Zevachim 219

Kapitel 219

א במנא מר סבר קביעות מנא מילתא היא ומר סבר לאו מילתא היא

1 einer ist der Ansicht, die Bestimmung durch das Gefäßsei wesentlich, und einer ist der Ansicht, dies seiunwesentlich.

ב אמר רבא השתא למאן דאמר קביעותא דמנא ולא כלום הוא קבע ששה לפר ומשך מהן ארבעה והקריבן בחוץ חייב שראויין לאיל

2 Raba sagte: Da wir nun ausgeführt haben, daß nach diesem Autor die Bestimmung durch das Gefäß unwesentlich ist, so ist, wer sechsfür einen Farren bestimmt hatte und vier davon abgezogen und außerhalb geopfert hat, schuldig, weil sie für einen Widder ausreichen;

ג קבע ארבעה לאיל ומשך מהן שלשה והקריבן בחוץ חייב שראויין לכבש

3 hatte er vier bestimmt und drei davon abgezogen und außerhalb geopfert, so ist er schuldig, weil sie für ein Lamm ausreichen.

ד חסרו כל שהוא והקריבן בחוץ פטור

4 Wenn aber davonetwas gefehlt und er es geopfert hat, so ist erfrei.

ה רב אשי אמר ניסוך מהקטרה לא ילפי רבנן

5 R. Aši sagte: Von der Aufräucherungauf die Libation folgern die Rabbanan nicht,

ו אף על גב דחוץ מחוץ לא ילפי הקטרה מהקטרה ילפי אף על גב דחוץ מפנים:

6 obgleich es [eine Folgerung] von Äußerem auf Äußeres ist, von der Räucherung auf die Räucherungfolgern sie wohl, obgleich es [eine Folgerung] von Äußerem auf Inneresist.

ז וכולן שחסרו: איבעיא להו חסרון דחוץ שמיה חסרון או לא שמיה חסרון

7 WENN VON DIESEN ALLEN ETWAS FEHLT &C. Sie fragten: Gilt das Fehlen außerhalbals Fehlenoder nicht:

ח מי אמרינן כיון דנפק איפסלו להו מה לי חסר מה לי יתר או דילמא יוצא דאיתיה בעיניה אין דליתיה בעיניה לא

8 sagen wir, da es durch das Hinauskommen untauglichwird, sei es einerlei, ob dies durch das Fehlen oder durch das Hinauskommenerfolgt, oder aber gilt diesnur vom Hinauskommen, weil es vollständig vorhanden ist, nicht aber, wenn es nicht vollständig vorhanden ist!?

ט אמר אביי ת"ש ר' אליעזר פוטר עד שיקריב את כולן

9 Abajje erwiderte: Komm und höre: Nach R. Elea͑zar frei, es sei denn, daß er es vollständigdarbringt.

י אמר ליה רבה בר רב חנן לאביי מדר' אליעזר פשיט מר

10 Rabba b. R. Ḥanan sprach zu Abajje: Aus der Ansicht R. Elea͑zars entscheidet diesder Meister!?

יא אמר ליה בפירוש שמיע לי מיניה דרב עד כאן לא פליגי רבנן עליה דר' אליעזר אלא דאיתיה בעיניה אבל בחסרון מודו ליה לאו דחסר בחוץ לא דחסר בפנים

11 Dieser erwiderte: Ausdrücklich hörte ich von Rabh, daß die Rabbanan gegen R. Elea͑zar über den Fall streiten, wenn es vollständig vorhanden ist, fehlt aber etwas, so pflichten sie ihm bei; doch wohl, wenn das Fehlen außerhalb erfolgt ist. – Nein, wenn schon innerhalb gefehlt hat. –

יב ת"ש וכולן שחסרו והקריבן בחוץ פטור לאו דחסר בחוץ לא דחסר בפנים:

12 Komm und höre: Wenn von diesen allen etwas fehlt und man sie außerhalb darbringt, so ist man frei. Doch wohl, wenn das Fehlen außerhalb erfolgt ist. – Nein, wenn schon innerhalb gefehlt hat.

יג המקריב קדשים: אמאי והאיכא חציצה

13 WER HEILIGES &C. DARBRINGT. Weshalb denn, hierbei liegt ja eine Trennungvor!?

יד אמר שמואל כשהפכן

14 Šemuél erwiderte: Wenn man sie umgedrehthat.

טו ור' יוחנן אמר אפילו תימא שלא הפכן והא מני רבי שמעון היא דאמר אפילו העלו על הסלע חייב

15 R. Joḥanan erwiderte: Du kannst auch sagen, wenn man sie nicht umgedreht hat, denn hier ist R. Šimo͑n vertreten, welcher sagt, man sei schuldig, auch wenn man auf einem Felsen geopferthat.

טז רב אמר מין במינו אינו חוצץ:

16 Rabh erwiderte: Dinge derselben Art sind keine Trennung.

יז <big>מתני׳</big> מנחה שלא נקמצה והקריבה בחוץ פטור קמצה וחזר קומצה לתוכה והקריבו בחוץ חייב:

17 WER AUSSERHALB EIN SPEISOPFER DARBRINGT, VON DEM DER HAÜFE NICHT ABGEHOBEN WORDEN IST, ISTFREI; WENN MAN IHN ABGEHOBEN HATTE UND ER ZURÜCK HINEINGEKOMMEN IST, SO IST, WER ES AUSSERHALB DARBRINGT, SCHULDIG.

יח <big>גמ׳</big> ואמאי ליבטלי שירים לקומץ

18 GEMARA. Weshalb denn, der Haufe sollte jaim Zurückbleibenden aufgehen!?

יט אמר רבי זירא נאמרה הקטרה בקומץ ונאמרה הקטרה בשירים מה הקטרת קומץ אין קומץ מבטל חבירו אף הקטרת שירים אין שירים מבטלין קומץ:

19 R. Zera erwiderte: Beim Haufen wird [der Ausdruck] aufräuchern gebraucht und ebenso wird beim Zurückbleibenden [der Ausdruck] aufräucherngebraucht; wie bei der Aufräucherung des Haufens ein Haufe im anderen nicht auf geht, ebenso geht auch bei der Aufräucherung des Zurückbleibenden der Haufe im Zurückbleibenden nicht auf.

כ <big>מתני׳</big> הקומץ והלבונה שהקריב את אחד מהן בחוץ חייב ר' אליעזר פוטר עד שיקריב את השני אחד בפנים ואחד בחוץ חייב

20 WER VON HAUFEN UND WEIHRAUCHEINES AUSSERHALB DARBRINGT, IST SCHULDIG; NACH R. ELIE͑ZERFREI, BIS ER AUCH DAS ANDERE DARGEBRACHT HAT; WENN EINES INNERHALB UND EINES AUSSERHALB, SO IST ER SCHULDIG.

כא שני בזיכי לבונה שהקריב את אחד מהם בחוץ חייב ר' אליעזר פוטר עד שיקריב את השני אחד בפנים ואחד בחוץ חייב:

21 WER VON DEN BEIDEN SCHALEN WEIHRAUCHEINE AUSSERHALB DARBRINGT, IST SCHULDIG; NACH R. ELIE͑ZER FREI, BIS ER AUCH DIE ANDERE DARGEBRACHT HAT; WENN EINE INNERHALB UND EINE AUSSERHALB, SO IST ER SCHULDIG.

כב <big>גמ׳</big> בעי ר' יצחק נפחא קומץ מהו שיתיר כנגדו בשירים מישרא שרי או קלושי מיקלש

22 GEMARA. R. Jiçḥaq der Schmied fragte: Macht der Haufe allein die entsprechende Hälfte des Zurückbleibendenerlaubt: macht er sie erlaubt oder lockert er esnur? –

כג אליבא דמאן אי אליבא דרבי מאיר דאמר מפגלין בחצי מתיר מישרא שרי

23 Nach wessen Ansicht: wenn nach R. Meír, welcher sagt, man könne durch die Hälfte des Erlaubtmachenden [das Opfer] verwerflich machen, so macht sie ja aucherlaubt,

כד אי אליבא דרבנן דאמרי אין מפגלין בחצי מתיר לא מישרא שרי ולא מקלש קליש

24 wenn nach den Rabbanan, welche sagen, man könne durch die Hälfte des Erlaubtmachenden nicht verwerflich machen, macht sie ja weder ganz erlaubtnoch lockert sie es,

כה אלא אליבא דרבי אליעזר ר"א כרבנן סבירא ליה דאמר אין מפגלין בחצי מתיר

25 und wenn nach R. Elie͑zer, so ist ja R. Elie͑zer der Ansicht der Rabbanan, welche sagen, man könne durch die Hälfte des Erlaubtmachenden nicht verwerflich machen. –

כו אלא אליבא דרבנן דהכא מאי מישרא שרי או קליש מקלש

26 Vielmehr, nach den Rabbanan unserer [Mišna]; macht er sienach ihnen ganz erlaubt oder lockert er nur[das Verbot]? –

כז תיקו:

27 Dies bleibt unentschieden.

כח <big>מתני׳</big> הזורק מקצת דם בחוץ

28 WER EINEN TEIL DES BLUTESAUSSERHALB SPRENGT,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel