Zevachim 213

Kapitel 213

א רבא אמר כדרבי יונה דאמר רבי יונה אתיא שם שם מה להלן לא ענש אלא א"כ הזהיר אף כאן לא ענש אלא אם כן הזהיר

1 Raba erwiderte: Dies ist nach R. Jona zu erklären, denn R. Jona sagte, es sei aus [dem Worte] dortzu entnehmen; wie bei jener die Strafe auf Grund eines Verbotes erfolgt, ebenso erfolgt auch hierbei die Strafe auf Grund eines Verbotes. –

ב אשכחן מוקטרי פנים שהעלן לחוץ מוקטרי חוץ שהעלן לחוץ מנין

2 Wir wissen dies von den inneren Schlachtungen, die man außerhalb opfert, woher dies von den äußeren Schlachtungen, die man außerhalb opfert?

ג אמר רב כהנא אמר קרא ואליהם תאמר על הסמוכין תאמר

3 R. Kahana erwiderte: Die Schrift sagt:und zu ihnen sprich, sprich dies hinsichtlich des vorangehenden.

ד מתקיף לה רבא מי כתיב ועליהם ואליהם כתיב אלא כדתנא דבי ר' ישמעאל ואליהם תאמר לערב פרשיות

4 Raba wandte ein: Es heißt ja nicht: über ihnen, sondern: zu ihnen!? – Vielmehr, nach einer Lehre R. Jišma͑éls: Und zu ihnen sprich, diesvereinigt die Abschnitte.

ה ר' יוחנן אמר אתיא הבאה הבאה מה להלן מוקטרי חוץ אף כאן מוקטרי חוץ

5 R. Joḥanan erwiderte: Dies ist aus [dem Worte] bringenzu entnehmen; wie das eine von den äußeren Schlachtungen gilt, ebenso gilt auch das andere von den äußeren Schlachtungen.

ו מתקיף לה רב ביבי הא דתנן שלשים ושש כריתות בתורה תלתין ושב הויין דאיכא המעלה והמעלה קשיא

6 R. Bebaj wandte ein: Wieso haben wir demnach gelernt, daß es in der Tora sechsunddreißig Ausrottungengebe, es sind ja siebenunddreißig, denn es gibt ja zweierlei Opferungen!? – Ein Einwand. –

ז והדתנן הזורק מקצת דמים בחוץ חייב מנלן נפקא ליה מדתניא (ויקרא יז, ד) דם יחשב לרבות הזורק דברי רבי ישמעאל ר"ע אומר (ויקרא יז, ח) או זבח לרבות את הזורק

7 Wir haben gelernt, wenn man einen Teil des Blutes außerhalb sprengt, sei man schuldig; woherdies!? – Dies ist aus folgender Lehre zu entnehmen:Als Blutschuld sei es ihm angerechnet; diesschließt das [Blut]sprengen ein – so R. Jišma͑él. R. A͑qiba sagte:Oder ein Schlachtopfer, diesschließt das [Blut]sprengen ein. –

ח ורבי ישמעאל האי או זבח מאי עביד ליה לחלק

8 Wofür verwendet R. Jišma͑él [die Worte] oder ein Schlachtopfer? – Für die Teilung. –

ט ור' עקיבא לחלק מנא ליה נפקא ליה (ויקרא יז, ט) מלא יביאנו

9 Woher entnimmt R. A͑qiba die Teilung? – Er entnimmt dies aus:und es nicht bringt, –

י ורבי ישמעאל ההוא מיבעי ליה על השלם הוא חייב ואינו חייב על החסר ורבי עקיבא נפקא ליה (ויקרא יז, ט) מלעשות אותו

10 Und R. Jišma͑él!? – Hieraus entnimmt er, daß man nur wegen des Vollständigenschuldig sei und nicht wegen des Unvollständigen. – Und R. A͑qiba!? – Dies entnimmt er aus: es herzurichten. –

יא ור' ישמעאל חד למוקטרי פנים שחסרו והעלו בחוץ וחד למוקטרי חוץ שחסרו והעלו בחוץ והא תניא רבי ישמעאל אומר יכול מוקטרי פנים שחסרו והעלו בחוץ חייב ת"ל לעשות אותו על השלם חייב ואינו חייב על החסר

11 Und R. Jišma͑él!? – Eines wegen des Unvollständigen vom innerhalb Geschlachteten, das man außerhalb geopfert hat, und eines wegen des Unvollständigen vom außerhalb Geschlachteten, das man außerhalb geopfert hat. Es wird auch gelehrt: R. Jišma͑él sagte: Man könnte glauben, man sei schuldig, wenn man Unvollständiges vom innerhalb Geschlachteten außerhalb geopfert hat, so heißt es: es herzurichten, man ist nur wegen des Vollständigen schuldig, nicht aber wegen des Unvollständigen.

יב ורבי עקיבא מוקטרי פנים שחסרו והעלו בחוץ חייב

12 R. A͑qiba aber ist der Ansicht, man sei schuldig wegen des Unvollständigen vom innerhalb Geschlachteten, das man außerhalb geopfert hat. –

יג ורבי עקיבא האי דם יחשב מאי עביד ליה לרבות שחיטת העוף ורבי ישמעאל נפקא ליה (ויקרא יז, ג) מאו אשר ישחט

13 Wofür verwendet R. A͑qiba [die Worte] als Blutschuld sei es ihm angerechnet? – Dies schließt das Schlachten eines Vogels ein. – Und R. Jišma͑él!? – Er entnimmt dies aus [den Worten]oder welcher schlachtet. –

יד ורבי עקיבא אמר לך ההוא מיבעי ליה על השוחט הוא חייב ולא על המולק ור' ישמעאל נפקא ליה מזה הדבר

14 Und R. A͑qiba!? – Er kann dir erwidern: dies deutet darauf, daß man nur wegen des Schlachtens schuldig sei, nicht aber wegen des Abkneifens. – Und R. Jišma͑él!? – Er entnimmt dies aus [den Worten]dies ist es.

טו דתניא אשר ישחט אין לי אלא שוחט בהמה שחט עוף מנ"ל ת"ל או אשר ישחט

15 Es wird nämlich gelehrt: Welcher schlachtet; ich weiß dies vom Schlachten eines Viehs, woher dies vom Schlachten eines Vogels? Es heißt: oder welcher schlachtet.

טז יכול אף המולק ודין הוא מה שחיטה דאין דרך הכשירה בפנים חייב מליקה שדרך הכשירה בפנים אינו דין שהוא חייב ת"ל (ויקרא יז, ב) זה הדבר

16 Man könnte glauben, dies gelte auch vom Abkneifen, und zwar wäre es durch einen Schluß zu folgern: wenn man wegen des Schlachtens schuldig ist, das nicht die richtige Art der Herrichtung ist, um wieviel mehr ist man wegen des Abkneifens schuldig, das die richtige Art der Herrichtung ist, so heißt es: dies ist es. –

יז ורבי עקיבא אמר לך ההוא מיבעי ליה לגזירה שוה

17 Und R. A͑qiba!? – Er kann dir erwidern: dies ist wegen der Wortanalogienötig. –

יח והא דתנן הקומץ והמקבל דמים בחוץ פטור מנלן ומהיכא תיתי דחייב

18 Wir haben gelernt, wer den Haufen außerhalb abhebtoder das Blut aufnimmt, sei frei; woher dies? – Woher sollte denn entnommen werden, daß er schuldig sei? –

יט תיתי משחיטה מה לשחיטה שכן נפסלת שלא לאוכלין בפסח

19 Dies sollte vom Schlachtenentnommen werden!? – Wohl gilt dies vom Schlachten, weil es das Pesaḥopfer untauglich macht, wenn es für Personen erfolgt, die davon nicht essen. –

כ תיתי מזריקה מה לזריקה שכן זר חייב עליה מיתה

20 Es sollte vom [Blut]sprengen entnommen werden!? – Wohl gilt dies vom [Blut]sprengen, weil ein Gemeiner dieserhalbder Todesstrafe verfällt. –

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel