Zevachim 138

Kapitel 138

א רבי יהודה אומר מטמא

1 UND WIE R. JEHUDA SAGT, VERUNREINIGEND.

ב א"ר מאיר ק"ו אם נבלת בהמה שמטמאה במגע ובמשא שחיטתה מטהרת טריפתה מטומאתה נבלת העוף שאינו מטמא במגע ובמשא אינו דין שתהא שחיטתו מטהרת טריפתו מטומאתו

2 R. MEÎR SPRACH: ES IST [EIN SCHLUSS] VOM SCHWEREREN AUF DAS LEICHTERE ZU FOLGERN: WENN BEI EINEM VIEH, VON DEM DAS AAS DURCH BERÜHREN UND TRAGEN VERUNREINIGEND IST, DAS TOTVERLETZTE DURCH DAS SCHLACHTEN VON DER UNREINHEIT ENTHOBEN WIRD, UM WIEVIEL MEHR WIRD DAS TOTVERLETZTE GEFLÜGEL, VON DEM DAS AAS DURCH BERÜHREN UND TRAGEN NICHT VERUNREINIGEND IST, DURCH DAS SCHLACHTEN VON DER UNREINHEIT ENTHOBEN.

ג מה מצינו בשחיטתו שהיא מכשרתה לאכילה ומטהרת טריפתו מטומאתו אף מליקתו שהיא מכשרתו באכילה תטהר טריפתו מידי טומאתו

3 UND WIE FERNER BEI JENEM DAS SCHLACHTEN, DAS ES ZUM ESSEN GEEIGNET MACHT, DAS TOTVERLETZTE VON DER UNREINHEIT ENTHEBT, EBENSO ENTHEBT BEI DIESEM DAS ABKNEIFEN [DES KOPFES], DAS ES ZUM ESSEN GEEIGNET MACHT, DAS TOTVERLETZTE VON DER UNREINHEIT.

ד רבי יוסי אומר דיה כנבלת בהמה שחיטתה מטהרתה ולא מליקתה:

4 R. JOSE SAGT, ES GENÜGE, WENN ES DEM AAS VON EINEM VIEH GLEICHT, DAS NUR DURCH DAS SCHLACHTEN REIN BLEIBT UND NICHT DURCH DAS ABKNEIFEN [DES KOPFES].

ה <big>גמ׳</big> ור"מ לא דריש דיו והא דיו דאורייתא הוא

5 GEMARA. Hält denn R. Meír nichts von [der Regel] ‘es genügt’, diese Regel stammt ja aus der Tora,

ו דתניא מדין קל וחומר כיצד (במדבר יב, יד) ויאמר ה' אל משה ואביה ירק ירק בפניה וגו' ק"ו לשכינה ארבעה עשר יום אלא דיו לבא מן הדין להיות כנדון

6 denn es wird gelehrt: Ein Beispiel für [den Schluß vom] Leichteren auf das Schwerere.Da sprach der Herr zu Moše: Hätte ihr Vater ihr ins Gesicht gespuckt &c. Man sollte vom Leichteren auf das Schwerere folgern, daß wegen [Beleidigung der] Göttlichkeit diesvierzehn Tage währen sollte, aber es genügt, wenn das Gefolgerte dem gleicht, wovon es gefolgert wird.

ז א"ר יוסי ברבי אבין ר"מ קרא אשכח וקדרש

7 R.Jose h. R. Abin erwiderte: R. Meír fand einen Schriftvers, und legte ihn aus:

ח (ויקרא יא, מו) זאת תורת הבהמה והעוף וכי באיזו תורה שוותה בהמה לעוף ועוף לבהמה בהמה מטמאה במגע ובמשא עוף אינו מטמא במגע ובמשא עוף מטמא בגדים אבית הבליעה בהמה אינה מטמאה בגדים אבית הבליעה

8 Dies ist das Gesetz über das Vieh und das Geflügel; bei welchem Gesetze gleicht das Vieh dem Geflügel und das Geflügel dem Vieh? Ein Vieh ist jadurch Berühren und Tragen verunreinigend und ein Geflügel ist durch Berühren und Tragen nicht verunreinigend, ein Geflügel macht ja im Schlunde die Kleider unrein und ein Vieh macht im Schlunde die Kleider nicht unrein.

ט אלא לומר לך מה בהמה דבר שמכשירה לאכילה מטהר טריפתה מטומאתה אף עוף דבר שמכשיר באכילה מטהר טריפתו מטומאתו

9 Vielmehr besagt dies: wie bei einem Vieh das, was es zum Essen geeignet macht, das totverletzte von der Unreinheit enthebt, ebenso enthebt auch bei allem anderen das, was es zum Essen geeignet macht, das totverletzte von der Unreinheit. –

י ור' יהודה מ"ט קרא אשכח וקדרש נבלה טריפה אמר רבי יהודה טריפה למה נאמרה אם טריפה חיה הרי נבילה אמורה אם טריפה אינה חיה הרי היא בכלל נבילה אלא להביא טריפה ששחטה שמטמאה

10 Was ist der Grund R. Jehudas? – Auch er fand einen Schriftvers und legte ihn aus.Aas und Totverletztes. R. Jehuda sagte: Wozu wird dies vom Totverletzten gelehrt: ist ein Totverletztes lebensfähig, so wird diesja vom Aasgelehrt, und ist ein Totverletztesnichtlebensfähig, so ist es ja im Aase einbegriffen? Vielmehr begreift dies das Totverletzte ein, daß es, wenn man es geschlachtet hat, verunreinigendist.

יא אמר ליה רב שיזבי אלא מעתה דכתיב (ויקרא ז, כד) וחלב נבלה וחלב טרפה

11 R. Šezbi sprach zu ihm: Es heißt ja auch:und das Fetteines Aases und das Fett eines Totverletzten,

יב התם נמי נימא אם טריפה חיה הרי נבילה אמורה אם טריפה אינה חיה הרי היא בכלל נבילה אלא להביא טריפה ששחטה שחלבה טהור מכלל דהיא מטמאה

12 demnach sollte man auch hierbei sagen: ist ein Totverletztes lebensfähig, so wird dies ja vom Aase gelehrt, und ist ein Totverletztes nicht lebensfähig, so ist es ja im Aase einbegriffen, vielmehr begreife dies das Totverletzte ein, daß, wenn man es geschlachtet hat, das Fett rein ist. Demnach ist dieses selbst unrein,

יג והאמר רב יהודה אמר רב ואמרי לה במתניתא תנא (ויקרא יא, לט) וכי ימות מן הבהמה מקצת בהמה מטמאה מקצת בהמה אינה מטמאה ואיזו זו זו טריפה ששחטה

13 und dem widersprechend sagte R. Jehuda im Namen Rabhs, und wie manche sagen, wurde es in einer Barajtha gelehrt:Wenn vom Vieh verendet, manches [verendete] Vieh ist verunreinigend und manches ist nicht verunreinigend, nämlich ein Totverletztes, das man geschlachtet hat!?

יד אלא טריפה מיבעי ליה למעוטי טמאה מי שיש במינה טריפה יצתה זו שאין במינה טריפה

14 Vielmehr schließt [das Wort] Totverletztes ein unreines [Vieh] aus, nur die Art, bei der es ein Totverletztesgibt, nicht aber die Art, bei der es kein Totverletztes gibt,

טו הכא נמי למעוטי עוף טמא שאין במינו טריפה

15 ebenso schließt es auch hierbeieinen unreinen Vogel aus, bei dessen Art es kein Totverletztesgibt. –

טז עוף טמא לר' יהודה מנבילה נפקא ליה

16 Hinsichtlich des unreinen Vogels entnimmt es R. Jehuda aus [dem Worte] Aas.

יז דתניא רבי יהודה אומר יכול תהא נבלת עוף טמא מטמאה בגדים אבית הבליעה ת"ל (ויקרא כב, ח) נבלה וטרפה לא יאכל מי שאיסורו משום בל תאכל נבילה יצא זה שאין איסורו משום בל תאכל נבילה אלא משום בל תאכל טמא

17 Es wird nämlich gelehrt: R. Jehuda sagte: Man könnte glauben, das Aas eines unreinen Vogels verunreinige im Schlunde die Kleider, so heißt es: Aas und Totverletztes darf er nicht essen, nur was als Aas verbotenist, ausgenommen das, was nicht als Aas, sondern als Unreines verbotenist.

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel