Zevachim 188

Kapitel 188

א כרים וכסתות דרכין נינהו ותנן היתה של עור נותן עליה מים עד שתכלה אלא אמר רבא כל כיבוס דלית ליה כיסכוס לא שמיה כיבוס

1 Polster und Kissen sind ja weich, dennoch wird gelehrt, daß man darauf Wasser gieße bis er fort ist. Später sagte Raba: Das Waschen, wobei kein Reiben erfolgt, heißt kein Waschen.

ב והא דאמר רב חייא בר אשי זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב ושכשיכי ליה מסאניה במיא שכשוך אין אבל כבוס לא אי ברכין וכדברי הכל אי בקשין וכאחרים

2 Das, was R. Ḥija b. Abba erzählte, er habe oft vor Rabh gestanden und ihm die Schuhe mit Wasser abgespült, wonach nur das Abspülen und nicht das Waschen erlaubt ist, gilt bei weichem nach aller Ansicht und bei hartem nach den anderen. – Demnach sollte dies auch von einem aus Kleiderstoffgelten!? –

ג אי הכי בגד נמי בגד שרייתו זהו כיבוסו

3 Bei Kleiderstoff gilt schon das Einweichen als Waschen. –

ד [רבא לטעמיה דאמר רבא זרק סודר למים חייב זרק פשתן למים חייב בשלמא סודר עביד כיבוס] אלא זרע פשתן מ"ט

4 Was ist demnach der Grund beim Leinsamen!?

ה וכ"ת משום דמקדח אי הכי חיטי ושערי נמי הנך אית להו רירי א"ה שלחים נמי התם קעביד לישה

5 Wolltest du sagen, weil erkeimt, so sollte dies auch von Weizen und Gerste gelten!? – Bei jenen erfolgt ein Kneten. – Demnach sollte dies auch von Kressegelten!? – Jene sondern einen Schleim aus.

ו דרש רבא מותר לכבס מנעל בשבת א"ל רב פפא לרבא והא"ר חייא בר אשי זימנין סגיאין הוה קאימנא קמיה דרב ושכשיכי ליה מסאני במיא שכשוך אין אבל כיבוס לא הדר אוקי רבא אמורא עליה ודרש דברים שאמרתי לפניכם טעות הם בידי ברם כך אמרו שכשוך מותר כיבוס אסור:

6 Raba trug vor: Man darf am Šabbath Schuhe waschen. R. Papa sprach zu Raba: R. Ḥija b. Aši erzählte ja, daß er oft vor Rabh gestanden und ihm die Schuhe mit Wasser abgespült habe; demnach ist nur das Abspülen erlaubt, nicht aber das Waschen!? Später ließ Raba seinen Dolmetsch vortragen: Das, was ich euch vorgetragen habe, ist ein Irrtum; folgendes sagten sie: abspülen ist erlaubt, waschen ist verboten.

ז הכיבוס במקום קדוש כו': מנא הני מילי דת"ר (ויקרא ו, כ) תכבס במקום קדוש שבירת כלי חרס מניין ת"ל (ויקרא ו, כא) וכלי חרס אשר תבושל בו ישבר מריקה ושטיפה בכלי נחשת מנין ת"ל (ויקרא ו, כא) ואם בכלי נחשת בושלה ומורק ושוטף במים:

7 DAS WASCHEN MUSS AN HEILIGER STELLE &C. Woher dies? – Die Rabbanan lehrten:Sollst du an heiliger Stelle waschen. Woher dies vom Zerbrechen von Tongefäßen? Es heißt:und ein Tongefäß, in dem es gekocht wird, soll zerbrochen werden. Woher dies vom Scheuern und Spülen von kupfernen Gefäßen? Es heißt:und wenn es in einem kupfernen Gefäße gekocht wird, so werde es gescheuert und mit Wasser gespült.

ח זה חומר בחטאת כו': ותו ליכא והאיכא שנכנס דמה (לפני ו) לפנים בחטאות החיצונו'

8 IN DIESER HINSICHT IST ES BEIM SÜNDOPFER STRENGER &C. Gibt es denn nichts weitermehr, das Blut wird ja auch in das Allerinnerste gebracht!? – Bei den äußeren Sündopfern. –

ט שאם נכנס דמה (לפני ו) לפנים פסולה כר"ע דאמר כל דמים שנכנסו להיכל לכפר פסולה

9 Wenn das Blut in das Allerinnerste gebracht worden ist, ist es untauglich!? – Nach R. A͑qiba, welcher sagt, jedes Blut, das in den Tempel zur Sühnung gekommen ist, sei untauglich. –

י שכן מכפרין על חייבי כריתות בחטאת דשמיעת הקול

10 Es schafft den der Ausrottung Schuldigen Sühne!? – Beim Sündopfer wegen des Zeugenaufrufes. – Daß es der vier Sprengungen bedarf!? –

יא שכן טעונה ארבע מתנות כר' ישמעאל דאמר כל דמים טעונין ד' מתנות על ד' קרנות

11 Nach R. Jišma͑él, welcher sagt, bei jedem Blute seien vier Sprengungen erforderlich. – Auf die vierHörner!? –

יב וליטעמיך האיכא קרן (בדם) האיכא אצבע האיכא חודה אלא חד מתרי תלתא חומרי נקט:

12 Auch nach deiner Auffassung gibt es ja noch das Sprengen mit dem Finger, auf die Kante!? Vielmehr nennt er nur eine von zwei oder drei Erschwerungen.

יג <big>מתני׳</big> בגד שיצא חוץ לקלעים נכנס ומכבסו במקום קדוש נטמא חוץ לקלעים קורעו נכנס ומכבסו במקום קדוש כלי חרס שיצא חוץ לקלעים נכנס ושוברו במקום קדוש נטמא חוץ לקלעים נוקבו ונכנס ושוברו במקום קדוש

13 IST EIN GEWANDAUSSERHALU DER VORHÄNGE GEKOMMEN, SO BRINGE MAN ES ZURÜCK HINEIN UND WASCHE ES AN HEILIGER STELLE J IST ES AUSSERHALB DER VORHÄNGE UNREINGEWORDEN, SO REISSE MAN ESDURCH, SODANN BRINGE MAN ES HINEIN UND WASCHE ES AN HEILIGER STELLE. IST EIN TONGEFÄSS AUSSERHALB DER VORHÄNGE GEKOMMEN, SO BRINGE MAN ES HINEIN UND ZERBRECHE ES AN HEILIGER STELLE; IST ES AUSSERHALB DER VORHÄNGE UNREIN GEWORDEN, SO LOCHEMAN ES, SODANN BRINGE MAN ES HINEIN UND ZERSCHLAGE ES AN HEILIGER STELLE.

יד כלי נחשת שיצא חוץ לקלעים נכנס ומורקו ושוטפו במקום קדוש נטמא חוץ לקלעים פוחתו ונכנס ומורקו ושוטפו במקום קדוש:

14 IST EIN KUPFERNES GEFÄSS AUSSERHALB DER VORHÄNGE GEKOMMEN, SO BRINGE MAN ES HINEIN UND SCHEURE UND SPÜLE ES AN HEILIGER STELLE; IST ES AUSSERHALB DER VORHÄNGE UNREIN GEWORDEN, SO BESCHÄDIGEMAN ES, SODANN BRINGE MAN ES HINEIN UND SCHEURE UND SPÜLE ES AN HEILIGER STELLE.

טו <big>גמ׳</big> מתקיף לה רבינא קורעו בגד אמר רחמנא ולאו בגד הוא

15 GEMARA. Rabina wandte ein: Wieso darf man es durchreißen, der Allbarmherzige spricht ja von einem Gewände, und ein solches ist ja kein Gewand!? –

טז דמשייר ביה כדי מעפורת איני והאמר רב הונא ל"ש אלא שלא שייר בה כדי מעפורת אבל שייר בה כדי מעפורת חבור הוי

16 Man lasse soviel zurück wie bei einem Überwurf. – Dem ist ja aber nicht so, R. Hona sagte ja, dieslehrten sie nur von dem Falle, wenn man nicht soviel zurückgelassen hat, wie bei einem Überwurf, hat man aber soviel zurückgelassen, wie bei einem Überwurf, gelte es als verbunden!? –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel