Zevachim 119

Kapitel 119

א אמה אל הכתף ומה ת"ל (שמות לח, טו) ה' אמות משפת מזבח ולמעלה

1 wenn es nun fünf Ellen heißt, so ist dies über dem Rand des Altarszu verstehen,

ב ומה ת"ל (שמות כז, א) ושלש אמות קומתו משפת סובב ולמעלה

2 und wenn es heißt: und drei Ellen seine Höhe, so ist dies über dem Rande des Simseszu verstehen. –

ג ור' יהודה כי גמיר גזירת שוה ברחבה הוא דגמיר

3 Und R. Jehuda!? – Er verwendet die Wortanalogie für die Breite. –

ד ולרבי יהודה הא קא מיתחזי כהן נהי דכהן מיתחזי עבודה דבידו לא מיתחזי

4 Nach R. Jehuda konnte man ja den Priester sehen!? – Zugegeben, daß man ihn sehen konnte, die Dienstverrichtung aber konnte man nicht sehen. –

ה בשלמא לרבי יהודה היינו דכתיב (מלכים א ח, סד) קידש אלא לרבי יוסי מאי קידש להעמיד בה מזבח

5 Erklärlich ist das Wort weihtenach R. Jehuda, wie ist aber das Wort weihte nach R. Josezu erklären!? – Um da den Altar aufzustellen. –

ו בשלמא לרבי יוסי היינו דכתיב קטן אלא לרבי יהודה מאי קטן הכי קאמר מזבח אבנים שעשה שלמה תחת מזבח הנחשת קטן הוה

6 Erklärlich ist [das Wort] klein nach R. Jose, wie ist aber [das Wort] klein nach R. Jehudazu erklären!? – Er meint es wie folgt: der steinerne Altar, den Šelomo anstelle des kupfernen Altars errichtet hatte, war zu klein. –

ז במאי פליגי מר סבר דנין חוץ מחוץ ואין דנין חוץ מפנים

7 Worin besteht ihr Streit? – Einer ist der Ansicht, man folgere hinsichtlich des äußeren vom äußeren, nicht aber hinsichtlich des äußeren vom inneren,

ח ומר סבר דנין כלי מכלי ואין דנין כלי מבנין

8 und einer ist der Ansicht, man folgere hinsichtlich eines Gerätesvon einem Geräte, nicht aber hinsichtlich eines Gerätes von einem Bauwerke.

ט אמר רבא מודה רבי יהודה בדמים דתניא רבי יהודה אומר כוס אחד היה ממלא מדם התערובות ושופכו על גבי מזבח שאם ישפך דמו של אחת מהן נמצא זה מכשירו

9 Hierzu sagte Raba, R. Jehuda pflichte hinsichtlich des Blutesbei. Es wird nämlich gelehrt: R. Jehuda sagte: Einen Becher füllte man mit vermischtem Bluteund schüttete es auf den Altar, damit, wenn das Blut des einen ausgeschüttet worden sein sollte, dieser es tauglich mache.

י ואי סלקא דעתך סבר רבי יהודה כולה עזרה מיקדשא הא איתעבידא ליה מצוותיה

10 Wenn man nun sagen wollte, R. Jehuda sei der Ansicht, der ganze Tempelhof sei heilig, so ist ja das Gebot bereits ausgeübt worden. –

יא ודלמא משום דקסבר שפיכה מכח האדם בעינן אם כן נשקליה ונשפיך ליה אדוכתיה

11 Vielleicht ist er der Ansicht, das Gießen müsse durch menschliche Kraft erfolgen!? – Wenn dem so wäre, so könnte man es ja aufnehmen und an Ort und Stelle ausgießen. –

יב ודלמא משום דבעינן מצוה מן המובחר

12 Vielleicht deshalb, weil das Gebot auf das Schönste ausgeübt werden muß.

יג אמר רבי אלעזר מזבח שנפגם אין אוכלין בגינו שירי מנחה שנאמר (ויקרא י, יב) ואכלוה מצות אצל המזבח וכי אצל המזבח אכלוה אלא בזמן שהוא שלם ולא בזמן שהוא חסר

13 R. Elea͑zar sagte: Ist der Altar beschädigt worden, so darf man nicht auf Grund dessen das Zurückbleibende vom Speisopferessen, denn es heißt:und esset es ungesäuert neben dem Altar. Aßen sie es denn neben dem Altar? Vielmehr, nur wenn er ganz ist, nicht aber, wenn er beschädigt ist.

יד אשכחן שירי מנחה קדשי קדשים מנלן ת"ל קדש קדשים

14 Wir wissen dies vom Zurückbleibenden des Speisopfers, woher dies von den hochheiligen Opfern? Es heißthochheilig.

טו קדשים קלים מנין אמר אביי אתיא מדרשא דר' יוסי דתניא ר' יוסי אומר ג' דברים משום

15 Woher dies von den minderheiligen Opfern? Abajje erwiderte: Dies ist aus einer Auslegung R. Joses zu entnehmen, denn es wird gelehrt: Drei Dinge sagte R. Jose im Namen

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel