Zevachim 22

Kapitel 22

א אמר לו רבי יהושע מצינו מותר חטאת בא עולה ואין מותר עולה בא חטאת

1 R. Jehošua͑ entgegnete: Wir finden, daß das Zurückbleibende des Sündopfers als Brandopfer dargebracht wird, nicht aber wird das Zurückbleibende eines Brandopfers als Sündopfer dargebracht:

ב ומה חטאת שמותרה בא עולה שחטה לשם עולה פסולה עולה שאין מותרה בא חטאת שחטה לשם חטאת אינו דין שתהא פסולה

2 wenn nun das Sündopfer, dessen Zurückbleibendes als Brandopfer darzubringen ist, untauglich ist, falls es als Brandopfer dargebracht wird, um wieviel mehr müßte das Brandopfer, dessen Zurückbleibendes nicht als Sündopfer darzubringen ist, untauglich sein, falls es als Sündopfer dargebrachtwird!?

ג אמר לו רבי אליעזר לא אם אמרת בחטאת שכן כשרה לשמה כל השנה כולה תאמר בפסח שאינו כשר לשמו אלא בזמנו הואיל והוא פסול לשמו דין הוא שיפסלו אחרים לשמו:

3 R. Elie͑zer erwiderte: Nein, sollte dies, wenn dies vom Sündopfer gilt, das auf seinen Namen während des ganzen Jahres tauglich ist, auch vom Pesaḥopfer gelten, das auf seinen Namen nur zu seiner Zeit tauglich ist!? Da es auf seinen Namenuntauglich ist, so ist es richtig, daß auch andere auf seinen Namen untauglich sind.

ד שמעון אחי עזריה אומר כו':

4 ŠIMO͑N, DER BRUDER DES A͑ZARJA, SAGT &C.

ה רב אשי מתני משמיה דרבי יוחנן ורב אחא בריה דרבא מתני משמיה דרבי ינאי מאי טעמא דשמעון אחי עזריה דאמר קרא (ויקרא כב, טו) ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו לה' במורם מהן אין מתחללין בנמוך מהם מתחללין

5 R. Aši lehrte im Namen R. Joḥanans, und R. Aḥa, der Sohn Rabas, im Namen R. Jannajs: Was ist der Grund Šimo͑ns, des Bruders des A͑zarja? Die Schrift sagt:sie sollen die heiligen Gaben der Kinder Jisraél nicht entweihen, was sie für den Herrn abheben; durch das, was höherals sie ist, werden sie nicht entweiht, durch das, was niedriger als sie ist, werden sie entweiht. –

ו והאי להכי הוא דאתא והא מיבעי ליה לכדשמואל דאמר שמואל מנין לאוכל את הטבל שהוא במיתה שנאמר ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו לה' בעתידים לתרום הכתוב מדבר

6 Deutet dies denn hierauf, dies ist ja wegen einer Lehre Šemuéls nötig, denn Šemuél sagte: Woher, daß auf das Essen von Unverzehntetem die Todesstrafe gesetzt ist? Es heißt: sie sollen die heiligen Gaben der Kinder Jisraél nicht entweihen, was sie für den Herrn abheben; die Schrift spricht von dem, was abgehoben werdensoll!? –

ז אם כן לכתוב קרא אשר הורמו מאי אשר ירימו שמע מיניה תרתי:

7 Der Schriftvers könnte ja lauten: was abgehoben worden ist, wenn es aber abheben [werden]heißt, so ist beides zu entnehmen.

ח בעי רבי זירא כשרין ואין מרצין וכי פליג בחדא פליג או דלמא כשרין ומרצין ובתרתי פליגי

8 R. Zera fragte: Sind sietauglich und machen nichtwohlgefällig, und sie streiten über einenFall, oder aber sind sie tauglich und machen auch wohlgefällig, und sie streiten über beideFälle.

ט אמר אביי ואיתימא רבי זריקא תא שמע הבכור והמעשר ששחטן לשם שלמים כשרים שלמים ששחטן לשם בכור או לשם מעשר פסולין

9 Abajje, nach anderen R. Zeriqa, erwiderte: Komm und höre: Hat man das Erstgeborene oder das Zehnte auf den Namen eines Heilsopfers geschlachtet, so ist es tauglich, hat man aber ein Heilsopfer auf den Namen des Erstgeborenen oder des Zehnten geschlachtet, so ist es untauglich. Macht denn, wenn man nun sagen wollte, es sei tauglich und mache wohlgefällig, das Erstgeborene wohlgefällig!?

י ואי ס"ד כשרין ומרצין בכור בר ריצויי הוא אלא כשרין ואין מרצין ומדסיפא כשרין ואין מרצין רישא נמי כשרין ואין מרצין

10 Vielmehr sind sie tauglich und machen nicht wohlgefällig, und wie im Schlußsatz tauglich und nicht wohlgefällig machend, so auch im Anfangssatz tauglich und nicht wohlgefällig machend. –

יא מידי איריא הא כדאיתא והא כדאיתא

11 Wieso denn, der eine so und der andere anders. –

יב אלא מאי קמ"ל גבוה ונמוך קמ"ל תנינא כיצד קדשי קדשים ששחטן לשם קדשים קלים כו'

12 Was lehrt er uns demnach damit: wenn etwa von höher und niedriger [heiligen], so haben wir ja bereits gelernt: zum Beispiel, hat man Hochheiliges auf den Namen von Minderheiligem geschlachtet &c.!? –

יג מהו דתימא קדשי קדשים וקדשים קלים הוא דאיכא גבוה ונמוך אבל קלים וקלים לא

13 Man könnte glauben, höheres und niedrigeres gebe es nur bei Hochheiligem und Minderheiligem, nicht aber bei Minderheiligem und Minderheiligem. –

יד הא נמי תנינא שלמים קודמים את הבכור מפני שהן טעונין מתן ארבע וסמיכה ונסכים ותנופת חזה ושוק

14 Aber auch dies haben wir ja gelernt: Heilsopfer gehenErstgeborenen vor, weil sie des Sprengens an den vier [Ecken], des Stützens, des Gußopfers und des Schwingens von Brust und Schenkel benötigen!? –

טו הא עיקר ההיא אגררא נסבה:

15 Diese ist die Hauptlehre, und dort wird es nur nebenbei gelehrt.

טז <big>מתני׳</big> הפסח ששחטו שחרית בארבעה עשר שלא לשמו רבי יהושע מכשיר כאילו נשחט בשלשה עשר בן בתירא פוסל כאילו נשחט בין הערבים

16 DAS AM VIERZEHNTEN MORGENS AUF EINEN ANDEREN NAMEN GESCHLACHTETE PESAḤOPFERIST NACH R. JEHOŠUA͑ TAUGLICH, ALS WÜRDE ES AM DREIZEHNTEN GESCHLACHTET WORDEN SEIN, UND NACH BEN BETHERA UNTAUGLICH, ALS WÜRDE ES ABENDS GESCHLACHTET WORDEN SEIN.

יז אמר שמעון בן עזאי מקובל אני מפי שבעים ושנים זקן ביום שהושיבו את רבי אליעזר בישיבה שכל הזבחים הנאכלין שנזבחו שלא לשמן כשרין אלא שלא עלו לבעלים משום חובה חוץ מן הפסח ומן החטאת ולא הוסיף בן עזאי אלא העולה ולא הודו לו חכמים:

17 ŠIMO͑N B. A͑ZAJ SPRACH: MIR IST ES AM TAGE, AN DEM R. ELEA͑ZAR ZUM SCHULOBERHAUPT EINGESETZT WORDEN IST, VON DEN ZWEIUNDSIEBZIG ÄLTESTEN ÜBERLIEFERT WORDEN, DASS ALLE ESSBARENOPFER, DIE AUF EINEN ANDEREN NAMEN GESCHLACHTET WORDEN SIND, TAUGLICH SIND, NUR HABEN DIE EIGENTÜMER SICH IHRER PFLICHT NICHT ENTLEDIGT; AUSGENOMMEN SIND DAS PESAḤOPFER UND DAS SÜNDOPFER. BEN A͑ZAJ FÜGTE NUR DAS BRANDOPFERHINZU; DIE WEISEN PFLICHTETEN IHM ABER NICHT BEI.

יח <big>גמ׳</big> אמר רבי אלעזר אמר רבי אושעיא מכשיר היה בן בתירא בפסח ששחטו שחרית בארבעה עשר לשמו דכוליה יומא זימניה הוא

18 GEMARA. R. Elea͑zar sagte im Namen R. Oša͑jas: Nach Ben Bethera ist das am vierzehnten morgens auf seinen Namen geschlachtete Pesaḥopfer tauglich, denn der ganze Tag ist dafürbestimmt,

יט ומאי כאילו

כ איידי דאמר רבי יהושע כאילו אמר איהו נמי כאילו

20 und nur weil R. Jehošua͑ ‘als’sagt, sagt er ebenfalls ‘als’. –

כא אי הכי אדמיפלגי בשלא לשמו ליפלגו בלשמו

21 Weshalb streiten sie demnach über den Fall, wenn es auf einen anderen Namen erfolgt ist, sollten sie doch über den Fall streiten, wenn es auf seinen Namen erfolgtist!? –

כב אי איפלגו בלשמו הוה אמינא אבל בשלא לשמו מודי רבי יהושע לבן בתירא הואיל ומקצתו ראוי קא משמע לן

22 Würden sie über den Fall streiten, wenn es auf seinen Namen erfolgt ist, so könnte man glauben, wenn auf einen anderen Namen, pflichte R. Jehošua͑ Ben Bethera bei, da erzum Teil geeignet ist, so lehrt er uns. –

כג והכתיב (שמות יב, ו) בין הערבים

23 Es heißt ja aber:gegen Abend!?

כד אמר עולא בריה דרב עילאי בין שני ערבים

24 U͑la, Sohn des R. Ilea͑j, erwiderte: Zwischen beiden Dämmerungen. –

כה תמיד דכתיב ביה (שמות כט, לט) בין הערבים הכי נמי דכולי יומא כשר

25 Demnach ist auch [die Darbringung] des beständigen [Abend]opfers, wobei es ebenfallsgegen Abend heißt, den ganzen Tag zulässig!? –

כו התם מדכתיב (שמות כט, לט) את הכבש אחד תעשה בבקר מכלל דבין הערבים בין הערבים ממש

26 Da heißt es:das eine Lamm sollst du morgens herrichten, wonach unter Abend der wirkliche Abend zu verstehen ist. –

כז אימא חד בבקר אידך כוליה יומא

27 Vielleicht ist das eine morgens und das andere den ganzen Tag herzurichten!? –

כח אחד בבקר ולא שנים בבקר

28 Nur eines ist morgens herzurichten, nicht aber zwei. –

כט נרות דכתיב (שמות כט, לט) בין הערבים הכי נמי דכולי יומא כשר

29 Bei den Lampenheißt es ja ebenfallsgegen Abend, ist esetwa auch da den ganzen Tag zulässig!? –

ל שאני התם דכתיב מערב ועד בקר ותניא (שמות כז, כא) מערב ועד בקר תן לה מדתה שתהא דולקת והולכת מערב ועד בקר דבר אחר אין לך עבודה כשרה מערב ועד בקר אלא זו בלבד

30 Anders ist es da; es heißt: vom Abend bis zum Morgen, und hierzu wird gelehrt: Vom Abend bis zum Morgen, man gieße das Quantum hinein, daß sie vom Abend bis zum Morgen brennen. Eine andere Erklärung: Du hast außer diesem keinen anderen Dienst, der vom Abend bis zum Morgen zulässig wäre. –

לא קטורת דכתיב בה (שמות ל, ח) בין הערבים הכי נמי דכולי יומא כשר

31 Beim Räucherwerke heißt es ja ebenfallsgegen Abend, ist es etwa auch da den ganzen Tag zulässig!? –

לב שאני קטרת

32 Anders verhält es sich beim Räucherwerke,

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel