ה'

11 Und sowohl [die Worte] vom Altar als auch [die Worte] vor dem Herrn sind nötig. Würde der Allbarmherzige nur vom Altar geschrieben haben, so könnte man glauben, unter Altar sei der innere Altar zu verstehen, daher heißt es vor dem Herrn; und würde der Allbarmherzige nur vor dem Herrn geschrieben haben, so könnte man glauben, durchaus vor dem Herrn, nicht

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel