Zevachim 126

Kapitel 126

א ומקיפין ויורדין דרך שמאל חוץ מן העולה לג' אלו שהיו עולין ויורדין על העקב:

1 GING RINGSUMUND KAM LINKS HERUNTER, AUSSER WENN JEMAND ZU JENEN DREI VERRICHTUNGENHINAUFSTIEG; ER STIEG HINAUF UND KAM DIE FERSENSPUR HERAB.

ב <big>גמ׳</big> מנא ה"מ א"ר יהושע אמר קרא (ויקרא ה, יא) לא ישים עליה שמן ולא יתן עליה לבונה כי חטאת היא חטאת קרויה מנחה ומנחה קרויה חטאת

2 GEMARA. Woher dies? R. Jehošua͑ erwiderte: Die Schrift sagt:er tue nicht öl darauf und lege nicht Weihrauch dazu, denn es ist ein Sündopfer; das Sündopfer heißt Speisopfer und das Speisopfer heißt Sündopfer;

ג מה חטאת טעונה צפון אף מנחה טעונה צפון ומה מנחה בקרן מערבית דרומית אף חטאת בקרן מערבית דרומית

3 wie beim Sündopfer die Nordseite erforderlich ist, ebenso ist auch beim Speisopfer die Nordseite erforderlich, und wie das Speisopfer am südwestlichen Horn [hergerichtet wird], ebenso auch das Sündopfer am südwestlichen Horn. –

ד ומנחה גופה מנלן דתניא (ויקרא ו, ז) לפני ה' יכול במערב ת"ל (ויקרא ו, ז) אל פני המזבח

4 Woher dies vom Speisopfer selbst? – Es wird gelehrt:Vor den Herrn, man könnte glauben, in der Westseite, so heißt es:an die Vorderseite des Altars;

ה אי אל פני המזבח יכול בדרום ת"ל לפני ה' הא כיצד מגישה בקרן מערבית דרומית כנגד חודה של קרן ודיו

5 wenn an die Vorderseite des Altars, so könnte man glauben, in der Südseite, so heißt es: vor den Herrn. Wie ist dies nun zu erklären? Man bringe es zum südwestlichen Horn, gegen die Kante des Horns, und dies genügt.

ו ר"א אומר יכול יגישנה למערבה של קרן או לדרומה של קרן אמרת כל מקום שאתה מוצא שני מקראות אחד מקיים עצמו ומקיים חבירו ואחד מקיים עצמו ומבטל חבירו מניחין זה שמקיים עצמו ומבטל חבירו ותופשין את שמקיים עצמו ומקיים חבירו

6 R. Elie͑zer sagte: Man könnte glauben, man bringe es zur westlichen oder zur südlichen Seite des Horns, so ist zu erwidern: wenn du zwei Schriftverse findest, von denen einer sich selber und auch den anderen aufrecht erhält, und einer sich aufrecht erhält und den anderen aufhebt, so lasse den, der sich aufrecht erhält und den anderen aufhebt, und halte dich an den, der sich und den anderen aufrecht erhält.

ז כשאתה אומר אל פני ה' במערב היכן קיימת אל פני המזבח וכשאתה אומר אל פני המזבח בדרום קיימת לפני ה'

7 Wenn du erklärst: vor den Herrn, in der Westseite, so hast du aufgehoben [die Worte] an die Vorderseite des Altars. – Wieso hältst du, wenn du erklärst: an die Vorderseite des Altars, in der Südseite, aufrecht [die Worte] vor den Herrn!?

ח בדרום היכן קיימת אמר רב אשי קסבר האי תנא כוליה מזבח בצפון קאי:

8 R. Aši erwiderte: Dieser Autor ist der Ansicht, der Altar habe vollständig auf der Nordseite gestanden.

ט בכל מקום היתה כשירה [וכו']: מאי קאמר אמר רב אשי ה"ק בכל מקום היתה כשירה למליקתה אלא זה היה מקומה להזאתה

9 ZULÄSSIG WAR ES AN JEDER STELLE &C. Wie meint eres? R. Aši erwiderte: Er meint es wie folgt: das Abkneifen [des Kopfes] war an jeder Stellezulässig, für die Sprengung aber war diese Stelle bestimmt.

י תנינא להא דת"ר מלקה בכל מקום במזבח כשירה היזה דמה בכל מקום כשירה היזה ולא מיצה כשירה ובלבד שיתן מחוט הסיקרא ולמטה מדם הנפש

10 Hier wird also dasselbegelehrt, was die Rabbanan lehrten: Hat man [den Kopf] an irgend einer Stelle am Altar abgekniffen, so ist es tauglich; hat man das Blut an irgend einer Stelle gesprengt, so ist es tauglich; hat man gesprengt und [das Blut] nicht ausgepreßt, so ist es tauglich, nur muß es mit dem Blute der Seeleunterhalb des roten Striches erfolgt sein. –

יא מאי קאמר ה"ק מלקה בכל מקום במזבח כשירה מיצה דמה בכ"מ במזבח כשירה

11 Wie meinter es? – Er meint es wie folgt: hat man an irgend einer Stelle am Altar [den Kopf] abgekniffen, so ist es tauglich, hat man an irgend einer Stelle am Altar das Blut ausgepreßt, so ist es tauglich,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel