Zevachim 143

Kapitel 143

א צריכי דאי מהתם הוה אמינא להדיוט אבל לגבוה אימא לא נפסדינהו לכולהו
1 Beide [Lehren] sind nötig. Wenn nur jene, so könnte man glauben, dies gelte nur von einem Gemeinen, wenn aber für den Höchsten, lasse man nicht alles verlorengehen.
ב ואי מהכא הוה אמינא הני מילי קדשים דמאיס אבל חולין דלא מאיס אימא איסורי הנאה ליבטלי ברובא צריכא
2 Und wenn nur diese, so könnte man glauben, dies gelte nur von Opfern, nicht aber von Profanem, das zur Nutznießung nichtverboten ist. Daher sind beide nötig. –
ג וניבטלו ברובא וכי תימא חשיבי ולא בטלי הניחא למאן דאמר כל שדרכו לימנות שנינו
3 Sollte esdoch in der Mehrheit aufgehen!? Wolltest du erwidern, es sei wesentlichund gehe nicht auf, so ist dies allerdings richtig nach demjenigen, welcher sagt, die Lesartsei: wer zu zählen pflegt,
ד אלא למאן דאמר את שדרכו לימנות שנינו מאי איכא למימר דתנן מי שהיו לו חבילי תילתן של כלאי הכרם
4 wie ist es aber nach demjenigen zu erklären, welcher sagt: die Lesart sei: was man zu zählenpflegt!? Wir haben nämlich gelernt: Wenn jemand Bündel Bockshornklee von Mischfrucht eines Weinbergeshat,
Vorheriges KapitelNächstes Kapitel